פרשנותהתארכות המאבק בשנה עלתה למורים
פרשנות
התארכות המאבק בשנה עלתה למורים
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז נכשל בהבנת המוטיבציה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושל המורים. התוצאה: שנתיים של סיוט לתלמידים מסתיימות בהסכם בעייתי שמעכב בקצת את החוזים האישיים, במחיר של מאבק ארוך שעלה למורים בפגיעה בתוספות שכר
שלוש טעויות גדולות היו ליו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז במאבק הממושך שניהל. אחת היתה שלא הביא בחשבון את מידת הרצון של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להכניע ארגוני עובדים. דווקא השר שנכשל בכל כך הרבה זירות, הצליח להיות בריון על המורים. ארז, שהבין את זה מאוחר מדי רק אחרי שמונה ימים של שביתה, מיהר לסיים אותה. הטעות השנייה היתה שלא הבין שבזמן מלחמה הסובלנות לצעדים שנקט תהיה נמוכה במיוחד ורמת העניין שהציבור יגלה בהם תהיה נמוכה לא פחות. השלישית, שהוא לא התאמץ מספיק לשכנע את המורים בחשיבות המאבק נגד החוזים האישיים ולא וידא שהמורים יהיו איתו. התוצאה היתה תופעה רחבה של הפרת שביתה.
מכיוון שלאורך כל המשא ומתן סוקרו בעיקר המחלוקות, קצת נשכח ההישג העיקרי של האוצר – הסכמת המורים להחליף שלוש שעות פרטניות בשעה אחת בכיתה. מבחינה חינוכית המהלך הזה מעקר חלק גדול מרפורמת עוז לתמורה בתיכונים. אבל מבחינה כלכלית ההישג הזה שווה ערך לתוספת של 2,000 מורים להוראה פרונטלית, בלי לשלם שקל אחד.
ההסכם של הסתדרות המורים מלפני שנתיים כלל הסכמה ל־6% חוזים אישיים למורים. מאז לא נחתם אף חוזה כזה, אבל זה לא אומר שלא ייחתם. ארז החליט שחוזים האישיים הם סדק שישבור את האיגוד המקצועי ויצא למלחמת חורמה. הוא לא הצליח לעצור אותם אבל אולי קצת לעכב. לפי ההסכם, העובדים בחוזים אישיים יקראו "עמיתי הוראה" ולא מורים. לא ברור כמה זה משנה, כשאפשר להעסיק את כל המנהלים בחוזים אישיים כעמיתי הוראה. עוד קובע ההסכם שבתום ארבע שנים יוכל הארגון להודיע על הפסקת ההסדר. לאמירה הזאת אין הרבה משמעות מכיוון שאז יהיה צריך לחתום על הסכם קיבוצי חדש וסביר שהאוצר לא רק ידרוש להמשיך – אלא גם להרחיב את ההסדר.
מבחינת שכר, המורים הפסידו משנה נוספת של מאבק. הם היו אמורים לקבל בשנה האחרונה תוספת של 800 שקל בחודש. במקום זה הם יקבלו במשכורת אוקטובר מענק חד־פעמי של 9,600 שקל. המענק, בניגוד לתוספת, אינו חלק משכר הבסיס ולא ישולמו עליו זכויות סוציאליות. הם היו אמורים לקבל בספטמבר פעימה שנייה של העלאת שכר בסך 600 שקל, אבל יקבלו 400. כלומר יגיעו לתוספת של 1,200 ביחד ולא 1,400 כפי שתוכנן. צפויות עוד שלוש פעימות של תוספות שכר של 250–300 שקל. בסך הכל יקבלו המורים עוד 2,000 שקל.
בגלל שנקטו עיצומים במשך שנה נאלצו המורים להבטיח שקט תעשיית לעוד שנה עד ספטמבר 2029. זה אומר שהתוספת הבאה שלהם נדחתה בשנה. לא בטוח שלמורים כל ההפסדים האלה שווים את המאבק העקרוני על החוזים האישיים. ההישג של האוצר הוא שהתוספת של 2,000 שקל ניתנת באופן שווה לכל המורים. זה אומר שמורה חדש מקבל תוספת של 20% ומורה ותיק כ־10% ובכך מצטמצם הפער העצום בין מורים חדשים לוותיקים שהוא אחת הסיבות העיקריות למחסור במורים בארץ.
המורים סיימו את העיצומים ובימים הקרובים ימסרו את ציוני המגן ובתי הספר יוכלו להתחיל לתאם טיולים. בכך יסתיים זמנית סיוט של שנתיים. אבל מחיר המאבק של המורים לא נגמר. הם יחזירו חמישה ימי לימוד בחופשים, וינכו להם שני ימי שביתה. בנוסף, יימשך הדיון המשפטי בשאלה אם האוצר רשאי לנכות להם שכר על העיצומים. ספק אם יש סיכוי שבית הדין לעבודה יקבל את עמדת האוצר, שמנסה להצמיד תג מחיר לעיצומים, כמו אי מתן ציונים. אבל עצם המשך ההליך יוצר מאזן הרתעה לקראת העיצומים הבאים. צריך לזכור שב־15 השנים האחרונות לא היתה כמעט שנה שבה ארז לא נקט עיצומים והאוצר מעונין להבהיר שמבחינתו יש לכך מחיר.
מהפכה אמיתית צפויה בשכר המנהלים. בעוד שמזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד לא הסכימה לחוזים אישיים למנהלים כלל, ההסכם קובע שאפשר להעסיק עד 6% עמיתי הוראה בכל בית ספר. האוצר מפרש את זה כמצב שבו אפשר להעסיק בכל בית ספר את המנהל כעמית הוראה. האוצר קיבל את דרישתו לטבלת שכר חדשה למנהלים, שבה יהיו תוספות גדולות בעיקר למנהלים חדשים וללא ותק. בניגוד למשכורות המורים המסובכות, למנהלים יהיה תלוש קצר ולא מורכב. כך למשל שכרו של מנהל מתחיל בבית ספר קטן יגדל מ־14 אלף היום ל־19.5 אלף שקל.
