מרשויות מקומיות ועד ארגוני סביבה: מאות מתנגדים להארכת צו החיסיון על קצא"א
מרשויות מקומיות ועד ארגוני סביבה: מאות מתנגדים להארכת צו החיסיון על קצא"א
למרות דרישת האוצר להאריך החיסיון על קצא"א עד סוף 2027, הוגשו כ-400 התנגדויות לכך בימים ספורים. נטען כי החיסיון שהוטל בשנות ה-60 אינו מתאים עוד, עלול לסכן את הסביבה ולפגוע ביכולת המדינה לפקח על החברה הממשלתית
משרד האוצר דורש להאריך את צו החיסיון על חברת קצא״א (קו צינור עילת אשקלון) עד סוף שנת 2027, אך כ-400 התנגדויות הוגשו לאתר החקיקה הממשלתי נגד המהלך בתוך ימים בודדים בלבד.
בין המסתייגים: עיריות, מועצות אזוריות, ארגוני חברה אזרחית וסביבה. הארגונים טוענים; החיסיון על פעילות קצא״א הוטל בשנות השישים, הוא רחב מאוד ואינו מתאים עוד לעידן הנוכחי. פעילותה הבלתי שקופה של קצא״א עלולה לסכן את הסביבה ולפגוע ביכולתה של הכנסת או הציבור לפקח על פעילות החברה, בדומה לחברות ממשלתיות אחרות, בהן גם חברות ביטחוניות אשר אינן נהנות מתנאיה של קצא״א.
במשרד האוצר פרסמו לתגובות הציבור את צו החיסיון בשבוע שעבר, ודרשו מוועדת הביטחון של הכנסת להאריכו עד ה-31 בדצמבר של שנת 2027. ועדת החוץ והביטחון האריכה לפני כשנה את צו החיסיון בשנה אחת, והקימה בהחלטת היו״ר, יולי אדלשטיין, ועדת משנה שתפקידה לבחון את נושא החיסיון ואת נחיצותו בעת הזו. לוועדת המשנה מונו חברי הכנסת יולי אדלשטיין, בועז ביסמוט, ינון אזולאי, שרון ניר ומאיר כהן, אך היא לא התכנסה אף לא פעם אחת במשך שנה שלמה ולא הגישה מסקנות בנושא. כעת, מבקשים במשרד האוצר להאריך את הצו כלשונו, מבלי שבוצעו כל שינויים בעומק החיסיון.
במשך פחות משבוע הוגשו למעלה מ-380 התנגדויות באתר החקיקה הממשלתי, בין היתר של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית חבל אילות, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, עיריית אילת, התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, שומרי הבית ועוד. המסתייגים טוענים כי קצא״א הייתה מעורבת בעבר בעסקאות בעלות היבטים ביטחוניים עם ממשלת איראן, אך עם הקמתה מחדש כחברה ממשלתית ב-2017 היא ממשיכה ליהנות מחיסיון כמעט מוחלט, למרות שהיא כבר אינה נמצאת במגעים עם איראן, ולכן ההצדקה המקורית להטלת החיסיון, ודאי אינה תקפה כיום.
כלל המידע הנוגע לפעילות החברה חסוי ונסתר מעיניי הציבור, למעט היבטים מסוימים הנוגעים להגנת הסביבה, רישוי עסקים, תכנון ובנייה וניהול החברה. אולם הארגונים השונים טוענים כי בשל החיסיון הרחב, הם מתקשים להשיג מידע שאין כל הצדקה נראית לעין בהסתרתו מן הציבור. לפי עמותת שומרי הבית, בקשות שונות שהוגשו בהליך חופש המידע, לא נענו. ״כך למשל בקשתנו לקבל מידע אודות תקציב הפרסום ברשתות החברתיות – מידע שאין סיבה לא למוסרו, או נושאים כמו תקציבי יחסי ציבור ולובינג או שכר הבכירים״.
בעמותת הסביבה ״מדבר וים, אילת״ טוענים כי ההחרגות הניתנות בצו לנושאי איכות סביבה, תכנון ובנייה, רישוי עסקים אינן מאפשרות קבלת מידע מלא ונדרש. לפי הארגון, נמנע מהגופים השונים לקבל את המידע הנדרש להם גם בנושאים המוחרגים. כך למשל, לארגון לא נמסר מידע אודות יכולת שאיבת הזיהום של כלי השייט שקצא״א מפעיליה מאחר והוא עוסק בתחום ׳אחר׳ - כלי השייט שהוא מסווג, למרות חשיבות הנושא להבנת יכולתה של קצא״א להתמודד עם אירוע של אסון סביבתי.
הארגונים השונים קוראים לאדלשטיין ולוועדת החוץ והביטחון לא להאריך את הצו, ולכל היותר לצמצמו מאוד כך שחיסיון יוטל על נושאים נקודתיים לאחר שנבחן היטב שאכן יש בפרסומם אפשרות של פגיעה בביטחון המדינה.
