סגור
מימין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ו בית שרוף בעוטף עזה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, לצד בית שרוף בעוטף עזה (צילומים: אוראל כהן דנה קופל)

מבקר המדינה לבג"ץ: המו"מ עם צה"ל נכשל, לאפשר חקירת מחדלי 7.10

בית המשפט העליון הוציא ביוני צו ביניים העוצר את הביקורת, בעקבות עתירה שזכתה לתמיכה מצד המדינה; לדברי המבקר, "בחלוף כשנה מאירועי ה-7.10, אין אף גוף חיצוני שמתחקר את תפקודם של צה"ל ושב"כ. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת"

נכשל המו"מ בין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לצה"ל בנושא הביקורת על מחדלי ה-7.10. בעקבות הכישלון פנה מבקר המדינה לבג"ץ בבקשה להסיר את צו הביניים האוסר עליו לקיים הליך ביקורת על צה"ל והשב"כ. לחלופין בית המשפט התבקש לקבוע מועד לדיון דחוף, שבחלקו יהיה חסוי, שבו מבקש המבקר להציג טיוטות דו"ח ביקורת הנמצאות בישורת האחרונה שלא ניתן לקדם את השלמתן בשל צו הביניים. כמו כן צה"ל מסרב להעביר למבקר אתת התחקירים הפנימיים שערך ובמיוחד את זה שעוסק בבארי.
התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ עתרו לבג"ץ נגד כוונת המבקר לערוך ביקורת על מחדלי ה-7.10 במהלך המלחמה ובטענה שאת המחדל צריכה לבדוק ועדת חקירה. המדינה הודיעה לבג"ץ כי היא תומכת בעתירה מאחר שלעמדת גופי הביטחון עריכת ביקורת של מבקר המדינה על המלחמה בעזה בעת הזו, תוביל ל"פגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של גופי הביטחון ולפגיעה בלחימה". המבקר טוען כי הצבא מבקש להכתיב מי ומתי יבקר אותו.
ב-16 ביוני הוציאה שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי שטייניץ צו ביניים המורה לעצור את ביקורת מבקר המדינה בצה"ל ובשב"כ לגבי מחדל 7.10. בעקבות צו הביניים נפתח מו"מ בין המבקר לצה"ל ולשב"כ על נושאי החקירה ולוח הזמנים.
בכתב התשובה לבג"ץ של המבקר הודגש כי "בחלוף כשנה מאירועי ה-7.10, אין אף גוף חיצוני שמתחקר את תפקודם של צה"ל ושב"כ. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ועומד בניגוד גמור לחוק יסוד: מבקר המדינה ולחוק מבקר המדינה. אין בחוקים אלו הגבלה על עריכת ביקורת המדינה על גופים מבוקרים בעת לחימה".
במסגרת המו"מ צה"ל הסכים לדברי המקר להשתתף בביקורות בשישה נושאים: טיפול מוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים משרתים; מיצוי זכויות בביטוח לאומי של אנשי מילואים; סיוע לעסקים קטנים; טיפול בחירום באנשים עם מוגבלויות; בנקי הדם בחירום; ההיערכות לטיפול בנפגעי חרדה. נושאים אלו בפועל אינם עוסקים במחדלי צה"ל.
במתווה צה"ל לא נכללו תשעה מעשרת נושאי הביקורת בשלב א' ונושאי הביקורת המצויים בישורת האחרונה שמשרד המבקר ביקש כי תינתן להם קדימות. בנוסף, צה"ל לא נכון היה להציג מתווה עתידי להמשך עריכת הביקורת. בין הנושאים האלה: האבטחה בשדרות ואופקים; איסוף, פינוי וזיהוי חללים אזרחיים; פינוי פצועים לבתי החולים; ופינוי האוכלוסייה וקליטתה.
לפי אנגלמן, "צה"ל אינו מוכן לאפשר את השלמת טיוטות הדו"חות שכמעט הושלמו וממתינות להתייחסות נקודתית של צה"ל בנושאים חשובים ביותר כמו הגנת היישובים בדרום ורישוי המסיבה ברעים; אינו מוכן להציע לוחות זמנים או מתווה עתידי כלשהו ביחס לשאר נושאי הביקורת; בנוסף, צה"ל הודיע כי אינו מוכן להעביר את המסמכים שנאספו על ידו לצורך עריכת התחקירים הפנימיים או את התחקירים עצמם, ובפרט כי לא יעביר את התחקיר בעניין הלחימה בבארי אף שתחקיר זה הושלם".
לדברי המבקר, הטענות (שהעלו צה"ל, שב"כ והיועמ"שית) כי "לפיהן עריכת ביקורת המדינה בזמן לחימה פוגעת בביטחון המדינה ובקשב המפקדים, אינן מתיישבות עם העובדה שבד בבד עם הלחימה צה"ל מוצא קשב לעריכת טקסי פרישה לקצינים, ראיונות של קצינים בתקשורת ועריכת תחקירים פנימיים".
בתשובת המבקר נכתב עוד כי "פעם אחר פעם, ניאות מבקר המדינה להיעתר לבקשות ארכה שהוגשו מטעם (צה"ל, השב"כ והיועמ"שית) בתקווה שניתן יהיה להגיע להסכמות אשר ייתרו את הצורך בהכרעה בעתירה. הרושם שהתקבל אצל נציגי משרד המבקר הוא שצה"ל והשב"כ מבקשים להותיר על כנו את המצב שבו נמנעת הלכה למעשה ביקורת".