משפט נתניהו"אלוביץ' רמז שלא אמצא עבודה אם אמשיך לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי"
משפט נתניהו
"אלוביץ' רמז שלא אמצא עבודה אם אמשיך לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי"
אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורות שפוטר ע"י נתניהו, העיד היום במשפט. את ברגר, שנתפס כעוין לבזק, היה צריך להזיז לטובת המנכ״ל פילבר כדי לשחרר את החסם להטבות שהורעפו על בזק. עדות ברגר היא אחת החשובות ביותר כי היא מבהירה היטב את ההטבות הרגולטוריות שלשיטת התביעה סיפק נתניהו לאלוביץ'
במשפט נתניהו סיימה אתמול (ב') להעיד הקבוצה הראשונה של אנשי וואלה על "טובת ההנאה" שניתנה לכאורה לנתניהו. היום החלה עדות הצד השני של מתרס השוחד הנטען - ה״מתת״ שנתן נתניהו בדמות החתימות הרגולטוריות שאפשרו לאלוביץ' ולבזק את מימוש העסקאות בהן חפצו.
עד הרגולציה הראשון שעלה היום לדוכן הוא עד התביעה אבי ברגר, מנכ״ל משרד התקשורת לשעבר, שפוטר בידי שר התקשורת בנימין נתניהו לטובת מינויו של שלמה פילבר. עסקת השוחד הנטענת בין ראש הממשלה דאז לבעל השליטה בבזק הוצאה לפועל, לפי התזה של כתב האישום, באמצעות ״שליחים״ פילבר ואילן ישועה, עליהם הוטל להגשים את עסקת השוחד בין נתניהו ואלוביץ'. את ברגר, שנתפס כעוין לבזק, היה צריך להזיז לטובת המנכ״ל פילבר כדי לשחרר את החסם להטבות שהורעפו על בזק.
1. אלי קמיר מופיע לראשונה
ברגר, שהיה סמנכ"ל טכנולוגיה בפרטנר (נתון שעוד יתברר כבעל משמעות בהמשך) ביקש ב-2013 להתמנות למנכ״ל משרד התקשורת. הוא לא הכיר את השר גלעד ארדן, לא היו לו מנופי לחץ ואפיקי נגישות בליכוד. אלא שאז נמצאה הישועה והדרך לפרוץ לתודעתו של כבוד השר. האלוף עמי שפרן, חבר מהצבא, רשת הנטוורקינג האולטימטיבית, הכיר לברגר את אלי קמיר, יועץ אסטרטגי או מאכער, תלוי בנקודת המבט. קמיר ארגן לברגר פגישה עם ארדן, וההיכרות הזו מסתיימת במינוי ברגר. ״לא שילמתי דבר לאלי קמיר״, סיפר ברגר לתובעת עו״ד יהודית תירוש, ואז הוא מטיל פצצה קטנה: ״אחרי עזיבת ארדן, פנה אליי אלי קמיר וביקש להתייעץ אתי לאחר שהוצע לו לעבוד עם בזק ואלוביץ'. אמרתי לו שלא אתן לו שום דבר חריג. הוא ביקש ממני להיפגש עם שאול ואור אלוביץ'.״.
כלומר, קמיר הטיל עוגן במשרד התקשורת, את המנכ״ל ברגר. אלוביץ' מזהה את הפוטנציאל, ואולי קמיר מסייע לו לזהות. בכל מקרה קמיר הופך ליועץ של בזק ואלוביץ' תמורת כ-40 אלף שקל בחודש. בכל זאת, מדובר באשכול של חברות. בהמשך נראה שניר חפץ חמד את התפקיד הזה והציע לאלוביץ' את שירותי הקומבינה שלו. אלא שבעל השליטה הבהיר לו שהתפקיד כבר תפוס בידי קמיר. חפץ היה מתוסכל. קמיר מרוויח יפה בעוד שהוא משרת את הקמצנים מבלפור בהרבה פחות אם בכלל.
