"נדבר על סניוריטי": לוין מזמין תומכים בהפיכה המשטרית לוועדה לבחירת שופטים
"נדבר על סניוריטי": לוין מזמין תומכים בהפיכה המשטרית לוועדה לבחירת שופטים
שר המשפטים דבק בהחלטתו למסמס את ההצבעה על מינוי נשיא לעליון. היום על הפרק: דיון עקרוני בשיטת הסניוריטי בהשתתפות שמחה רוטמן, פרופ' טליה איינהורן ומייסדי פורום קהלת. השופטים בוועדה מתנגדים: "הוועדה אינה מזמנת גורמים חיצוניים לישיבותיה. כך היה מאז ומתמיד"
הוועדה לבחירת שופטים תתכנס בשעה 13:00 בלשכתו של שר המשפטים יריב לוין. אלא ששוב אין בכוונתו לקיים הצבעה על מינוי נשיא ומשנה לנשיא לעליון. וכפי שהודיע בישיבה הקודמת, הוא מתכוון להקדיש את מירב הזמן לדיון עקרוני בשיטת הסניוירטי (ותק). לשם כך הוא אף הזמין מומחים חיצוניים לוועדה, כאשר אלה שאישרו את הגעתם ושמותיהם מופיעים על הזימון לדיון הם מהדמויות הבולטות שמאחורי חקיקת ההפיכה המשטרית והביקורת על בית המשפט העליון - והדבר זוכה להתנגדות מצד השופטים החברים בוועדה והפלג בוועדה המתנגד להפיכה המשטרית.
בין השאר יגיעו לוועדה יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, השותף הבכיר של לוין מתוקף כהונתו, בקידום חוקי ההפיכה המשטרית; פרופ' טליה איינהורן (אמו של יועץ רה"מ המעורב בפרשת הדלפת המסמכים לבילד, שרוליק איינהורן), מהתומכות הנלהבות בהפיכה המשטרית; פרופ' גידי ספיר ממייסדי פורום קהלת; פרופ' אבי דיסקין, גם הוא עמית בכיר בקהלת, מהפרופסורים השמרנים הבולטים, שייעץ בעבר לכנסת ולממשלה; והמשפטן השמרן ד"ר שוקי שגב.
הצעד הזה של לוין של הזמנת גורמים חיצוניים זוכה להתנגדות מצד שלושת השופטים החברים בוועדה – מ"מ נשיא העליון יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. במכתב ששיגרו הבוקר ללוין הם כתבו כי "הוועדה אינה מזמנת גורמים חיצוניים לישיבותיה. כך היה מאז ומתמיד, ועמדתנו היא שאין לשנות מסדרי דיון אלה". הם הוסיפו כי "נוהג זה מתיישב עם העובדה שכלל דיוני הוועדה מתקיימים על בסיס חומרים כתובים, ועל בסיס ההנחה שהחברים מתכוננים באופן ראוי לישיבות. היא אף מתחייבת מהצורך לעשות שימוש יעיל בזמן הדיונים של הוועדה, שעל שולחנה נושאים רבים".
לוין הזמין לדיון גם מתנגדים לחקיקת ההפיכה המשטרית, כמו פרופ' יניב רוזנאי, שסירב להגיע. רוזנאי כתב הבוקר בטוויטר: "סירבתי לקחת חלק במשחק הזה. לא היה ברור לי מכוח מה הוועדה לבחירת שופטים מזמינה מומחים חיצוניים ולא זכור לי שזה קרה בעבר. לא הייתי מוכן שישתמשו בי כדי לקיים 'דיון עקרוני' בשאלת הסניוריטי ובכך לעשות פיליבסטר להצבעה על נשיא בית המשפט העליון. יש צו בית משפט לכנס את הוועדה לשם בחירת נשיא ולא הייתי מוכן לקחת חלק במהלכים לטרפד את בחירת נשיא בית המשפט העליון".
עוד לפני הדיון בשיטת הסניוריטי שמתכנן לוין הוא מתכוון להעלות היום בוועדה להצבעה את הצעתו לשדר בשידור חי את דיוני הוועדה. מירב הדיון הקודם בוועדה הוקדש ל"הטרלה" זו, הזוכה להתנגדות השופטים, נציגי לשכת עוה"ד ונציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר – ועל כן אין להצעה זו רוב והיא לא צפויה לעבור.
ביחס לסוגייה זו כתבו הבוקר 3 השופטים חברי הוועדה ללוין כי "לאחר שהתקיים דיון מעמיק בנושא בישיבה הקודמת ונשמעו טענות שונות, עמדתנו היא כי אין מקום לשידור חי של דיוני הוועדה בשל החשש מפגיעה בפרטיות ומאפקט מצנן".
אחרי הדיון בוועדה, בג"ץ יקיים דיון בעתירה נגד לוין
בהמשך אחר הצהריים, לאחר הדיון בוועדה, שבו לא צפוי להיבחר שוב נשיא לעליון, יקיים בג"ץ דיון בבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד לוין לפי פקודת ביזיון בית משפט בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא לבית המשפט עליון. העתירה הוגשה לאחר הדיון הקודם בוועדה בסוף נובמבר, שבו אותת לוין כי הוא מתכוון למשוך ולגרור את בחירת נשיא העליון, וזאת בניגוד להוראת בג"ץ בצו שהוציא בתחילת ספטמבר. הדיון יתקיים בפני השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
התנועה לאיכות השלטון טוענת להפרת פסק הדין של בג"ץ ומבקשת להטיל על לוין סנקציות, ובהן קנס או מאסר, עד אשר יקיים את פסק הדין באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא (יו"ר התנועה), תומר נאור ורותם בבלי דביר. לטענת התנועה, מזה למעלה משנה מתנהלת הרשות השופטת ללא נשיא קבוע, לא בשל כוח עליון, אלא בשל התנהלותו המכוונת של לוין. עוד נטען, כי למרות שבג"ץ הורה במפורש ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא, ועל אף שהשר אכן כינס את הוועדה, הוא מנע בפועל את מינויו של נשיא קבוע.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה הגישה השבוע את עמדתה לבג"ץ. היא אמנם לא תומכת בהטלת הסנקציות על לוין לפי פקודת בזיון בית המשפט, כפי שהתבקשו, אך ביקשה מבג"ץ לקבוע דד ליין ברור למינוי נשיא לעליון: "בשים לב להימשכות הזמן, נכון כי בית המשפט הנכבד יקבע, לאחר שישמע את הצדדים בדיון, מהו המועד האחרון שעד אליו יש לקיים את החובה המהותית העולה מפסק הדין – בחירת נשיא לבית המשפט העליון".
היא הוסיפה כי "קיימת דחיפות ברורה ורבה בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, זאת, לאור הצורך הדחוף להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת ולמנוע כל תלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, וכן למנוע את המשך הפגיעה ברשות השופטת".
