רפורמת האוצר להגבלת הסיוע במשכנתא הגיעה לוועדת הכספים
רפורמת האוצר להגבלת הסיוע במשכנתא הגיעה לוועדת הכספים
נציגי הממשלה ביקשו להעביר תיקון בחוק ההלוואות לדיור לפיו ההלוואות יינתנו רק לדירות עד 2 מיליון שקל. הח"כים דרשו להרחיב את הדיון ולהבין את הקריטריונים שעל פיהם ההטבה ניתנת כיום
ועדת הכספים קיימה היום דיון ראשון בשינוי חוק "ההלוואות לדיור". על פי ההצעה, המהווה חלק מחוק ההסדרים הפיסקלי (הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית), יוגבל הסיוע במשכנתא שניתן על ידי המדינה, ויינתן רק לדירות שסכום הרכישה שלהן לא עולה על 2 מיליון שקל.
לדברי נציגי משרד השיכון, מתוך כ-12 אלף הלוואות שאושרו בשנת 2020, רק 427 היו לדירות שנרכשו בסכום העולה על 2 מיליון שקל (4%). הדיון הסתיים ללא הכרזות משמעותיות, זאת לאחר שחברי הכנסת מחו כי לא הוצגו להם מספיק נתונים.
כיום, המדינה מעניקה הלוואות בריבית מופחתת לזכאים, כשגובה ההלוואה עשוי להגיע ל-270 אלף שקל, אך בדרך כלל עומד על הרבה פחות. הריבית המוענקת לזכאים היא חצי אחוז פחות מהריבית הממוצעת על המשכנתא במשק. הזכאות נקבעת לפי תבחינים הנקבעים על ידי משרד השיכון, ובהם שנות נישואים, שירות צבאי, מספר ילדים, מיקומה של הדירה, נכות, וכדומה.
מטרת המהלך – וכמה הוא יחסוך למדינה?
נציגת אגף התקציבים בדיון, יעל לינדברג, אמרה כי "המהלך נועד למקד את ההלוואות באוכלוסיה היותר חלשה. זה נועד לחסוך כ-30 מיליון שקל בשנה. עם זאת, ניתן להניח כי מי שיכול לרכוש דירה ב-2 או 2.5 מיליון שקל לא צריך את העזרה שלנו בכדי לקבל הלוואה וריבית נוחה"
נציג החשב הכללי בדיון, ישי בן אלי הוסיף כי למהלך עשויה להיות השפעה קטנה על מחירי הדיור, "אנחנו רוצים להוריד את מחירי הדירות, ולא רוצים ללבות את שוק הדיור".
נציגי הממשלה הוסיפו כי ישנה מגמת גידול משמעותית בעלות ההטבה לקופת המדינה, ולכן הם רואים צורך לנסות ולהגביל אותה. לדברי נציג החשב הכללי בדיון, עלות ההטבה לקופת המדינה עומדת על 1.7 מיליארד שקל. עם זאת, עיון בתקנות התקציביות מלמד כי נציג הממשלה כרך את העלות התקציבית ואת העמדת האשראי למספר אחד.
חברי הכנסת ביקשו לראות את התחשיב שהביא את האוצר להעריך כי יש כאן חסכון תקציבי של 30 מיליון שקל, אך הנתונים לא היו זמינים. למעשה, מדובר בהערכה העומדת בסתירה להערכות שהאוצר עצמו פירסם בטיוטת הממשלה.
נזכיר, כי בהצעה המקורית ביקש האוצר להחיל שינוי נוסף בזכאות להלוואות, ולעלות את הרף ל-2,000 נקודות במקום 599 כיום. ההצעה המקורית – שכאמור היתה רחבה יותר וכללה שינויים רבים יותר – הוערכה על ידי האוצר בחסכון של 20 מיליון שקל לתקציב, ו-200 מיליון שקל בהעמדת אשראי.
המרחב הכפרי, משפחות במרכז, והאוכלוסייה הערבית
על אף שנציגי הממשלה ציפו כי הדיון יתמקד בתיקון טכני של החקיקה, הדיון עסק בהרחבה בתבחינים לעולם ההלוואות לדיור. יו"ר הוועדה אלכס קושניר אמר, "אנחנו לא יכולים לבחון את התיקון בלי לראות את כל התבחינים ולדון בהם לעומק".
הח"כיות נירה שפק וענבר בזק (יש עתיד) העירו כי ההגבלה של 2 מיליון שקל תמנע מאנשים להתגורר בבתים במרחב הכפרי, גם אם אלו מצויים בפריפריה, וביקשו כי האוצר יתייחס לכך באופן מפורט. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת) ביקשה לדעת מה שיעור הערבים הנהנים מן ההלוואות המוטבות הללו, ומתחה ביקורת על כך שחלק מהתבחינים (שירות צבאי) מדירים את האוכלוסיה הערבית מזכאות להלוואות הללו.
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) העיר, כי "דירה במרכזי הערים, תל אביב, ירושלים, בני ברק, גם אם היא רק שלושה חדרים היא עולה יותר מ-2 מיליון. העלויות הכרוכות במגורים הרחוקים מהמרכז, בייחוד עם אגרת הגודש והיעדר תמיכה משפחתית. הופכים את העסק ללא כלכלי. החסכון שהאוצר מציג כאן הוא זניח, צריך לבחון את זה בצורה רחבה יותר. הדברים שלי נכונים בעיקר על החברה החרדית והערבית".