2. ברגר מרגיש שאלוביץ' מאיים עליו
ברגר הסביר לבית המשפט את רפורמת השוק הסיטונאי, מושג מפתח בתיק הזה. השופט משה ברעם הזכיר שזהו שמו של שוק הירקות הגדול שפעל בתל אביב. להבדיל, הרפורמה הרב-שכבתית הזו נועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת באמצעות הורדת חסמים והנגשת התשתיות של המונופול שנהנות מפרישה ארצית, למתחרות במחיר מפוקח תוך רווח סביר לבזק. את התשתיות האלה ירשה בזק בעת ההפרטה ונהנתה מהן בלעדית כמונופול כאשר ברור שלא ניתן לחפור שוב ולהפוך כבישים לטובת שאר המתחרות.
הרפורמה נולדה בהמלצות ועדת חייק ואומצה כמדיניות בידי שר התקשורת משה כחלון. בתקופת ארדן היא החלה להתממש בפועל בדמות לוחות זמנים ליישום במהלך 2015. ״בזק שלחה עשרות מכתבי התנגדות בשנה, היא טענה לפגיעה בזכות הקניין, אבל אנחנו מסתכלים על השוק בצורה כוללת שמאזנת בין זכויות בזק לטובת הציבור. למשל בהחלטה לאפשר למתחרות להעביר סיבים אופטיים בקנים של בזק, או בהנגשת הטלפוניה הקווית למתחרות״, העיד ברגר, ״הפגיעה בבזק היתה מידתית. היא אמורה להרוויח, אבל פחות״.
נגד הרפורמה הזו שאמורה הייתה לכרסם ברווחיה של בזק, הכריזה בזק מלחמת חורמה. קמיר, האקדח שהופיע במערכה הראשונה, ירה כבר במערכה השנייה. הוא ארגן פגישות ריכוך בין ברגר לבין שאול ואור אלוביץ' שמנסים להסביר למה הרפורמה לא חוקית, לא כלכלית ובעיקר, אומר ברגר, ״מתלוננים נגדי אישית שאני נגד בזק, ואני מסביר שהעמדה שלנו היתה אך ורק מקצועית״.
בפגישה השנייה בהשתתפות קמיר ושאול אלוביץ' השתתף גם הרן לבאות סמנכ״ל כלכלה במשרד וברגר ממשיך: ״אלוביץ' ביקש שנרד מרפורמת הטלפוניה, ביקש שלא נגיש חוות דעת לבג״ץ של שלמה וקס שכיהן בעבר כמנכ״ל משרד התקשורת והיא שקרית לדעתו. דחיתי את הפנייה. אלוביץ' אפילו רמז לכך שבהמשך לא אמצא עבודה אם אמשיך לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי. הבנתי שזה סוג של איום מרומז ודיווחתי על כך ליועצת המשפטית של המשרד, דנה נויפלד״.
3. המקל והגזר: ביטול ההפרדה המבנית תמורת הרפורמה
לאחר רפורמת השוק הסיטונאי, הגיחה לאולם ההפרדה המבנית שלביטולה חתרה בזק, לצד דרישתה לאישור המיזוג בין בזק ל-yes. ״פירוש ההפרדה״, הסביר ברגר, הוא הגבלת יתרון הכוח המונופולי האינסופי של בזק. החיסרון לבזק זה שהיא לא יכולה להתייעל ברמה התפעולית אבל היתרון הוא ללקוח״. בזק חפצה בביטול כדי לשווק חבילה מרובעת ללקוחותיה – כבלים (לאחר האיחוד המיוחל עם yes), אינטרנט, סלולר וטלפוניה קווית. ההפרדה כפתה עליה שיווק ושירות נפרדים, כלומר עלויות שניתן לחסוך בכינוס כל השירותים תחת קורת גג אחת.
מעדותו של ברגר עולה שמשרד התקשורת ראה בביטול ההפרדה את הגזר שניתן לצ׳פר בו את בזק תמורת המקל - רפורמת השוק הסיטונאי. ״בזק טענה שיש לאשר מיד את ביטול ההפרדה שאינה קשורה לרפורמה. שר התקשורת ארדן רצה לכרוך את הביטול באישור הרפורמה. ההנחייה היתה לא לאשר את הביטול, אם לא הרפורמה לא תתקדם״.
