סגור
חדר מיון בית חולים רמב"ם חיפה
חדר מיון בבית החולים רמב"ם חיפה (צילום: אלעד גרשגורן)

משרדי הבריאות והאוצר סיכמו: תוספת תקציב הבריאות תעמוד על 2 מיליארד שקל

לפי סיכום התקציב לשנים 2023-2024, התקציב השנה יעמוד על 49.1 מיליארד שקל ובשנה הבא יקפוץ ל-55.1 מיליארד שקל. התקציב ישמש את המשרד בין היתר להגדלת כוח האדם הצעיר ובפריפריה, הגדלת תקציב ועדת הסל, שיפור והרחבת מערך האשפוז, קיצור זמני המתנה לטיפול מרפאתי ועוד

משרדי הבריאות והאוצר הגיעו לסיכומים תקציביים לשנתיים הבאות (2023-2024), לפיהם התוספת תעמוד על 2 מיליארד שקל. בין המחלוקות היתה תוספת של 300 מליון שקל למשרד עצמו (ולא לסל הבריאות - כסף שמגיע לקופות החולים המספקים שירותי בריאות). התקציב מיועד לפרויקטים שונים, בין היתר בתחום המחשוב, אך גם לחולים סיעודיים, טיפול לילדים אוטיסטים בגני תקשורת, תוספת לבסיס לבתי חולים פסיכיאטריים, שיקום נכי נפש ועוד.
שר הבריאות, משה ארבל, יחד עם בכירי המשרד, מציגים כעת בפני ודעת הבריאות של הכנסת את התוכנית הרב שנתית ואת תקציב משרד הבריאות לשנתיים הבאות. תקציב הבריאות (כולל סל הבריאות) יעמוד השנה על 49.1 מיליארד שקל ובשנה הבא יקפוץ ל-55.1 מיליארד שקל - תוספת נומינאלית של יותר מ-12% (בשנים הללו ישנה הערכת אינפלציה של כ-4%). "כאשר מסתכלים על האינפלציה מבינים כי הגידול הריאלי אינו הגידול שרצינו לראות" הבהיר חיים הופרט, מנהל הכספים של משרד הבריאות.
התוכנית הרב-שנתית של משרד הבריאות (חלק מהיעדים הם ל-15 שנים) קבעה יעד שאפתני של 3.3 רופאים עד גיל 65 לכל אלף נפש (החשש הוא שנגיע ל-3 רופאים בעשור הקרוב), אלפיים סטודנטים לרפואה בישראל בשנה (כ-1095 ב-2022) וצמצום הפער ביחס רופאים לנפש בין הפריפריה למרכז.
המספרים היו די ידועים, אך המחלוקות בין האוצר לבריאות היו סביב שימושי התוספת. בין ההישגים הבולטים של משרד הבריאות בתקציב: הגדלת תקציב ועדת סל הבריאות ל-650 מיליון שקל לשנים 2023-2025 (תוספת של 100 מיליון שקל כל שנה); תוספת שנתית לסל הבריאות לטובת הזדקנות האוכלוסייה (177 מיליון שקל); הרחבה משמעותית של מערך אשפוזי הבית (170 מיליון שקל); שיפור הזמינות לשירותים במערכת הציבורית (100 מיליון שקל); הרחבת הסדרי הבחירה למטופלים (80 מיליון שקל).
במשרד הבריאות מתגאים בהישג של תוספת של 156 מיליון שקל להגדלת כוח האדם – אחד האתגרים המרכזיים של המערכת: הגדלת מספר הרופאים באמצעות תוספת כסאות לימוד ומשיכת רופאים עולים; הגדלת מספר הרופאים בפריפריה באמצעות תכניות מצוינות כוכבים ואילנות; תכנית אופקים להלוואות לתלמידי רפואה מצטיינים בחו"ל; יישום קיצור תורנויות למתמחים בפריפריה; הסדרת מקצוע עמיתי רופא; ועדה להסדרת משק הרופאים – תכנון התמחויות לטובת פריפריה ומקצועות במצוקה והכשרה בקהילה.
עוד תוכנית דגל (לשש שנים הבאות) היא תוספת של כ-2,250 מיטות למערכת האשפוז וזו כוללת תוספת של 150 מיליון שקל יעודיים לפיתוח מיטות במשק האשפוז הגריאטרי. בנוסף, מערך האשפוז (בתי החולים) יקבל תוספת של 290 מיליון שקל: תוספת תקציב קבוע לבתי החולים הציבוריים (140 מיליון שקל) ותוספת תקציב של 150 מיליון שקל לבתי החולים לקידום תוכניות לאומיות כגון: מוכנות לאירועי חירום, הרחבת היצע השירותים ושיפור האיכות הרפואית.
חלק ניכר מהתוספת התקציבית מיועדת ל"קהילה" (קופות חולים): קיצור זמני המתנה לטיפול מרפאתי בקהילה והרחבת רצף הטיפול (100 מיליון שקל); הפעלת מרכזים להתערבות דחופה לטיפול במשבר לילדים ונוער (32 מיליון שקל); פתיחת והרחבת מסגרות בקהילה ולחולים כרוניים והוצאתם מבתי החולים (80 מיליון שקל) וגם הקצאה משמעותית וחסרת תקדים (85 מיליון שקל) לשיפור מערך הטיפול בהתמכרויות.