השירותים החברתיים ישלמו את מחיר הבלגן בתקציב 2024
השירותים החברתיים ישלמו את מחיר הבלגן בתקציב 2024
בעיות כוח אדם באוצר והתעסקות הפוליטיקאים בביזת הקופה הציבורית דחו את הטיפול בתקציב השנה שנפתחת. ההתאמות שמחייבות חקיקה לא בוצעו, ונראה הסטות כספים ממטרות אזרחיות לטובת המלחמה
נכון להיום, פחות מ־20 יום לפני תחילת 2024, עדיין לא ברור איך יתנהל התקציב של מדינת ישראל החל מינואר. בשלב זה ישנם רק שני דברים ברורים.
הראשון – התקציב, שאושר במאי 2023 והוא עדיין חלק מספר החוקים של מדינת ישראל, אינו רלוונטי מאז 7 באוקטובר ודורש התאמות רבות. השני – התקציב העדכני ל־2024 לא יהיה מוכן עד ל־1 בינואר.
משמעות הדבר שהחשכ"ל במשרד האוצר, שהוא זה שמנהל את התקציב בפועל, עשוי למצוא את עצמו פועל בניגוד לחוק שתקף בישראל. תסריט אפשרי אחר הוא שנראה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, כתוצאה מדו"ח ההפרשים, שאמור להראות את הפער בין הוצאות הממשלה בפועל מול התקציב המתוכנן.
הסיבה המרכזית לחוסר המוכנות היא שורת ההתאמות הבלתי נגמרת שיש לבצע בתקציב 2024. המרכזיות והדחופות ביותר הן הגדלה של הוצאות הממשלה בעשרות מיליארדי שקלים ב־2024, שכעת מוגבלות ל־513 מיליארד שקל, וכן הגדלה של הגירעון הממשלתי המותר מרמה של 2.4% לסביבות ה־5%. התאמות אלו צריכות לבוא כחלק מחוק תקציב שלם שעובר בכנסת בשלוש קריאות, ולכן ניהול הוצאות הממשלה בתחילת 2024 עד לאישור התקציב, צפוי להפוך לאירוע מאתגר, שמוצב לפתחו של אגף החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג.
כשתתחיל השנה החשכ"ל ימשיך כמובן להזרים למערכת הביטחון את כל הסכומים שהיא תדרוש. מנגד, הוא יצטרך לפעול לפי חוק התקציב המאושר בכנסת ולפי חוק זה תקרת ההוצאה המותרת היא רק כ־43 מיליארד שקל בחודש. לשם השוואה ההוצאה באוקטובר 2023 עמדה על 55 מיליארד שקל ובנומבר על 47 מיליארד שקל. יתר על כן, גם את 43 מיליארד השקל רוטנברג לא יוכל לשחרר בקלות, שכן נכון לרגע זה, אסורה כל הוצאה ממשלתית שצפויה להביא לגירעון גבוה יותר מה־2.4% המותרים בחוק, וזאת בשל הירידה הצפויה בהכנסות.
מעבר לתקציבי מערכת הביטחון ישנם לחצים נוספים על התקציב. הוצאות השכר של עובדי המגזר הציבורי, למשל, יימשכו כסדרן ואף צפויות לגדול בשל הצמדות אוטומטיות, וכך גם קצבאות רבות. יודגש כי אתגרים אלו ימשיכו להתקיים גם אם יוחלט בוועדת הכספים של הכנסת לדחות את מועד הקיצוץ הרוחבי האוטומטי, שיחול בעקבות דו"ח ההפרשים.
מכיוון שהחשכ"ל יהיה כפוף להוצאה חודשית מצומצמת, הוא יצטרך לקבל החלטות איפה לקצץ. עקרונית, החשכ"ל לא יוכל להיענות לדרישות חדשות שצפויות להיכנס לתקציב 2024 החדש, אך טרם נחקקו, והוא יצטרך לקצץ באופן אחיד בכל המשרדים. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי אגף החשכ"ל בכל זאת מתעדף את הכספים של המשרדים ואפילו יכול להגדיל תקציב של משרד מסוים אם הוא רוצה בכך.
עם זאת, גם באוצר מודים כי "גם אם אפשרי לעבור את ינואר, שמאופיין בהוצאות נמוכות בדרך כלל, יהיה קשה לעבור את פברואר ומרץ ללא תקציב".
כשמנתחים את האילוצים של החשכ"ל מבינים כי הקושי העיקרי בניהול תקציב של תחילת 2024 יוטל לפתחם של תקציבים אזרחיים שאינם שכר. כלומר, תקציבי רווחה, בריאות וחינוך. בנוסף פרויקטים רבים לא יוכלו להתחיל לפעול ופרויקטים חדשים שנובעים מן המלחמה, למשל שיקום עוטף עזה דרך מינהלת תקומה (שכבר קיבלה מיליארד שקל ב־2023), עלולים להתעכב גם הם במספר חודשים.
בתחילת 2024 נהיה כפופים לסדר העדיפויות של טרום המלחמה, וגם זה בתקציב מרוסן ומקוצץ. חשוב להדגיש, כי גם כסף קואלציוני (גם הטוב שבו, וגם הפחות טוב שבו) לא יוכל לעבור לפני שמאושר תקציב חדש ל־2024, שכן כספים קואלציונים דורשים העברה תקציבית, וכמובן שאף אחד לא יעביר כספים שלא ברור מה יעלה בגורלם בתקציב החדש.
הדברים מציפים את הדחיפות הרבה באישור מהיר של תקציב חדש ל־2024. העיכוב בטיפול בתקציב זה הוא תולדה של ההתמקדות המופרזת בתקציב 2023, בשל מחסור בכח אדם באוצר עקב גיוס למילואים, ומאבקים בין הפוליטיקאים לדרג המקצועי על התקציב, שצפוי לכלול גם העלאות מסים וקיצוצים.
