6 מיליארד שקל: הקורונה גבתה מחיר, הגיעה עת התשלום
6 מיליארד שקל: הקורונה גבתה מחיר, הגיעה עת התשלום
ביטול האג"ח המיועדות; מידע על חשבונות עסקיים לרשות המסים; חובת דיווח על דירות מושכרות; ובקבוק שתייה של ליטר וחצי ב־9 שקל. התוכנית הכלכלית של ממשלת השינוי תעלה את יוקר המחיה - לאו דווקא על חשבון החזקים
במסגרת התוכנית הכלכלית המכונה גם חוק ההסדרים, המוגשת לצד תקציב המדינה, פירסם אתמול האוצר את מסמך "ההתאמות הפיסקליות", הכולל שורה של צעדים שנועדו בכדי להקטין את הוצאות הממשלה ולהגדיל את הכנסותיה, כך שתוכל לעמוד בתקציב שהיא מגישה לממשלה ולכנסת.
הצעדים המוצגים במסמך מלמדים על היקף מקורות של כ־6 מיליארד שקל, אך מאחורי כל צעד מסתתר עולם שלם שמשנים בו את הנורמות והכללים. "כלכליסט" ממפה חלק מהצעדים שהופיעו במסמך.
1. רפורמה בפנסיה: ביטוח תשואה במקום האג"ח המיועדות
אחד הסעיפים הדרמטיים ביותר במסמך "ההתאמות הפיסקליות לתוכנית הכלכלית של משרד האוצר" קשור לשוק הפנסיה. משרד האוצר רוצה לבצע רפורמה, ולבטל את הנפקת האג"ח המיועדות, שמהוות 30% מנכסי קרנות הפנסיה, ובמקומן להחיל מנגנון של מעין ביטוח תשואה על אותו חלק בפנסיה של 5% צמוד מדד בשנה. לפי הערכות, רשות שוק ההון בראשות משה ברקת צפויה לתמוך במהלך.
משמעות ההחלטה היא שיותר כספי פנסיה יעברו להשקעות בשוק ההון ובאפיקים נוספים, וכן שתהיה ירידה ברמת ההתחייבות של המדינה לשוק הפנסיה, מה שסביר שיעורר לא מעט התנגדויות. אין זה טריביאלי שרפורמה הזו אכן תעבור, ויש אף שמגדירים אותה כ"עז" שהוכנסה, ותצא כחלק מהמו"מ לגיבוש התקציב הסופי.
איגרות החוב המיועדות הן אג"ח ממשלתיות צמודות מדד שהמדינה מנפיקה באופן ייעודי לקרנות הפנסיה בריבית של 4.86%. היא מהווה גורם מייצב לתשואות החוסכים לפנסיה, כך שגם אם שוק ההון חווה נפילות, רמת הפגיעה בפנסיה מוגבלת היות ו־30% מנכסיה מושקעים בנכס סולידי בתשואה נאה. המנגנון הזה הוכיח את עצמו במשבר 2008, אז קרנות הפנסיה איבדו "רק" 11% לעומת ירידה ממוצעת של קרוב ל־20% באפיקי חיסכון פנסיוני אחרים.
בעבר הריבית שהעניקו האג"ח המיועדות נחשבה לריבית המקובלת בשוק, אולם מזה יותר מעשור רמת הריבית באג"ח הממשלתיות נמוכה באופן משמעותי. כלומר משרד האוצר מוצא עצמו מנהל בצורה לא יעילה את החוב, ונאלץ לגייס חוב יקר באמצעות האג"ח המיועדות.
כך למשל, באוצר מעריכים שבשנת 2021 העלות העודפת של הריבית הזו לעומת אג"ח שהונפק מחוץ לקרנות הפנסיה תגיע ל־8.9 מיליארד שקל. זאת ועוד, שוק הפנסיה נחשב לאחד השווקים הצומחים ביותר בענף הפיננסים, כך שבאוצר מעריכים שבתוך עשור העלות העודפת הזאת תגיע ל־20 מיליארד שקל בשנה. סך היקף האג"ח המיועדות עומד כיום על 230 מיליארד שקל.