ובכל זאת, ללחצים של בזק לביטול ההפרדה צריך היה לתת מענה ענייני. ״הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, היה איש המפתח״, אמר ברגר, ״ביקשתי ממנו חוות דעת האם לאשר ובאילו תנאים ואם לא באילו נימוקים״. והוא מוסיף: ״הרן לא מיהר עם חוות הדעת, בין היתר כי היה עסוק במכתבים ובבג״צים שבזק הציפה אותנו. לא אמרתי לו לא לטפל, אבל הורדתי את זה בסדרי העדיפויות. וחוץ מזה, הבקשה לביטול ההפרדה היא בעייתית. צריך לחשוב על מגבלות ובלמים כדי שלא יווצרו חסמים מהכוח העודף שתקבל בזק״.
לצד זאת, תעלה בהמשך שאלת הלגיטימיות של עצם ההתניה והכריכה של שר התקשורת ארדן. שאלה משפטית בעיקרה - אם בזק זכאית לביטול ההפרדה, האם מותר לשר ולמשרד התקשורת להתנות את הזכות שלה בדרישות רגולטוריות כלפיה.
4. צפריר לברגר בשם נתניהו: תהיה נחמד לבזק
כניסת נתניהו למשרד התקשורת בנובמבר 2014, הובילה את ברגר להיכרות קרובה עם יועציו ופקחיו של השר החדש – ניר חפץ ועו״ד איתן צפריר. ראשית היתה הפגישה עם חפץ שדווקא הניבה חוות דעת חיובית. אחריה היתה פגישה משולשת בלשכת נתניהו שהציג לברגר את עו״ד צפריר. ״נתניהו אמר לי שאיתן צפריר הוא המקשר בינינו ואת הוראותיו יש לראות כהוראות ישירות שלו. מאז לא היה לי קשר עם נתניהו עד שיחת הפיטורין במאי 2015״.
ברגר סיפר שכפר בסמכות הפיקוח של צפריר מה שהצית איבה בין השניים. ״צפריר הרבה להגיד לי שאני לא עושה מה שאומרים לי״, העיד ברגר. התובעת תירוש הציגה לעד אמירה של צפריר בחקירה ש״אתה אמרת שאין שר תקשורת ואני שר התקשורת״. ברגר הכחיש: ״מעולם לא אמרתי, מנכ״ל היה מספיק מכובד בעיניי״.
צפריר הנחית על ברגר את מאווייו של השר החדש, ביניהם ״להיות נחמד לבזק, לאשר את עסקת בזק yes, חוות דעת שקשורה לערוץ 10. חלק מההנחיות לא היו קשורות למה שאנחנו עושים וחלק לא היו אפשריות לביצוע כמו לחתום בתוך 24 שעות על ערוץ 10״.
״מדוע לא התלוננת״?, שאל השופט משה בר-עם. ״יידעתי את היועצת המשפטית של המשרד והמשכתי לעבוד״, השיב ברגר.
ברגר העיד שמנע לחצים נוספים שהגיעו ממשרד ראש הממשלה, למשל מנכ״ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר שהציע לכתוב חוות דעת כלכלית בעניין אישור עסקת בזק-yes. ברגר סיפר כיצד בלם את חוות הדעת בגלל שהיא בתחום המנדט של משרד התקשורת.
התוצאה היא שרוחות הפיטורים החלו לנשב עד שיצאו לפועל. ברגר סיפר שהמנכ״ל שקדם לו, עדן ברטל, היה הראשון להביא את הבשורה כבר בנובמבר 2014. שבועיים אחרי הפיטורים שהתעכבו בגלל הבחירות, הגיע המנכ״ל החדש, שלמה פילבר.
הסתיימה החקירה הראשית של התובעת תירוש. בהמשך צפויה חקירה נוספת של עו״ד קרן צבירן מהפרקליטות בנוגע לתיק 1000.
5. סיכום: חשיבותה של עדות ברגר
עדות ברגר היא אחת החשובות ביותר כי היא מבהירה היטב את ההטבות הרגולטוריות שלשיטת התביעה סיפק נתניהו לאלוביץ'. בזק התנגדה לרפורמת השוק הסיטונאי. ארדן וברגר התנו את ביטול ההפרדה המבנית ואת עסקת בזק-yes בהסכמת בזק לשוק הסיטונאי. נתניהו פיטר את ארדן וברגר, עצר את הרפורמה ואישר את העסקה. הפעולות הללו היטיבו מאוד עם אלוביץ' כי כל דחייה של הרפורמה הניבה לו מאות מיליונים.
