לראשונה: ההתחייבויות לפנסיות תקציביות חצו את רף הטריליון שקל
לראשונה: ההתחייבויות לפנסיות תקציביות חצו את רף הטריליון שקל
סכום החבות האקטוארית המלאה של הפנסיה התקציבית לא כולל פנסיות הגישור ליוצאי מערכת הביטחון; מדובר בגידול של 90 מיליארד שקל לעומת הדו"ח של 2020; בחשב הכללי מסבירים כי ההבדל נובע מעלייה בריבית ומעלייה במדד המחירים
החבות האקטוארית המלאה של הפנסיה התקציבית חצתה לראשונה את רף הטריליון והגיעה ל-1014 טריליון שקל. החבות המלאה לוקחת בחשבון שחלק מעובדי המערכת ימשיכו לצבור זכויות לפנסיה התקציבית עד לפרישתם, אם מניחים שמחר כל אנשי הפנסיה התקציבית יצאו לפנסיה הרי שהחבות האקטוארית עומדת על כ-927 מיליארד שקל. חבות זו לא כוללת בכלל את העלות האקטוארית של פנסיות הגישור ליוצאי מערכת הביטחון, זאת מכיוון שגובה פנסיות הגישור טרם הוסדר בחקיקה. כך עולה מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2021, שפרסם היום (ה') החשב הכללי במשרד האוצר.
מדובר בגידול משמעותי של כ-90 מיליארד שקל לעומת הנתון שפורסם בדוח של 2020, בחשב הכללי מסבירים כי ההבדל נובע מעלייה בריבית, מעלייה במדד המחירים, מחישוב עדכני של לוחות תמותה, 8 מיליארד מהעליה מיוחסים להסכם המורים ב-2019.
טריליון השקלים של הפנסיה התקציבית מורכבים מכ-58% שהולכים למערכת הביטחון על כל אגפיה (צה"ל, מוסד, שב"כ, משטרה, שב"ס) שהם למעלה מ-570 מיליארד שקל. מספר מקבלי הגמלה במערכת הביטחון סודי, אך ניתן להגיד כי 25% מהגמלאים של המערכת (לא כולל שב"ס ומשטרה) מקבלים מעל 17.7 אלף שקל בחודש, ו-50% מעל 12.8 בחודש. שיאן הפנסיות התקציביות במערכת הביטחון הוא גמלאי שמקבל כ-71,250 אלף שקל מקופת המדינה לחודש.
28% מהפנסיות התקציביות מופנות ל-64 אלף עובדי הוראה, 14% מהפנסיות התקציביות הולכות לעובדי מדינה, שם יש שונות גבוהה במיוחד, גמלאי השופטים והדיינים זוכים לפנסיות התקציביות המכובדות ביותר. שיאן הפנסיות התקציביות הוא דיין המקבל כ-92 אלף שקל לפנסיה התקציבית. אחריהם ברשימה גמלאי נבחרי הציבור, רופאים, ושאר עובדי המדינה.
תשלומי הפנסיה התקציבית צפויים להגיע לשיא של 45.6 מיליארד שקל בשנת 2042. עם זאת, בחשב הכללי הציגו סימולציה אופטימית המדגימה כי דווקא מבחינת יחס תשלומי הפנסיה התקציבית לתוצר, אנו נמצאים במגמת ירידה עקבית.
היום (ה') פרסם החשב הכללי באוצר את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2021, מדובר במסמך עב כרס המונה 450 עמודים, ובבנייתו מושקעים מאות שעות עבודה עם עשרות גופים ומשרדים. על אף שמדובר במסמך הכלכלי המקיף ביותר על מצבה הפיננסי של הממשלה הרחבה (כולל חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים), הוא לא מכיל ידיעות חדשות, שכן עיקר מטרת הדו"ח היא לצלם את מצבה הפיננסי של המדינה לסוף שנת 2021, המציג את נכסי המדינה לעומת התחייבויותיה.
חישוב הנכסים וההתחייבויות של המדינה מהווה אתגר משמעותי, בצד הנכסים הדו"ח קובע כי כלל הנכסים של מדינת ישראל מגיעים לשווי של 800 מיליארד ₪, 520 מיליארד מתוכם מוגדרים כרכוש קבוע (בקבוצה זו נמצא לדוגמה, הציוד והריהוט המשרדי שווה כ-11 מיליארד, המכשור הרפואי 4 מיליארד, וכלי התחבורה של המדינה כ-7.7 מיליארד). ועוד כ-180 מיליארד ₪ מהווים את הנכסים השוטפים של המדינה. אבל קל להבין כי המספר הזה רחוק מלשקף את שווי הנכסים של המדינה, חישוב זה לא כולל את קרקעות המדינה, ולא את נכסי המורשת שלה (דוגמת הכותל המערבי, אתרים ארכיאולוגיים וכדומה). בחשב הכללי עובדים בשנים האחרונות על הערכה טובה יותר של קרקעות המדינה, ובשלב הזה ההערכה היא כי הקרקעות שבידי המדינה שוות כ-685 מיליארד ₪. שהם 17.3 מיליון דונם, מתוכם 15 מיליון דונם קרקעות פנויות. (אגב, רק 100 אלף דונם מתוך הקרקעות הפנויות מיועדות למגורים).