האג"ח המיועדות נתפסות כעול באוצר, ומזה כמה שנים הם מנסים למצוא פתרונות, שישחררו אותם מגיוס החוב היקר. כעת נעשה ניסיון שכזה. באוצר בנו מנגנון שלפיו המדינה תבטיח כי על אותם 30% מנכסי הפנסיה תהיה תשואה של 5% צמוד מדד. אלא שכאשר יורדים לאותיות הקטנות מגלים מספר דברים. ראשית בדיקת התשואות תיעשה אחת ל־5 שנים: כל חמש שנים תיבדק התשואה, ואם יתברר שהיא מתחת ל־27.6%, המדינה תעביר לקרן הפנסיה את הכספים בגובה פערי התשואה. הסיבה לכך, שהחישוב לא נעשה מדי שנה הוא בכדי למנוע מצב שבו המדינה תצטרך להזרים כספים בשל משבר שנמשך תקופה קצרה, ולאחריו השווקים מתקנים עצמם. בדיקת התשואה אחת לחמש שנים מקטינה את הסיכוי לסיוע מהמדינה, לעומת הבטחת של 5% תשואה בשנה.
בנוסף לכך מפרטי התוכנית עולה כי אם על החלק הרלבנטי בפנסיה (30%) תושג תשואה הגבוהה מ־27.6%, אז המדינה תגבה את התשואה העודפת, ותשמור אותה בקרן ייעודית. מטרת הקרן היא לשימוש באותו יום סגריר בו בעתיד התשואות יהיו נמוכות. כלומר למעשה, אחד המקורות (ואולי אף המקור המרכזי) להבטחת התשואה יגיע מכספי העמיתים עצמם, שהמדינה תשמור בעבורם את הכסף ליום הדין. מבחינה היסטורית התשואות בשוק ההון גבוהות מ־5% בשנה, כך שלאורך זמן הקרן אמורה לממן את תקרת המינימום שהמדינה מתחייבת אליה.
וכמובן אי אפשר להתעלם מכך שרמת ההתחייבות של המדינה לשוק הפנסיה במנגנון הזה נמוכה יותר לעומת מנגנון של אג"ח מיועדות. אג"ח הוא מכשיר שרמת הוודאות שלו היא גבוהה, אם המדינה מתנערת מפירעון האג"ח, היא נחשבת חדלת פירעון, ויש לכך השלכות חמורות. כאן מדובר ברמת התחייבות נמוכה יותר, וגמישה יותר. תחת נימוקים של משבר כלכלי, קיצוצים בתקציב וכדומה, ניתן יהיה בסיטואציות מסוימות לשנות את ההתחייבות הזו בין אם זמנית או באופן קבוע. אפשר להבין את האוצר - מי מאיתנו היה הולך לבקש הלוואה ב־5% ריבית, כשאפשר לגייס את אותו חוב בריבית של 1%. 230 מיליארד שקל בריבית גבוהה מהשוק הן סכום לא מבוטל.
בנוסף לכך החוב היקר הזה רק הולך וצומח: קרנות הפנסיה החדשות מנהלות כיום 530 מיליארד שקל, כאשר רק אשתקד זרמו אליהם מעל ל־40 מיליארד שקל נטו, וזה עוד בשנת קורונה, בה האבטלה היתה גבוהה. באוצר מעריכים ששינוי המנגנון יביא בטווח הארוך לחיסכון שנתי של 7 מיליארד שקל בשנה בתקציב המדינה. מצד שני, המדינה צריכה להיות בעלת מחויבות ואחריות לחוסכים לפנסיה בעיקר לחלשים שבהם. המדינה גם כופה על הציבור לבצע את החיסכון הפנסיוני, שהוא גם החיסכון הגדול ביותר של רבים מאיתנו. חיסכון זה מושקע בשוק ההון התנודתי, והמדינה צריכה לספק הגנה מפני אותן תנודות.
