תרחיש עלטה? יש מה לעשות
תרחיש עלטה? יש מה לעשות
לאחרונה דומה כי הפחדת הציבור מתרחישי אימה הפכה לתחביב לאומי. בשבוע שעבר היה זה מנכ"ל חברת ניהול מערכת החשמל, שהזהיר מפני הפסקות חשמל רחבות היקף וממושכות, שלא יאפשרו חיים בישראל. לפני כשלושה חודשים היו אלה גורמי תכנון ובעלי תחנות כוח שהזהירו מפני הפסקות חשמל נרחבות אם לא יוקמו עוד תחנות כוח מבוססות גז טבעי – נגד אזהרות סרק אלה כתבתי בכלכליסט במאמר מה 25.3.
משרד האנרגיה ושאר האחראים על תכנון משק החשמל מודעים היטב לתרחישים העלולים לגרום להפסקות חשמל רחבות היקף וממושכות. עם זאת, לאורך השנים הנכונות לטפל בסכנות אלה הייתה מועטה. כך למשל סכנה מפני פולסים חשמליים רחבי היקף (EMP), כגון כאלה הנובעים מסופות שמש, אופיינה כבר לפני יותר מעשור על ידי יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה בסיוע ארגון EIS Council, אולם כיוון שהתגוננות מולה מייקרת הקמת תחנות כוח חדשות בכ 5%, לא הייתה שום נכונות במערכת – לא ברשות החשמל ולא במשרד האוצר - לחייב התגוננות.
לעומת זאת, מתכנני המשק גילו לאורך השנים נכונות לא מבוטלת להשקיע בתשתיות סולר לצורך גיבוי תחנות הכוח הגזיות. אפילו כך, ההיערכות וההצטיידות נמשכת שנים רבות, וטרם הסתיימה. יש לזכור שזהו פתרון מוגבל מאוד – שכן בעת משבר, יהיה קושי להמשיך ולספק סולר כאשר מלאי החרום יסתיים – וזה בהחלט יכול לקרות, גם אם מדובר ביותר מ-72 שעות. עם פרוץ המלחמה האחרונה עלתה רמת הלחץ בקרב האחראים על המשק – אולם מרחב הפתרונות המוכר נשאר כמקודם – עוד גיבוי בסולר. לפיכך יצאה רשות החשמל בהסדרה להגדלת מלאי הסולר על חשבון המדינה (צרכן החשמל), ומשרד האנרגיה אץ לרכוש גנרטורים לחירום ליישובים הנמצאים בסיכון. מעניין לציין כי חברת החשמל והמשרד עצמו יצאו מספר חודשים לאחר מכן בקריאה האומרת שאין הגיון ברכש גנרטורים. בנוסף לבעיות המצוינות בגיבוי בסולר, אסור לשכוח כי עלות החזקת המלאים של הדלק היא עשרות רבות של מליוני שקלים בשנה, ונדרש לה הון רב, השוכב במכלים כאבן שאין לה הופכין.
כאן המקום לשאול האם תרחישי האימה הם ריאליים ומה בדיוק תהיה השלכה של פגיעה בתשתיות אנרגיה למיניהן על תפקוד המשק. חברת ניהול מערכת החשמל עורכת כל שנה תרגיל חירום ובו נבחנים תרחישי פגיעה שונים, ודרכי ההתמודדות מולם. אולם היכולת להעריך את הפגיעה במשק מורכבת, וההערכות בתרגיל לוקות בחסר. זאת משום שפגיעה בקו דלק למשל, עלולה לשבש פעילות של תחנת כוח, שעלולה להשפיע על התקשורת, שבתורה משבשת את הבקרה על מערכות חשמל ודלק אחרות. כאשר יש מספר פגיעות במקומות שונים במערכת, ולכל אחת השפעות ישירות ועקיפות מורכבות, קשה להעריך את הפגיעה באופן מדויק רק על פי תחושות בטן, ונדרשת תוכנת ניתוח מעמיקה. יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שוב בסיוע EIS Council, קידמה פיתוח תוכנה כזו, אך יכולתה מוגבלת, וגורמי הבטחון השונים לא ראו צורך לקדם את הנושא באופן מהיר. עתה נראה כי משרד האוצר פועל לסגור את עיקר פעילות יחידת המדען הראשי, ותמיכות מעין אלה כבר לא יתבצעו יותר.
החשיבות שבניתוח מדוקדק, היא שבעזרתו ניתן למצוא את נקודות התורפה העיקריות ולדאוג להשקיע יותר באבטחתן, ובהכנת חלופות למקרה של פגיעה בהן.
ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות מאפשרת להקים פתרונות משמעותיים אחרים לחלוטין לעניין הגיבוי של מערכת החשמל. האנרגיה המתחדשת, כשמה כן היא, מתחדשת מדי יום. כדי להבטיח אספקת חשמל, כל שנדרש הוא להקים די יכולת ייצור מקומית מפאנלים סולאריים, יחד עם יכולת אגירה וניהול אנרגיה מקומי, כדי להבטיח אספקת חשמל שתהיה עדיפה משמעותית על זו הקיימת היום במערכת המבוססת ניהול ואספקה מרכזיים. בתים פרטיים יכולים לספק לעצמם את החשמל, בסיוע מערכת אגירת חשמל כמובן. בערים נדרש תכנון מרכזי, שבו ייצור מקומי במרחבים ציבוריים - למשל במבני ציבור או שטחים פתוחים ציבוריים יוכלו לספק שירותי מינימום לתושבים הגרים בסמוך להם. טוב היו מתכנני משק החשמל עושים, לו היו משקיעים את הכספים והמאמצים, שהוקצו לאחר פרוץ המלחמה להגדלת מלאי הסולר, בפתרונות אנרגיה מתחדשת. בנוסף, נדרש כמובן להאיץ את הפרישה של האנרגיה המתחדשת בכלל בכל רחבי הארץ, שכן ביזורה מצמצם את פגיעות המערכת באופן ניכר.
במקום לעסוק בתרחישי הפחדה, ראוי היה מייד לאחר פרוץ המלחמה – וזה היה כבר לפני 9 חודשים, פרק זמן משמעותי לביצוע צעדים בשטח - לנקוט במהירות צעדים מעשיים לחיזוק העמידות של משק החשמל: להעמיק את ניתוח הפגיעות שלו, ולחזק את ההגנה על נקודות התורפה, לפעול להקמת מאות מרכזי אנרגיה מתחדשת אזוריים שימשיכו לפעול גם בעת השבתה של שאר הרשת, ולחזק את פרישת האנרגיה המתחדשת בתכנית הרב שנתית.
ד"ר גדעון פרידמן הוא CTO בקרן השקעות בתחום האקלים - נט-זירו ולשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה
