פרשנותפערים לרעה: האוצר נשאר מאחור בתחזיות הקודרות לעתיד
פרשנות
פערים לרעה: האוצר נשאר מאחור בתחזיות הקודרות לעתיד
תחזיות הן לא תמיד מדויקות, קל וחומר בזמן מלחמה, אך הן כלי בסיסי בתכנון כלכלי. הפער הגדול בין התחזיות של בנק ישראל למשרד האוצר מלמד על אי הוודאות העצומה ששוררת – ובעיקר על הצורך במדיניות תקציבית זהירה
1. "שלושה כלכלנים יצאו למטווח. הראשון החטיא במטר ימינה, השני החטיא במטר שמאל והשלישי צעק 'פגענו בול'". הבדיחה הזו מיטיבה לתמצת את הבעייתיות בתחזיות הכלכליות ובמידת הדיוק שלהן. עם זאת, אין להסיק כי אינן חשובות. תמיד עדיף לעבוד עם תחזית, כולל במצבי מלחמה כאשר אי־הוודאות מאוד גדולה. וזאת, בעיקר במצב שבו נמצא המשק הישראלי, שבו עולה שאלה קריטית לגבי ה"דלתא" – כלומר מה תהיה החריגה מהמספר התחלתי של עלות המלחמה, שהוערך ב־200 מיליארד שקל בנובמבר 2023. זה היה האומדן ששימש את משרד האוצר באותם ימים. בינתיים בנק ישראל כבר עדכן אותו לאחרונה ל־255 מיליארד שקל. למרות שמדובר על פער של 55 מיליארד שקל, כ־3% תמ"ג, מדובר במספר סביר יחסית לנוכח רמות אי־הוודאות הגבוהות סביב עצימות ואורך המלחמה.
השאלה העולה כעת היא מה נשתנה בתקופה האחרונה והתשובה העיקרית, אך לא היחידה, ברורה – הוצאות הביטחון. באוצר סברו כי עלוית הביטחון הישירות בגין המלחמה יגיעו לכ־100 מיליארד שקל, ובבנק ישראל העריכו 56% יותר: 156 מיליארד שקל. שני האומדנים ניתנו לתקופה דומה יחסית 2023–2025. באוצר הסבירו אז, כי ב־2023 ההוצאות יבוצעו באופן חלקי והרוב יגיע ב־2024 ו"עוד קצת" ב־2025. יתרה מזו, שתי התחזיות כללו סיוע אמריקאי של 8.7 מיליארד דולר (31–32 מיליארד שקל).
הפער בין התחזיות הלך והתרחב לאחר שהאוצר עדכן בחודש האחרון את העלויות כלפי מטה לרמה של 85-80 מיליארד שקל. כעת כבר מדובר בסכום כפול – פער עצום לכל הדעות. חלק מההבדל נובע מהגדרות: התחזית של האוצר, להבדיל מזו של בנק ישראל, אינה כוללת את הסעיף "התעצמות", הנאמד בכ־30 מיליארד שקל בשנתיים הבאות. עם זאת, ההסבר הזה עדיין משאיר פער של כ־40 מיליארד שקל בין התחזיות, שהם כ־2% תמ"ג. פער משמעותי שאין לו הסבר. בהקשר הזה צריך לציין שהתמונה הכללית מאוד לא ברורה ומורכבת, שכן גם השבוע התיקו המשתק בזירה הפוליטית האמריקאית הצליח שוב לעכב את הסיוע המובטח, שאם לא יגיע - הוא עלול לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה.
לפי האוצר, אובדן ההכנסות ממסים שניתן לייחס למלחמה עומד על 40 מיליארד שקל ב־2023–2024, כמו התחזית של בנק ישראל שכן כוללת את שנת 2025. באוצר סבורים כי אי אפשר לכמת את השנה הזאת בשלב זה
2. לכאורה אין הבדל בסעיף אובדן הכנסות המדינה ממסים: באוצר דיברו על 40–60 מיליארד שקל ובבנק ישראל העריכו 40 מיליארד שקל. אלא שהאוצר כבר עדכן את הסכום על רקע קבלת נתוני הגבייה הסופיים של 2023 ונתוני תחילת 2024. כפי שנחשף ב"כלכליסט" השבוע, לפי הנומרטור החדש של האוצר שמחשב מעקב אחר ההוצאות העתידיות של הממשלה וכולל תחזיות הכנסות ממסים, הפער בין התחזיות מאמצע 2023, לפני המלחמה, ועד היום הוא 74.3 מיליארד שקל המתחלקים באופן הבא: 19 מיליארד שקל ב־2023, עוד 33 מיליארד שקל ב־2024 ובשנת 2025 – 22.3 מיליארד שקל. כלומר, גם במקרה הזה, כמו לגבי הוצאות הביטחון, המלחמה מסתמנת כיקרה בהרבה לעומת התחזיות ההתחלתיות.
עם זאת, באוצר מבהירים כי למרות שהמספרים נכונים, לא כל הירידה מיוחסת למלחמה. באוצר מפנים אצבע למגמת ההאטה שהחלה עוד לפני המלחמה והשתלבה בה. לפי התחזיות הפנימיות של האוצר, אובדן ההכנסות ממסים שניתן לייחס למלחמה עומד על 15 מיליארד שקל ב־2023 וכ־25 מיליארד שקל בשנה הנוכחית. כלומר, 40 מיליארד שקל – כמו התחזית בבנק ישראל. עם זאת, חסר הנתון לגבי 2025 ובאוצר סבורים כי אי אפשר בשלב זה לקבוע כמה יהיה הפער וכמה ממנו ניתן יהיה לייחס רק למלחמה. וחשוב מכך, בבנק ישראל מניחים הנחות אחרות לגבי הכנסות מביטוח לאומי וגם לגבי מימוש אמיתי של חלק מצעדי החקיקה שעולים בימים אלו בכנסת. החשש הוא כי לא כל הצעדים יעברו על רקע כמות הח"כים הפופוליסטים והלחצים הקיימים על מפלגות הקואליציה לנוכח הסקרים המאוד לא מחמיאים שמנבאים להן תבוסה בבחירות הבאות.
כמו כן, ישנה אי ודאות גדולה בסעיף ההכנסות ממסים מאחר שמספר רב של משתנים ישפיעו על התוצאה הסופית: אורך הלחימה, סביבת הצמיחה הגלובלית וכמובן קצב ההתאוששות של שני סקטורים קריטיים למשק, שמהווים כשליש מהתמ"ג: ההייטק והבנייה.
פער נוסף שעולה בין התחזיות הוא בסעיף ההוצאות האזרחיות, או כפי שהאוצר מכנה אותו – שיקום. גם בסעיף זה מדובר בתחזיות חסר ובאוצר מודים שהיו בו הפתעות. ישנה תובנה כי המלחמה תגדיל הוצאה אזרחית בלתי צפויה כגון הוצאות בריאות. אנו כבר עדים בתקציב 2024 המעודכן על תוספת משמעותית לבריאות הנפש, וזו רק דוגמה אחת. גם הוצאות אזרחיות בתחום רווחה וטכנולוגיה (לא צבאית) צפויות לגדול מעבר לצפוי.
המשך המלחמה, הכאוס הפוליטי והתסיסה החברתית עלולים להטות את תחזיות כלפי מטה, ובהקשר הזה אסור לשכוח עוד בדיחה לגבי תחזיות כלכליות: "כלכלנים חזו שישה מתוך שני המיתונים האחרונים". עם זאת, אי הוודאות הקיימת והעובדה היא שתחזיות נזקי המלחמה כבר התעדכנו כלפי מעלה, דורשים מהממשלה לנהוג במשנה זהירות. קל וחומר על רקע איומי הורדת דירוג אשראי של ישראל, שאם תקרה תשפיע עוד יותר לרעה על מרכיבי התחזיות הכלכליות.