לכן אפשר לעשות שינוי באג"ח המיועדות, אפשר להחליט שהן ימוקדו יותר בקרב חוסכים מבוגרים הקרובים לגיל הפרישה, בו נקבעת קצבת החיסכון, ולכן הרגישות שלהם לתנודות בשוק גבוהה יותר. אפשר גם לשנות את מנגנון הריבית באג"ח, כך שהפער בינו לבין רמת הריבית באג"ח מדינה רגיל יהיה קטן יותר. אפשר לבנות מנגנונים טובים יותר, אולם ביטול לחלוטין של האג"ח מדינה, ומעבר למנגנון של מעין ביטוח הוא החלטה בעייתית, וכלל לא טריביאלי שהיא תעבור.
2. מדיניות מס חדשה: יותר מידע, יותר שליטה, יותר כסף
רשות המסים רוצה גישה ליותר מידע: מאז אוגוסט 2015 מנסה רשות המסים לקדם חוק שיגדיל את המידע שיש ברשותה על חשבונות עסקיים בגופים פיננסיים, אך ללא הצלחה. גם בחוק ההסדרים הנוכחי רשות המסים מנסה שוב, על פי הצעת החוק שהדיווח האוטומטי יכלול את כל הסכומים שהתקבלו בחשבון, ואת כל הסכומים שהוצאו מהחשבון. כמו כן, מאז הצעת החוק חלו שינויים בעולם הפיננסי ואפליקציות התשלום הפכו להיות חלק משמעותי משוק התשלומים, ולכן מוצע להגדיר גם אותם כגופים פיננסיים שיהיו מחויבים בדיווח.
רשות המסים מודעת לכך שמדובר בצעד משמעותי אשר יגדיל באופן ניכר את הגישה שלה למידע ועשוי להעלות טענות קשות על פגיעה בפרטיות. לכן הרשות מדגישה כי כל הגופים הפיננסיים יצטרכו ליידע את העסקים לפני השינוי הזה. כמו כן, השימוש במידע יהיה מוגבל רק לצרכי גביית מס, וחשוף רק לבעלי תפקידים ברשות המסים ויימחק בסוף תקופה.המהלך הזה צפוי להכניס בסופו של דבר 800 מיליון שקל למדינה, אך ב־2022 הוא יכניס רק 100 מיליון שקל.
המע"מ מגיע גם לנטפליקס וספוטיפיי: בשנים האחרונות התחלנו לצרוך שירותים דיגיטליים רבים מספקים שאינם ישראלים, הבולטים שבהם הם נטפליקס, ספוטיפיי, אפל מיוזיק, אודיובול, ספרים דיגיטליים, קורסים מקוונים, ועוד. מבחינה עקרונית, כשאנו צורכים שירות כזה, אנו בעצם מייבאים שירות מתושב חוץ. על פי החוק תשלום המע"מ אמור להיות מוטל עלינו, הצרכנים. אך גבייה כזו מסובכת מדי לרשות המסים הישראלית, ולכן המע"מ לא נגבה.
רשות המסים יוזמת שינוי של חוק המע"מ, כך שחובת העברת תשלום המע"מ תוטל על התאגיד שממנו אנו רוכשים את השירות. מעכשיו, נטפליקס ואמזון יעבירו 17% משווי הרכישות שלנו לרשות המסים הישראלית. המהלך הזה צפוי לייקר לנו את השימוש בשירותים הדיגיטליים הללו, שכן חלק מהמע"מ יגולגל אל הצרכן הישראלי.
מבחינת משרד האוצר, לא מדובר כאן במס חדש, אלא בגבייה של מס שעד היום לא נגבה מטעמים טכניים. בנוסף, חשוב לציין כי מדינות רבות בעולם ביצעו את הצעד הזה, וישראל מצטרפת לטרנד עולמי. הצעד הזה צפוי להכניס לקופת המדינה כ־360 מיליון שקל ב־2022.
