דעהעליות המחירים בישראל: ליברמן, ככה לא מתמקחים
דעה
עליות המחירים בישראל: ליברמן, ככה לא מתמקחים
שר האוצר צריך להתנהל במאבקו מול היבואנים והיצרנים כמתמקח מושלם. לא לגלות אמפתיה לקשיים האובייקטיביים שלהם, כי הם יודעים לחמול על עצמם, ולא להזכיר את עליות המחירים הדו־ספרתיות בחו”ל
לאביגדור ליברמן יש דחף בלתי נשלט להיות צודק, להראות שליטה מלאה בנתונים בכל רגע. כמעט בכל ריאיון הוא מזכיר בכמה בדיוק עלו מחירי ההובלה הימית והאנרגיה. גם אתמול בישיבת הסיעה הוא לא נגמל מהדחף הזה, והזכיר כי עליות המחירים של החשמל בארץ הם כלום ושום דבר לעומת 34% בבריטניה ו־35% בשבדיה. אי אפשר להתכחש לכך שמרענן ומעניין לראות שר אוצר שמתמצא בנתונים עולמיים, אך ספק רב אם זו האסטרטגיה הנכונה בבואו לשדר מלחמה אל מול העלאות המחירים של היבואניות והיצרניות.
סאגת עליות המחירים איננה ויכוח מאקרו כלכלי טהור, היא דומה בהרבה להתמקחות בשוק. אדם שיתמקח בשוק על מחירי המוצרים תוך כדי שהוא מביע אמפתיה רבה והבנה לכך שמחירי השכירות והמע"מ עלו, לא יגיע רחוק במשא ומתן הזה.
אם ליברמן החליט להיכנס לקרב אגרופים בעליות המחירים, הוא צריך לשחק את המשחק עד הסוף, ולדחות לגמרי את הנרטיב המאפשר את עליות המחירים. להיות חכם, ולא רק צודק.
אלא שליברמן חושש לעשות זאת. אם הוא לא ידגיש את הסיבות האובייקטיביות לעליות המחירים, הרי שהוא עלול לשלם מחיר ציבורי. ליברמן מבקש כל העת להסיר מעצמו את האחריות לעליות המחירים במזון ובנדל”ן מחד, אך מאידך לנסות לפעול להורדתם. אם הוא יצליח, הוא יגזור קרדיט. אם לא, הוא יגיד שזו לא היתה אשמתו.
אלא שכאמור, הפריבילגיה הזו לא אפשרית כשאתה יושב בכיסא שר האוצר. הציבור ייחס לך בכל מקרה את עליות המחירים. הציבור אינו מתחשב בתנאי המאקרו־כלכלה, בדיוק כשם שמי שמתמקח על המחיר לא מתחשב בשולי הרווח של המוכר. לכן, ליברמן, גם במאבקך מול היבואנים והיצרנים, תתנהג כמתמקח מושלם. אל תגלה אמפתיה לקשיים האובייקטיביים שלהם, הם יודעים לחמול על עצמם די והותר. אל דאגה, אף אחד לא יחשוד בך שאתה לא מודע למחירי האנרגיה העולמית.
