ברוב של 63 ח"כים: הכנסת אישרה את חוק ההסדרים
הקואליציה עשתה עוד צעד לאישור התקציב - ובכנסת אושר חוק ההסדרים, בדיון שנמשך שעות, גם בזמן ירי החות'ים שהשכים מיליוני ישראלים
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) את חוק ההסדרים, בהצבעה לילית שנמשכה כמה שעות - ובזמן שמיליוני ישראלים התעוררו לאזעקות בעקבות ירי הטיל מתימן. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 50 שהתנגדו. לפני ההצבעה בקריאה השלישית, בעת נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פונו רה"מ, השרים והח"כים למרחב המוגן במשכן הכנסת.
תקציב המדינה יעמוד על כ-619 מיליארד שקל , יעד הגרעון על 4.9% , מסגרות התקציב שאושרו כוללות התאמות תקציביות בסך של כ-35 מיליארד שקל. בשבוע הבא צפוי אישור בקריאה שניה ושלישית של תקציב המדינה ובכך להשלים את הליך אישור התקציב לשנת 2025.
בין הצעדים שאושרו: שינוי מנגנון העדכון של מדרגת הגבייה המופחתת לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, השוואת שיטת הצמדה נושאי משרה ברשויות מקומיות וברשויות השלטון, הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו2026 .
בנוסף אושרו מלחמה בהון השחור, כך לא יותרו עוד הוצאות שלא קיבלו מספר הקצאה במס הכנסה, תוקדם הורדת הרף ממנו נכנסות חשבוניות למערכת כך שכל חשבוניות מעל 10 אלף שקל תעבור במערכת החל מינואר 2026 (במקום ב2027) והרף ירד ל-5,000 שקל לחשבונית כבר ביוני 2026 (במקום ב2028). בנוסף, לא יוכרו הוצאות החייבות בניכוי מס במקור במידה ולא שולם המס או הוצאות שעוברות על החוק לצמצום השימוש במזומן, מה שיפחית את התמריץ לקבל תשלום ולשלם במזומן בסכומים של מעל 6,000 שקל לעסקה בניגוד לחוק, ורף הדיווח המפורט למע"מ ירד ל-500 אלף שקל מחזור בשנה, מה שיכניס מעל 100 אלף עוסקים נוספים למעגל הדיווח המפורט ויאפשר לצמצום ניכויי מס תשומות שלא מבוצעים כדין או שימוש בחשבוניות פיקטיביות באותם עסקים.
החוק שאושר גם כולל הקלות בביצוע שינויי מבנה: כיום, ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. הרחבת שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, פישוט התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס.
כמו כן אושרה רפורמת השירות הדיגיטלי שתחייב גופים במגזר הציבורי לרבות השלטון המקומי להנגיש לציבור גם באופן מקוון כל שירות נפוץ (שירות שצרכו אותו מעל 5,000 אזרחים או 500 עסקים בשנה) כך שאזרחים ועסקים יוכלו לבצע פעולות רבות באופן מקוון, נוח ויעיל מהבית או מהמשרד. המהלך הזה צפוי להנגיש מאות שירותים הניתנים כל יום באופן פיזי בלשכות, יפנה את הלשכות לאלו שמעדיפים את המפגש הפיזי ולראשונה גם מגדיר את הזכויות של מי שאינו מחזיק במיומנות דיגיטלית לקבל מענה הולם ולצרוך שירותים באופן שתואם את היכולות שלו.
סעיף נוסף עוסק בהקמת תשתיות ביוב תומכות דיור כך שיתאפשר לרשות המים ליזום שדרוג והקמת תשתיות הולכה וטיפול בביוב באמצעות חברות ממשלתיות ובאמצעות גורמים פרטיים.
כן אושר תיקון חוק החברות הממשלתיות לעניין חלוקת הדיבידנד, שיסיר חסמים ויקצר את הליך חלוקת דיבידנדים לקופת המדינה לאחר הכרזת הדירקטוריונים ובדיקת רשות החברות.
עוד צעד בדרך לתקציב
ביום ראשון צפויה ועדת הכספים לאשר לקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה, אחרי ימים ולילות ארוכים שבהם חברי האופוזיציה דרשו תשובות ממשרדי הממשלה על סעיפים בתקציב שלא מפורטת בהם בצורה מספקת חלוקת הכספים והיעד שלהם - למרות שמיליונים הועברו מבלי לספק הסברים והח"כים טענו ל"שוד לאור היום".
מי שהודיעו כבר שלא יתמכו בחוקי התקציב הם הח"כים מאגודת ישראל וסגן השר אבי מעוז, הראשונים על רקע דרישה להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות והשני בטענה ל"עוול מתמשך כלפי ילדי משרתי מילואים הלומדים בתלמודי תורה". כעת עם השבעתם של בן גביר ושרי עוצמה יהודית, גם בלעדיהם לקואליציה עדיין יהיה רוב מובהק של 65 אצבעות בעד תקציב המדינה - מה שיקבור סופית את הסיכוי שהתקציב לא יעבור ברגע האחרון והכנסת תתפזר.
ולמרות שישראל נמצאת במצב לחימה כבר כמעט שנה וחצי, בעצימות גבוהה יותר או פחות, חוקים רבים שהבטיחה הקואליציה לאשר עוד סוף הכנס ייאלצו לחכות. בין החוקים שיידחו, החוק לשיקום וסיוע ליישובי העוטף והטבות למשרתי המילואים הכוללות הנחות בארנונה, הטבות לרכישת קרקע, תעדוף בהתמודדות על מכרזים ועוד.
גם חוקים שח"כים מהקואליציה רצו לקדם יחכו לכנס הבא, במקרה הטוב. בין החוקים, חוק החסינות לחברי כנסת של ח"כ טלי גוטליב, חוק מח"ש של משה סעדה, החוקים לשינויים בשוק התקשורת של השר שלמה קרעי, החוק להרחבת העילות לפסילת מועמדים לכנסת וחוקים נוספים.
לבסוף, החוק המשמעותי ביותר לחלק מחברי הקואליציה, כל אחד מסיבותיו שלו ומשני צדי המתרס, לבסוף נמרח - חוק הגיוס. כרגע הוא רחוק מלעבור את אישור ועדת החוץ והביטחון ועדיין נמצא בדיונים שלא ממש מובילים לגיבוש נוסח עדכני. גם אם הוועדה בראשות ח"כ יולי אדלשטיין תתכנס במהלך הפגרה, העברת החוק מוטלת בספק גדול, לפחות עד הפעם הבאה שהסיעות החרדיות יציבו לראש הממשלה נתניהו אולטימטום, ואולי יעמדו בו.
