דעהנתניהו לא יצליח לכבות את המחאה
דעה
נתניהו לא יצליח לכבות את המחאה
נתניהו ונציגו בן גביר שלחו את המשטרה לרסק את המפגינים, אבל המחאה לא תעצור. המוחים, וגם השוטרים, יודעים שריסוק הדמוקרטיה הוא לא אופציה. בין תל אביב לחווארה הממשלה איבדה שליטה
ראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה "גיבוי מלא" את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ששלח את שוטריו בניסיון לרסק את הפגנות המחאה נגד ההפיכה המשטרית. זה מה שנשאר מנתניהו – האיש שמגבה.
ראש הממשלה רב העוצמה, הפוליטיקאי הכל יכול, המנהיג סוחף ההמונים ששועי עולם שיחרו לפתחו, נהפך לאיש המבוהל, החיוור, שמבטל השתתפות באירועים פומביים, מסתתר מאחורי חומות מאבטחיו ומגבה מרחוק את האנרכיסט שהושב על כיסא השר לביטחון לאומי וכעת מוטרד מהפרות סדר. האירוניה התאבדה עם הסמל של האוטו של רבין ביד.
חודשיים בלבד נדרשו מרגע שנתניהו השיכור מהצלחה השביע ממשלה קיצונית שבקיצוניות, ימין על מלא הזויים, עד שנחשף - שוב - שהעוצמה הזאת ריקה מבפנים. יש שם רק פחד. פחד שלא מאפשר לו להתמודד מול מאות האלפים שמוחים נגדו או להתעמת עם אלפי הכלכלנים, המשפטנים, אנשי הביטחון ובכירי ההייטק והמשק, שמשקפים לו את ההשלכות הרות האסון של ההפיכה שהוא מקדם. פחד שגורם לו במקום זה, ביום של הפגנות ענק מהדרמטיות שהתרחשו בישראל, להיגרר חפוי ראש לכנסת ולהצביע בקריאה טרומית בעד חוק שימנע את הוצאתו לנבצרות.
שנים ארוכות שלשמאל הישראלי אין מנהיג אמיתי. הבעיה היא שכעת גם לימין אין. אין בישראל בעת הזאת אף אדם בעל שיעור קומה שיכול לכוון, להצביע על דרך, לייצג אידיאולוגיה סדורה או אפילו רק להציב גבולות. מי שעומד בראש ממשלת הימין נושא בתואר, אבל הוא כל כך ריק וחסר תוכן, שנדמה שדרושות משקולות בעקביו כדי שלא ירחף ויתפוגג בחלל.
התוצאה היא כאוס. כאוס בחווארה, שם קיצוני הימין מבצעים פוגרום בפלסטינים מתוך ידיעה שאין מנהיג שבכוחו לעמוד מולם. כאוס של חברי כנסת, שמשגרים הצעות חוק הזויות, הטרלות פסיכיות ורפורמה מפלצתית שמזמן יצאה משליטה. כאוס של שרים שחוגגים בראש חוצות מינויים פוליטיים חסרי שחר, מתהדרים בנפוטיזם על סף גילוי עריות, ומוציאים תחת ידיהם החלטות קפריזיות שכל תכליתן ביטול החלטות של קודמיהם בתפקיד. גם הם יודעים שאין מנהיג שבכוחו לעצור את החגיגה. או אפילו לנסות.
המכת"זיות ורימוני ההלם והמעצרים וההגבלות על ההפגנה לא יחסלו את המחאה. פשוט כי לא עומדים מאחוריהם שוטרים שמאמינים שצריך לרסק את הדמוקרטיה
הכאוס הזה מפחיד. לא רק את מתנגדיו של נתניהו, אלא גם את אנשי מחנהו. שריו הבכירים, אנשי מנגנון ופקידים שהלכו איתו שנים, ולפי הסקרים גם רבים ממצביעיו הנאמנים, רואים באימה את הדרקון ששוחרר מהשלשלות ויצא משליטה. הם מבינים את הסכנה הטמונה באש שרושפת מפיו – ויודעים שחרף המילים הגבוהות, למנהיג כבר אין את היכולת לרסן אותו.
גם המוחים מבינים שאין מולם מנהיג בעל משקל סגולי פנימי. עוצמתו חיצונית ונשענת אך ורק על פרוצדורה, שליטה מלאה בהליכי החקיקה וויתור על עכבות. הרוב האוטומטי בכנסת מקנה לנתניהו אפשרות לחוקק כל חוק שיעלה על דעתו נגד העם שלו. אבל החקיקה הזו – ככל שמדובר במוביל שלה – אינה מבוססת על אידאולוגיה אמיתית, על אמונה נחרצת בצדקת הדרך או על תועלת מערכתית למדינה. רק על פחד.
לכן המכת"זיות ורימוני ההלם והמעצרים וההגבלות על ההפגנות לא יחסלו את המחאה. פשוט כי לא עומדים מאחוריהם שוטרים שמאמינים שצריך לרסק את הדמוקרטיה. ולא עומדים מאחוריהם מנהיגי ציבור וראשי ערים שחושבים שההפיכה המשטרית היא לטובת האזרח. ולא עומדים מאחוריהם שופטים שחושבים שראוי לכבד ללא ערעור חוקים שכל תכליתם פגיעה במשטר הדמוקרטי, במוסדות השלטון ובחירויות האזרח.
ובעיקר כי אין רוב בעם שחושב שכל אלה נעשים לתכלית ראויה. כל מה שעומד מול המפגינים זה הפחד של נתניהו. זה לא מספיק כדי לעצור את המחאה. גם אם נתניהו יגבה עד קצה גבול היכולת והאומץ והפומפוזיות את השר שלו לביטחון לאומי.