הבעיות לא נגמרות בצד הנכסים, אלא גם בצד ההתחייבויות, בחישוב צד ההתחייבויות מתמקדים רק בהתחייבויות חוקיות קשיחות, צד ההתחייבויות לא כולל את תקציב החינוך או תקציב הבטחון העתידי, ולכן הוא מהווה אינדיקטור חלקי בלבד להתחייבויות המדינה בעתיד. אך הוא כן כולל את ההתחייבויות לפנסיה תקציבית, לביטוח לאומי, ואת החזר החובות שהמדינה לוותה. ובכן, צד ההתחייבויות של הממשלה עמד בסוף 2021 על כ-3.46 טריליון ₪, עליה של כ-260 מיליארד ₪ לעומת סוף 2020.
ההתחייבויות מורכבות מ-970 מיליארד בגין זכויות עובדים (בעיקר פנסיה תקציבית), מכטריליון ₪ בגין ההתחייבויות של ביטוח לאומי. כ-1.12 טריליון ₪ נוספים להחזרת חובותיה של מדינת ישראל. יתר ה-400 מיליארד מורכבים מהתחייבויות שוטפות, הפרשה לתביעות משפטיות, התחייבויות בגין פרוייקטים של PPP, והתחייבויות נוספות.
הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2021 מקובצים במסמך עב כרס המונה 450 עמודים ועל בנייתו אמונים עשרות גופים ומשרדים. על אף שמדובר במסמך הכלכלי המקיף ביותר על מצבה הפיננסי של הממשלה, הוא לא מכיל ידיעות חדשות, שכן עיקר מטרתו לתעד את מצבה הפיננסי של המדינה בסוף 2021, המציג את נכסי המדינה לעומת התחייבויותיה.
חישוב הנכסים וההתחייבויות של המדינה מהווה אתגר משמעותי, הדו"ח קובע כי כלל הנכסים מגיעים לשווי של 800 מיליארד שקל, 520 מיליארד מתוכם מוגדרים כרכוש קבוע (בקבוצה זו נמצא לדוגמה, הציוד והריהוט המשרדי שווה כ-11 מיליארד, המכשור הרפואי 4 מיליארד, וכלי התחבורה של המדינה כ-7.7 מיליארד). ועוד כ-180 מיליארד שקל שמהווים את הנכסים השוטפים של המדינה. אבל קל להבין כי המספר רחוק מלשקף את שווי הנכסים במדינה- חישוב זה לא כולל את הקרקעות ונכסי המורשת. בחשב הכללי עובדים בשנים האחרונות על הערכה טובה יותר של קרקעות המדינה, ובשלב זה ההערכה היא שהקרקעות בידי המדינה שוות כ-685 מיליארד שקל, שהם 17.3 מיליון דונם. מתוכם 15 מיליון דונם קרקעות פנויות.
הבעיות לא נגמרות רק בנכסים. בחישוב צד ההתחייבויות מתמקדים רק בהתחייבויות חוקיות קשיחות, ללא תקציב החינוך או תקציב הביטחון העתידי. החישוב כן כולל את ההתחייבויות לפנסיה תקציבית, לביטוח לאומי, ואת החזר החובות שהמדינה לוותה. צד ההתחייבויות של הממשלה עמד בסוף 2021 על כ-3.46 טריליון שקל, עליה של כ-260 מיליארד שקל לעומת סוף 2020.
ההתחייבויות מורכבות מ-970 מיליארד שקל בגין זכויות עובדים (בעיקר פנסיה תקציבית), כטריליון שקל בגין ההתחייבויות של ביטוח לאומי, כ-1.12 טריליון שקל נוספים להחזרת חובותיה של מדינת ישראל, ויתר 400 מיליארד השקלים מורכבים מהתחייבויות שוטפות, הפרשה לתביעות משפטיות, התחייבויות בגין פרוייקטים של PPP, והתחייבויות נוספות.
שינוי ראוי לציון בדו"ח זה הוא החלטת החשכ"ל לכלול דיווח בנושאי אקלים וקיימות (ESG). הדיווח בשלב הזה ראשוני, והוא למעשה מהווה בעיקר סקירה של החלטות הממשלה, תכניות העבודה בנושאי האקלים והצגה של מתדולוגיות שונות להצגת היבטי ESG בדוחות כספיים.