מס על בעלי הכנסות גבוהות: מס יסף הוא מס שמעטים בלבד שמעו עליו, מדובר במס בגובה של 3% שמוטל על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד. בשנת 2021, לדוגמה, מי שהכניס יותר מ־647,640 שקל בשנהחויב במס הזה. המס הזה מנוכה במקור רק כשמדובר בשכירים שמרוויחים סכומים כאלו, אך כשמדובר בהכנסה גבוהה מעסקה חד־פעמית בין אנשים או בהכנסה מהגרלה, המס לא מנוכה במקור.רשות המסים מבקשת לשנות את זה, ולקבוע כי מעתה ואילך, מס יסף ינוכה במקור. הצעד הזה צפוי להקדים את ההכנסות של המדינה ממס יסף, ולכן מבחינת תקציב המדינה בשנת 2022, יש כאן תוספת חד פעמית של 420 מיליון שקל.
סוף לחשבוניות הפיקטיביות: חשבוניות פיקטיביות הפכו למכת מדינה, ולדעת רשות המסים קופת המדינה נפגעת בסכום של כמיליארד שקל בשנה ממנה. מדובר בהליך יחסית פשוט בו עוסק מסוים משתמש עם חשבונית פיקטיבית - של עסק לא קיים, של רכישה שלא בוצעה - בכדי לנכות הוצאות, ובכך להקטין את הרווח החייב במס. בכדי למגר את התופעה מציעה רשות המסים לעבור למודל המכונה גם "המודל הצ'יליאני". על פי המודל, נעבור לעולם של חשבוניות דיגיטליות בלבד עבור עסקאות העולות על סכום של 5,000 שקל. החשבונית הדיגיטלית תונפק תוך כדי תיאום עם רשות המסים.מכיוון שהמהלך צפוי לקחת זמן מבחינה טכנולוגית, רשות המסים לא יודעת להעריך מה יהיו ההכנסות ב־2022. אך בהבשלה מלאה, מעריכים תוספת הכנסות של מיליארד שקל.
חובת תשלום מס לפני סיום המחלוקת: בבתי המשפט מנוהלים כעת תביעות על סך של כ־21 מיליארד שקל בין רשות המסים לבין נישומים. יודגש, הוויכוח מגיע לבית המשפט אחרי שהנישום הביע את דעתו בפני רשות המסים פעמיים. בפעם אחת כשהגיש את השומה העצמית שנדחתה, ובפעם השנייה, כשהגיש השגה על שומת רשות המסים.
המצב כיום, כי אם הנישום הגיש ערעור לבית המשפט הוא דוחה את תשלום המס עד לתום ההליכים. המצב הזה מביא לכך ש־77% מאלו שהגישו השגה על שומת רשות המסים מגישים גם ערעור לבית המשפט. לדעת רשות המסים, כיום יש תמריץ חיובי ללכת ולהגיש תביעה בבית המשפט, מכיוון שבמשך זמן העיכוב יכול הנישום להשקיע את הכסף ולהרויח עליו תשואה הגבוהה מ־4% שזה סכום הריבית שהוא יידרש לשלם בסוף התהליך. בכדי לשנות את המצב, להוריד את התמריץ של נישומים ללכת לבתי משפט. מציעה רשות המסים מהלך חדשני שבו במקרה שהנישום יערער לבית משפט, ייאלץ הנישום לשלם באופן מיידי 30% משומת המס של רשות המסים. מדובר במהלך חדשני שלמעשה מחייב את הנישום בתשלומים לפני שהוכרע המצב המשפטי, המהלך אמנם נוהג בכמה מדינות בעולם, אך לא יעבור בקלות בישראל.
3. מערכת הבריאות: חסמים בירוקרטיים והיטל חדש
קנס על הגעה למומחה: באוצר מבקשים להטיל מעין קנס על אי־הופעה לרופאים מייעצים. הדרך בה בחר האוצר לעשות זאת היא באמצעות גביית דמי השתתפות עצמית במרפאות הקהילה או במכוני חוץ במועד קביעת התור ולא בעת הגעתו לרופא (העברת כרטיס). כאשר דמי ההשתתפות לא יוחזרו למבוטח אלא אם ביטל את התור שנקבע לו לכל הפחות 24 שעות לפני מועד התור. בבד בבד החוק קובע כי על קופת החולים לשלוח למבוטח תזכורת עד שבועיים לפני התור. באוצר מסבירים כי למעלה מרבע מהתורים שנקבעים לרפואה יועצת לא ממומשים בשל אי־הופעה של המבוטח, ללא התראה מוקדמת.
