המדינה מבקשת ארכה נוספת בבג"ץ הגדלות הרמטכ"ל: "הגענו להסכמות"
המדינה מבקשת ארכה נוספת בבג"ץ הגדלות הרמטכ"ל: "הגענו להסכמות"
מדובר בארכה ה-11 שהמדינה מבקשת בעתירה משנת 2019 שביקשה לבטל את ההסדר הלא חוקי שהוביל לכך שהמדינה שילמה מיליארדי שקלים לאנשי קבע. המדינה מבקשת מבג"ץ לאפשר לה להשלים את ההסכמות בין צה"ל לאוצר שצפויות להסתיים בשבועות הקרובים, וכוללות את "הלבנת" הגדלות הרמטכ"ל השנויות במחלוקת
לאחר שהמדינה ביקשה עשר פעמים דחייה בדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ על הגדלות הרמטכ"ל, כעת היא מבקשת דחייה נוספת.
מדובר בעתירה משנת 2019 של העמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי", שביקשו לבטל את ההסדר הלא חוקי שהוביל לכך שהמדינה שילמה מיליארדי שקלים לאנשי קבע. במסגרת המענה, המדינה מבקשת מבג"ץ לאפשר לה להשלים את ההסכמות בין צה"ל לאוצר שצפויות להסתיים בשבועות הקרובים, וכוללות את "הלבנת" הגדלות הרמטכ"ל השנויות במחלוקת.
תשובת המדינה, שהובאה בשם הפרקליטות, מציינת כי משרד הביטחון והאוצר הגיעו להסכמות בנוגע להגדלות הרמטכ"ל ("רכיב השלמת תקופות שירות בפנסיה תקציבית" במינוח הרשמי) כחלק מהסיכום התקציבי בין שני הגופים לשנים 2027-2023. כמו כן, מצוין שם כי החל מ-2024 הגדלות הרמטכ"ל יפסיקו להיות צמודות למדד, משמע שהאינפלציה תשחק אותן מבחינה ריאלית.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. לאורך השנים הצבא העניק הטבות באופן מלאכותי ו"ניפח" את סך הפנסיה שאנשי קבע רבים קיבלו, וזאת למרות שמדובר בנוהל שהיה אמור להתבצע רק במקרים מיוחדים. לפי האוצר, להגדלות הרמטכ"ל הללו יש עלות תקציבית של כ-15 מיליארד שקל לעשור הקרוב.
לטענת העותרים, בג"ץ צריך להורות למדינה להפסיק לשלם את הגדלות הרמטכ"ל באופן מידי, שכן נכון לעכשיו מדובר בתשלומים לא חוקיים, שמערכת הביטחון משלמת ללא הסמכה מפורשת בחוק.
ההסכמה על הגדלות הרמטכ"ל הגיעה כחלק מההסכמות בין האוצר לצה"ל ומשרד הביטחון על התוכנית הרב השנתית התקציבית (תר"ש) של הרמטכ"ל הרצי הלוי. במסגרת ההסכמות, משרד האוצר הלבין את "הגדלות הרמטכ"ל" השנויות במחלוקת והצבא קיבל תוספת תקציבית של כ־10 מיליארד שקל שבלמה את מגמת הקטנת שיעור תקציב הביטחון היחסי מתקציב המדינה. האוצר מצידו זכה להישגים כמו הכנסת חשב מטעם החשכ"ל ליחידת מופת בצה"ל, היחידה שאחראית על כל הקשור לענייני שכר, גמלאות ורווחה בצבא. כמו כן, במסגרת ההסכם הצבא צפוי לקצר את שירות החובה ל־28 חודשים במקום 32, כאשר חיילים ולוחמים בתפקידים משמעותיים ישרתו זמן ארוך יותר אך יזכו לתגמול כספי מוגדל (אך עדיין רחוק משכר המינימום במשק). שר האוצר סמוטריץ', שתחת כהונתו מולבנות הגדלות הרמטכ"ל – התנגד אליהן בעבר באופן נחרץ ויצא נגד הכוונות להסדירן בחוק.
