מאיפה נולדה התוספת התקציבית של ליברמן
מאיפה נולדה התוספת התקציבית של ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן הציג אתמול בוועדת הכספים את תקציב המדינה והבטיח תוספת של 11 מיליארד שקל למורים, מטפלות וחיילי הסדיר. אבל במשרד האוצר לא מבינים מאיפה תבוא התוספת ואיך בכלל ליברמן הגיע למספר הזה
שר האוצר אביגדור ליברמן הגיע אתמול לוועדת הכספים של הכנסת להציג את תקציב המדינה, תקציב ראשון מזה 3.5 שנים, ולמרבה ההפתעה הדיון הסוער התפוצץ רק בסופו. הטונים עלו כאשר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ביקש שוב ושוב מליברמן לחזור בו מהאמירה כי "יש לקחת את החרדים במריצה למזבלה". ליברמן סירב ואף תרם ציטוט נוסף שככל הנראה יהיו מי שיזכירו לו אותו בעתיד. היה זה כאשר ח"כ יואב קיש מהליכוד אמר שליברמן לא עומד בהתחייבות להגדיל את שכר חיילי החובה. ליברמן השיב: "חיילי הסדיר צריכים להבין שיש כמה ח"כים שהם פשוט שקרנים".
שר האוצר מבטיח תוספות, משרד האוצר מסתייג
ליברמן, החושש מהביקורת על כך שלא עמד בהבטחותיו להעלאת שכר חיילי הסדיר, חזר על קו ההגנה שהחל בו כבר במהלך חג הסוכות. "ההיגיון של התקציב הוא רפורמות ושינויים מבניים", אמר. "התקציב הבא יטפל בחמש הקבוצות שיש בהן עיוותים: מטפלות, המורים הצעירים, הרופאים המתמחים, חיילי הסדיר ועובדי המינהל והמשק בבתי החולים. להערכתנו מדובר ב־11 מיליארד שקל. גם אם מילטון פרידמן היה מופיע פה, לא היינו יכולים למצוא את הכסף הזה, אבל מה שבטוח זה שלכל הנושאים הללו תהיה תשובה עד ינואר 2023".
ההצהרה הזאת מתבססת ככל הנראה על סיכום בלתי כתוב עם ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד אמר בעבר כי הוא "מוכן לדבר על הקפאת שכר". בהסתדרות לא מוכנים לאשר או להכחיש האם יש סיכום סופי בנוגע להקפאת שכר עד ינואר 2023. אפשר להבין אותם. הם רוצים להשאיר את איום השביתה על השולחן למקרה שעסקת החבילה לא תצא לפועל.
ההכרזה על תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב 2023 מביאה את היקף ההתחייבויות הממשלתיות לסכום של 484 מיליארד שקל, בזמן שמגבלת ההוצאה המקורית לשנת 2023 היא 452.4 מיליארד שקל. גם המגבלה העדכנית שצפויה לעבור בחוק התקציב תהיה 467 מיליארד שקל, מספר הנמוך ב־17 מיליארד מההתחייבויות הנוכחיות, כולל זו האחרונה של ליברמן.
גורמים בכירים באוצר לא ידעו להסביר מאיפה מגיעה ההערכה של 11 מיליארד שקל שהשמיע שר האוצר. בסביבת ליברמן הסבירו כי מדובר בהערכה ראשונית וכללית של שר האוצר עצמו. כשלוקחים בחשבון את המספרים הללו מבינים כי דבריו של ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס שנאמרו דקות ספורות לאחר דברי ליברמן עומדים בניגוד מהותי להצהרות השר. "הגדרנו את 2022 כשנת יציבות ללא קיצוצים", אמר גרדוס. "לכן שינינו את כלל ההוצאה, והגדלנו את הגירעון המבני ל־3.9%. אבל אני לא בטוח שנוכל להחזיק את כלל ההוצאה הזה קדימה (כלומר, לעמוד במגבלה של 467 מיליארד ל־2023). נתחיל לצמצם את הגירעון ואת החוב כבר ב־2023".גרדוס, מודע לכך שדבריו עומדים בניגוד לדברי השר, סיים בהסתייגות: "ב־2023 נחזור למתווה של שמירה על אחריות פיסקלית ויצירת כרית ביטחון למשבר שיבוא".
האם יש מובטלים או שמדובר ברמאים?
בחלק הסוער של הדיון ליברמן הנפיק אמירה מפתיעה והטיל ספק באמינות של נתוני האבטלה. "הנתונים הגבוהים נובעים מהכלכלה השחורה", אמר. "איך אנו מסבירים שמצד אחד יש דרישה כל כך חזקה לעובדים והמעסיקים צמאים לעובדים, ומצד שני רואים שעדיין יש כמות מובטלים גדולה. חלק גדול זה בגלל הכלכלה השחורה. המעסיקים מספרים לי שהעובדים רוצים לעבוד בשחור, ואם לא – לא באים".
הכלכלה השחורה תפסה נפח רציני בדיון. הח"כים ג'ידא רינאוי־זועבי (מרצ) ואחמד טיבי (המשותפת) דרשו לטפל בהון השחור בחברה הערבית, וקשרו אותו לפשיעה ולאלימות. ליברמן אמר: "בשום מדינה מפותחת אין 20% כלכלה שחורה. רשות המסים מתכננת דברים בהקשר הזה". עם זאת, רפורמה מהותית למלחמה בהון השחור, שנועדה למגר את תופעת החשבוניות הפיקטיביות, הוצאה מחוק ההסדרים.
שולט במספרים, אבל לא מתעמק בפרטים
ליברמן גילה בקיאות במספרים רבים הנוגעים לתקציב המדינה ולתקציבי הקורונה. הוא ערך השוואות רבות למדינות אחרות בעולם והזכיר כי בית המשפט העליון בצרפת פסק כי המדינה יכולה לחייב עובדים במערכת הבריאות להתחסן. אבל כשהדיון הגיע לפרטי פרטים של הרפורמות נראה היה כי הוא מסתפק בידיעה כללית.
כך למשל כשח"כ נעמה לזימי (העבודה) מתחה ביקורת על מתווה רפורמת האג"ח המיועדות, ליברמן השיב: "אנשים לא מבינים את הרפורמה, היא לא פוגעת בשום חוסך. בנק ישראל ורשות שוק ההון מתנגדים כי לא התייעצו איתם". ליברמן חזר על עקרונות הרפורמה, בזמן שחברי הוועדה כבר לא מתמקדים ברציונל של הרפורמה, אלא בשאלת המתווה המדויק שלה. דומה שליברמן לא ראה צורך לרדת לפרטים הללו.