כמו כן, באוצר דורשים להגדיל את דמי ההשתתפות העצמית ב־20 שקל (הכפלה) עבור ביקור במרפאה לרפואה יועצת ללא הפניית רופא משפחה. בחמשת מקצועות הייעוץ השכיחים - עור, נשים, עיניים, אורתופדיה, אף אוזן גרון - הקופות נותנות את האפשרות לקבוע תור במסלול ישיר ללא הפניית רופא משפחה. מסיבה זו טוענים באוצר גדלים הביקושים ומתארכים התורים. באוצר מבקשים לקצץ את החלק היחסי שהמערכת תחסוך בגין גביית קנסות אלו מסל הבריאות, צד שמשרד הבריאות מתנגד לו בתוקף.
היטלי בריאות פרטיים: משרד האוצר דורש להטיל היטל של 40% מפעילות ביטוחי הבריאות הפרטיים (חברות ביטוח) וגם על ידי שב"ן (קופות החולים בתמורה לתשלום נוסף) הכוללות כיסוי לניתוחים ייעוציים ואמבולטוריקה, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר. ההצעה זוכה לתמיכה חזקה הן של שר האוצר אביגדור ליברמן והן של שר הבריאות ניצן הורוביץ, כאשר האחרון מבקש לעשות בכל זאת דיפרנסיאציה בין היקף המס ולמסות את הקופות באופן מתון יותר. לפי הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון, חברות הביטוח שילמו 2.25 מיליארד שקל בגין תביעות על הוצאות רפואיותכאשר השבנים שילמו כ־1.2 מיליארד שקל נוספים בגין שירותים לרבות אשפוז וניתוחים.
למרות ההסכמה בין ליברמן להורוביץ, היוזמה החשובה והמשמעותית ביותר של אגף התקציבים בפרק הבריאות רחוקה מלהיות בטוחה. מכבש לחצים אדיר צפוי על ידי חברות הביטוח וסוכני הביטוח שכבר התקוממו נגד הצעד ולא פחות חשוב, יש גם מתנגד פנימי: יו''ר רשות שוק ההון משה ברקת. ההיסטוריה מראה כי ידם של מתנגדי הרפורמה תמיד היו על העליונה: בשנת 2015 ניסו שר האוצר, משה כחלון, יחד עם שר הבריאות, יעקב ליצמן, להטיל היטל דומה, אך הלחץ העצום שהפעילו חברות וסוכני הביטוח, המכניסים מיליארדים בגין ביטוח זה, עשו את שלהם ושני הפוליטיקאיים משכו את ההצעה ממש בשלב אישור התקציב בממשלה.
קיצוץ בשל הפרת כללי הפרסום והשיווק: באוצר מצאו דרך להעניש את קופות החולים בגין הפרת של הוראות הפרסום והשיווק: קיצוץ מסל הבריאות בהיקף דומה לחריגה מהוראות משרד הבריאות על הוצאות שיווק אסורות לרבות במוקדי מכירות. לפי הוראות המשרד סך ההוצאות בגין סעיף שווק ופרסום עומד על 37 מיליון שקל אך הקופות הוציאו בפועל 135 מיליון שקל (כמעט פי עשרה) ולכן באוצר דורשים קיצוץ בסל הבריאות בסך 98 מיליון שקל. באוצר, ואפילו בתוך מערכת הבריאות, גורמים רבים סבורים כי משרד הבריאות אינו מצליח להשתלט על התופעה המכוערת והמזיקה הזו ולכן הגיע הזמן לעבור מדיבורים לעונשים. מנגד, במשרד הבריאות מתנגדים נחרצות למהלך בטענה כי אסור להעניש את הציבור ולהעביר כסף מבריאות לביטחון או משרד אחר בגלל הפרה בוטה של הקופות ומי שחייבות להיענש הן הקופות ולא הציבור. בנוסף, באוצר דורשים גם לבצע קיצוץ קטן בסל הבריאות - עלייה בשיעור הניכוי של השתתפות עצמיות - שכן לדבריהם, הצעד הזה עשוי להגדיל את סכום ההשתתפויות העצמיות שהן יגבו בעתיד מהכיס הפרטי של המבוטח ולפיכך יש לקזז סכום זה מסל הבריאות (תקציב קופות חולים).
