Climate Techהאתגר הירוק עצום, כעת הגיעה העת למעשים
Climate Tech
האתגר הירוק עצום, כעת הגיעה העת למעשים
לפעולות ירוקות יש לצד אימפקט סביבתי גם ערך כלכלי מובהק. על ממשלות, חברות עסקיות וגופי מימון לשלב ידיים עכשיו כדי להשיג יעדים סביבתיים ולהרחיק את נקודת האל-חזור
נקודת ה"אל-חזור" מתקרבת בצעדי ענק: קונצנזוס רחב של מדענים קובע כי מרגע שהטמפרטורה העולמית הממוצעת בכדור הארץ תעלה בכ-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לעידן הטרום תעשייתי, הצעדים שננקוט כבר לא יוכלו עוד להועיל. אבל נקודת מפנה אחרת - הפעם חיובית - כבר סומנה: בתחומים שונים מוצעים כיום פתרונות שהם לא רק ירוקים, כי אם גם כלכליים. כך שהדילמה בין הדאגה לסביבה לבין הדאגה לשורה התחתונה ולרווחי המשקיעים הולכת ומתייתרת. מעכשיו זה "גם וגם".
להרשמה לאירוע Climate Tech לחצו כאן
עיקר העול מונח על כתפי המשולש שקודקודיו הם הממשלות, החברות העסקיות וגופי המימון. לממשלות יש כאן תפקיד כפול: מצד אחד, להציב יעדים ברורים, מגובים בחקיקה ובאכיפה רגולטורית, שיביאו לצמצום פליטות גזי החממה משנה לשנה וירחיקו אותנו מנקודת האל-חזור. מצד שני, ליצור את התנאים שיאפשרו לגורמים העסקיים והפיננסיים למצות את הפוטנציאל בהקשר זה. כפי שכבר נעשה במקומות אחרים בעולם, לגלות מעורבות רבה יותר בתחום וליצור מעטפת שלמה, ממענקים והטבות מיסוי ועד הקלות ביורוקרטיות, כתוכנית חירום לאומית.
הקודקוד השני במשולש הן החברות וגופי המימון, ולא רק אלו מתחום האקלים-טק, אשר מקדמים גם פעילות ירוקה. התייעלות אנרגטית, מיחזור, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, טיפול נכון בפסולת - כל אלו חייבים להימצא גבוה בסדר העדיפויות של כל ארגון. לצד האימפקט הסביבתי, יש בכך גם ערך כלכלי מובהק. ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים נוהגים בשקיפות - ומפרסמים נתונים עדכניים על היקף הפליטות לכל אורך שרשרת האספקה, במסגרת דוחות ESG שנתיים. האקוסיסטם כולו - מההשקעות מגובות הקיימות ועד לדרישות העובדים, השותפים וצרכני הקצה - דורש זאת, ויש לברך על כך.
כדי שהמגמה תתרחב, יש חשיבות רבה גם לצד המימון שמאחורי הפרויקטים. בהקשר זה, לאומי החליט על הגדלת המימון וההשקעות בפרויקטים המקדמים סביבה ירוקה לכדי 35 מיליארד שקל עד שנת 2030. ב-2021 לבדה עמד היקף האשראי שהוקצה למטרה זו על כ-12 מיליארד שקל. בחודשים האחרונים של 2022 דווח על שורת מיזמים בתחום האנרגיה המתחדשת שבכוונת הבנק לממן ברחבי הארץ בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, רובם ככולם פרויקטים סולאריים. נוסף על כך, רק בשבוע שעבר גייס לאומי סכום של 500 מיליון דולר מגופים מובילים בחו"ל ובארץ בהנפקת אג"ח ירוק מסוג CoCo, כאשר הכסף ישמש את הבנק למימון פרויקטים ירוקים. אין ספק כי חיבור נכון בין הצד הפיננסי לבין הגופים העסקיים מתחום האנרגיה הירוקה הוא win-win לכולם.
לצד זאת, בבחינת "נאה דורש - נאה מקיים", מאז שנת 2014 צמצם בנק לאומי בכ-50% את טביעת הרגל הפחמנית שלו. בזכות יוזמות ירוקות פחתה צריכת האנרגיה בשנה החולפת בכ-13% ביחס לשנה שקדמה לה, והיד עוד נטויה. השנה אף קבע הבנק יעדים כמותיים ארוכי טווח בתחומי ה-ESG, והיה לבנק הראשון שצירף לדוח הכספי השנתי גם את דוח האחריות התאגידית. לא בכדי דורג לאומי בעשירייה הפותחת של מדד האינדקס 100ESG אנטרופי, הכולל את מאה החברות הציבוריות בעלות דירוג ה-ESG הגבוה בישראל.
האתגר המונח לפתחנו הוא עצום: דווקא כאשר הנסיבות הגיאופוליטיות והמאקרו-כלכליות - מלחמה בלב אירופה, זינוק במחירי הגז, קשיים בשרשראות האספקה ואינפלציה מאמירה - דוחפות מדינות לחזור לחלופות אנרגטיות. דווקא הנסיבות הגלובליות מחדדות שבעתיים את הצורך במעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות, שהן במהותן מבוזרות יותר ומאפשרות מיצוי והפקה קרוב לבית (או ממש מהגג). על המנהיגים, החברות וגורמי המימון לוודא ששעת הכושר הזאת אכן מנוצלת לפיתוח הפתרונות המשלימים - בצבירה, בהולכה, בטכנולוגיות המימן - ולהטמעת החלופות הירוקות באופן נרחב ככל האפשר.
המונח "ירוק" אינו טרנד או תופעה חולפת. זהו העיקרון שעל פיו ננהל את חיינו בעתיד, ושעון החול ההולך ואוזל מחייב את כולנו לקצר את הדרך לשם. את אזהרות המדענים מגבות התופעות האקלימיות הקיצוניות שרואים וחווים כולנו. וישראל, יש לזכור, ממוקמת באזור המוטה להשפעות קיצון של ההתחממות הגלובלית. כבר מזמן לא מדובר רק בעניין שכדאי להביא "גם אותו" בחשבון. זהו האתגר הגדול הניצב לפתחנו. כעת נותר לכולנו לשלב ידיים ולהתמודד איתו.
הכותב הוא ראש חטיבת אסטרטגיה, דאטה ופרויקטים רוחביים בבנק לאומי, אחראי על תחום ESG