4. מחנכים את הצרכנים וחוסכים: בלי סוכר ובלי פלסטיק
שינוי בשוק המשקאות: שוק המשקאות המגלגל כ־2.5 מיליארד שקל בשנה עומד בפני שינוי דרמטי, נוכח כוונת הממשלה להטיל מס על המשקאות הממותקים בסוכר ובתחליפיו. ממסמך ההתאמות הפיסקליות שפרסם אתמול משרד האוצר עולה כי המס שיוטל יעמוד על 1.3 שקל לליטר משקה, המכיל למעלה מ־5 גרם סוכר ו־70 אגורות לליטר משקה המכיל עד 5 גרם סוכר. המס, צפוי להניב 300 מיליון שקל להכנסות המדינה ולהוביל לזינוק במחיר המשקאות הקלים. זאת, מתוך כוונה לגרום לציבור לצמצם צריכה של המוצר.
שוק המשקאות בישראל נשלט על ידי החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) 53.1%, יפאורה 16.7% וטמפו 14.5% וחברות אלו צפויות להאבק בתוכנית המיסוי שתנגוס במכירותיהן. הנפגעים העיקריים צפויים להיות המותגים החלשים יותר, כיוון שהמס מוטל ללא תלות במחיר המוצר, כך ששיעור המס יהיה גבוה יותר ביחס למחיר שהתרגלו הצרכנים לשלם. במקביל למס, צפוי מחיר המשקאות לעלות בדצמבר הקרוב בעקבות הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים משפחתיים. להערכת קמעונאי גדול, מחיר בקבוק 1.5 ליטר, יעלה בעקבות המהלך מ־6.5 שקלים לכ־9 שקלים.
ברקע הדברים מגמת השמנה בקרב אזרחי ישראל, אשר התעצמה בשנים האחרונות. על פי סקר הלמ"ס מ־2017 48% מהישראלים בני 20 ומעלה הינם בעודף משקל, בדגש על אוכלוסיות חלשות ובעיקר בגילאים צעירים. בעקבות כך, לדברי מערכת הבריאות מוטלות עליה עלויות עתק, שכן השמנה בדרגה 2 מגדילה פי 8.7 את הסיכוי לחלות בסוכרת, פי 5.7 את הסיכוי לקבל דום נשימה בשינה, ופי 4.1 לחלות ביתר לחץ דם. לפי מחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר אילן, עבור משרד הבריאות, 43% מהילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום. נתון זה מציב את ישראל במקום הרביעי בין מדינות ה־OECD.
הבחירה להתמקד דווקא במשקאות קלים ולא בכך מוצרי המזון המכילים סוכר, נשענת בין היתר על נתוני משרד הבריאות המצביעים על משקאות מתוקים כמקור לכ־40% מצריכת הסוכר המוסף, שאינו מצוי במזון באופן טבעי. במשרדי האוצר והבריאות מציינים כי בשנים האחרונות בחרו מדינות שונות ובהן פינלנד, דנמרק, מקסיקו, הונגריה וצרפת, להתמודד עם תופעת ההשמנה באמצעות מיסוי מזונות מזיקים ובפרט משקאות מתוקים וכי מחקרים שבחנו את האפקטיביות של מיסוי זה על הרגלי הצריכה של האזרחים מצאו כי ביכולתם להפחית משמעותית את צריכת המשקאות המזיקים, ובכך להביא בטווח הארוך לשיפור ניכר במצב הבריאותי של התושבים.
מס על כלים חד־פעמיים: מניתוח "כלכליסט" עולה, כי האוצר מניח שצריכת הכלים החד־פעמיים לא תופחת בעקבות המס, והוא מעריך את הכנסות המדינה מהמס על השימוש בכלים חד פעמיים ב־800 מיליון שקל, כאשר המס לכל ק"ג חד פעמי יעמוד על 11 שקל. חישוב זריז מעלה כי האוצר מעריך שצריכת החד־פעמי תעמוד על למעלה מ־72 אלף טונות מדי שנה, זאת בזמן שכעת הצריכה עומדת על כ־68 אלף טונות בשנה.
אם המס לא יקטין את הצריכה, הרי שהוא יהווה מס על השכבות הצורכות כלים חד־פעמיים, והמחקר מראה כי השכבות החלשות, בייחוד החרדים, נוטים להשתמש בכלים כאלה בשיעור כפול ומשולש משיעורם באוכלוסייה.
הצעת המחליטים כוללת גם שינוי כיוון משמעותי ממה שהוסבר על ידי האוצר והמשרד להגנת הסביבה לפני כשבועיים. האוצר הצהיר כי הוא שואף להכפיל את מחירי המוצרים החד־פעמיים, אך המס הנוכחי שפורסם כיום הוא קבוע לכל ק"ג, ולא תלוי במחיר הבסיס של המוצר. בנוסף, המס משקף בדרך כלל שיעור מס נמוך מ־100% שהאוצר דיבר עליו.יודגש, שלפי המחקר שפרסמה חברת קנטאר עולה, כי כדי להפחית את הצריכה בצורה דרמטית יש להטיל שיעורי מס גבוהים בהרבה על כלים חד פעמיים. המהלך של האוצר בצורתו הנוכחית, בנוי בצורה רגרסיבית, ובנוסף, עשוי שלא להגשים את המטרה לשמה נועד, ולהפוך להיות מס על השכבות החלשות.
5. סעיפים קטנים־גדולים: הנדל"ן, הקריפטו והמזומן
צמצום שימוש במזומן: הנסיונות לצמצם את השימוש במזומן הם לא חדשים. בשנת 2013 הוקם צוות לבחינת צמצום השימוש במזומן שהמליץ להגביל את השימוש במזומן ל־5,000 שקל כשמעורב עסק, ול־15 אלף שקל כשהעסקה היא בין פרטיים. אך בסופו של דבר החוק נחקק רק בשנת 2018 והמגבלות היו גבוהות יותר. החוק הטיל גם חובה על שר האוצר לבחון מדי שנה את מגבלת הסכום. הבחינה הנוכחית העלתה כי יש ירידה בקצב הגידול של השימוש במזומן, ושישנו מעבר הדרגתי וגידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים המהווים תחליף למזומן. ולכן הוחלט להעלות מגבלת השימוש במזומן על עסקה שמעורב בה עסק תעמוד על 6,000 שקל (לעומת 11 אלף שקל היום. ומגבלת השימוש במזומן בין אנשים פרטיים תעמוד על 15 אלף שקל לעומת 50 אלף שקל כיום. רשות המסים מעריכה כי צמצום השימוש במזומן יגדיל את גביית המס ב־300 מיליון שקל. הערכה זו מבוססת על כך שיש קשר הדוק בין שימוש במזומן ובין כלכלה שחורה. וכך ככל שהשימוש במזומן יפחת, ובאמצעים אלקטרוניים יעלה, תועמק גביית המס.
מס גם על הביטקוין: מי שהחזיק מטבע וירטואלי ששוויו עלה על 200 אלף שקל יחוייב בהגשת דו"ח למס הכנסה. כידוע, כיום על פי החוק, מרבית האזרחים לא חייבים בהגשת דו"ח שנתי לרשות המסים. בחוק ההסדרים הנוכחי מציעה רשות המסים לחייב את כל מי שהחזיק למשך יום אחד או יותר בשנת המס האחרונה במטבע וירטואלי ששוויו עלה על 200 אלף שקל בדיווח למס הכנסה. רשות המסים מדגישה כי המהלך הזה מגיע בעקבות העובדה כי מטבעות וירטואליים הפכו לנפוצים בקרב הציבור, וכי רשות המסים מתקשה מאוד לעקוב אחרי המטבעות הללו. ולכן, יש צורך בהטלת חובת דיווח ישירה על מי שהחזיק ביטקווין. רשות המסים סבורה כי הגדלת הדיווחים לרשות המסים, תביא להגדלת הגביה בגין רווחים ממסחר במטבעות וירטואליים. נזכיר, כי רווח ממטבעות וריטואליים ממוסה כמו כל רווח הון רגיל בשיעור של 25% ליחידים. רשות המסים סבורה כי המהלך הזה עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ב־30 מיליון שקל ב־2022.
משכירי הדירות על הכוונת: באוצר מבקשים להחיל את חובת הדיווח על הכנסות מדמי שכירות על דירה להשקעה ללא קשר לסכום ההכנסה החודשית של בעל הדירה. כיום, החוק מחייב דיווח רק כאשר סכום השכירות החודשי גבוה מ־5,070 שקל לחודש, והסכומים הנמוכים יותר זכאים לפטור. אלא שברשות המסים מודים, כי הם מתקשים לעקוב אחר בעלי הדירות החייבים במס ומבינים, כי חובת הדיווח החלקי יצרה פערי גבייה להכנסות המדינה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לשנה. להערכתם, חובת דיווח כוללת על הכנסה משכירות תקשה על המשך העלמות המס, מתוך הסברה, כי בעלי הדירות המושכרות יימנעו מדיווח כוזב לרשויות המס.
סעיף נוסף מתייחס לתיקון 85 שהתקבל במרץ 2016 וקיצר את משך הזמן שבו יכולים משפרי דיור להחזיק בשתי דירות מבלי שהדבר יחשב להם כהחזקה בדירה להשקעה. בהוראת השעה הוחלט לקצר את התקופה ל־18 חודשים, משך זמן שבו יכול בעל הדירות למכור את אחת מהן בפטור ממס שבח (והקלה במס הרכישה), הוראת השעה פקעה החודש (6 ביולי 2021) והתקופה שבה ניתן להחזיק ב־2 דירות הוארכה אוטומטית ל־24 חודשים. אלא שבאוצר לא מרוצים מהארכת הזמן במיוחד בשעה זו, מתוך הערכה כי תקופה כה ארוכה ברקע לעליית מחירי הדיור מאפשר לחלק מבעלי הדירות להמתין עם מכירת הדירה על מנת למקסם רווחים מעליית המחירים. לפי ההצעה, דבר זה מביא למלאי גדול של "דירות בהמתנה", מקטין את היצע הדירות הזמינות בשוק ומביא לעליית מחירי הדירות.
הארכת הקפאת השכר הממוצע: השכר הממוצע במשק הוא נתון שמשפיע על גובה קצבאות הנכות, על קצבאות נכי צה"ל, על קצבאות נכי רדיפות הנאצים, ואפילו על הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במהלך שנת הקורונה התקבלה החלטה לקבע את השכר הממוצע כפי שהיה ערב משבר הקורונה. הרציונל נבע מכך שבעקבות הקורונה שיעורי האבטלה החלו לעלות בצורה מהירה, והמובטלים החדשים נמנו על השכבות החלשות, כך שהשכר הממוצע עלה אך לא שיקף עליה ממשית ברמת החיים, ואם השכר לא היה מקובע הרי שהקצבאות היו עולות ומטילות עול נוסף על קופת המדינה.האוצר מקווה לחסוך בצעד הזה 300 מיליון שקל.
בהכנת הכתבה השתתפו: עירית אבישר, נורית קדוש, אדריאן פילוט, ענת רואה, שלמה טייטלבאום ודותן לוי.
