בלעדיהרווחיות השתפרה, אך ממן רוצה עוד: מנסה לייקר את היצוא האווירי
בלעדי
הרווחיות השתפרה, אך ממן רוצה עוד: מנסה לייקר את היצוא האווירי
משרדי האוצר והתחבורה בוחנים בקשה של מסוף המטענים בנתב"ג להעלות ב־11.2% חלק מהתעריפים לאור עלייה בשכר העובדים ובהוצאות שוטפות בשל דרישות ביטחון. היצואנים: "זה תאטרון אבסורד"
בעיצומו של משבר בשרשרת האספקה העולמית, גם ההובלה באוויר מישראל עשויה להתייקר בשיעורים ניכרים. ועדת המחירים המשותפת של משרדי האוצר והתחבורה בוחנת בקשה של ממן – מסוף המטענים והניטול (העברת סחורות ממקום למקום) – בנתב"ג להעלות ב־11.2% חלק מתעריפי השירותים שהיא מעניקה ליצואנים.
ממן, שבשליטת קבוצת תעבורה (65.9%) של משפחת לבנת, הסבירה את הבקשה בעלייה שחלה בשכר העובדים ובחלק מהוצאותיה השוטפות בשל דרישות ביטחון. העלאת התעריפים דורשת אישור מוקדם של ועדת המחירים בהיותה חברה מפוקחת מתוקף חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים בשל הגדרתה כמונופול בתחום ההובלה האווירית של מטענים.
ועדת המחירים המשותפת פתחה בחודשים האחרונים בהליכי שימוע שבמסגרתם היא דרשה את עמדותיהם של גורמים שעשויים להיות מושפעים מההתייקרות. התאחדות התעשיינים מתנגדת לייקור התעריפים בנימוק שהתחשיב שהוצג בנושא "מכיל הנחות שגויות ומתעלם משינויים שחלו בשנים האחרונות בענף".
בהתאחדות מתריעים כי התחשיב שעל בסיסו ועדת המחירים בוחנת את הייקור פגום וגובש על סמך הדו"חות הכספיים של ממן לשנים 2018-2017, שהתאפיינו בירידה יחסית בביצועים הכספיים שלה. בעמדת ההתאחדות נטען כי "בשנים שחלפו מאז 2017 ו־2018 חלו תמורות וזעזועים במשק הישראלי בכלל ובשרשרת האספקה בפרט. התבססות על נתונים מ־2018 לקביעת תעריפים ב־2022 דומה לקביעת מדיניות אנרגיה תוך התעלמות מהמלחמה באוקראינה. המינימום הנדרש בטרם החלטה על שינוי תעריפים ופגיעה בצרכנים הוא התבססות על נתונים עדכניים".
בעמדת התאחדות התעשיינים, שגובשה בידי ראש אגף הכלכלה שלה נתנאל היימן, נטען כי ב־2021 חל גידול משמעותי ברווחיות תחומי הפעילות של קבוצת ממן, לרבות בתחום הובלת המטענים. היימן הוסיף כי ב־2021 חלה עלייה של כ־19.6% בכמות המטענים שטופלו במסוף של ממן בנתב"ג בהשוואה ל־2020 בזכות הסטת פעילות של תובלה ימית לאווירית. בדו"חות 2021 ממן ייחסה חלק מהעלייה ברווחיותה לחזרתו לפעילות מלאה של לקוח מהותי שלה, וזאת לאחר שפעילותו פחתה במהלך תקופת הקורונה. הרווח התפעולי של ממן היה 120 מיליון שקל, לעומת 89 מיליון שקל ב־2019, טרום הקורונה. שיעורו מהמכירות עמד על 13% לעומת 9.3% ב־2019. עיקר התחרות של ממן היא מול סוויספורט ישראל, שהחלה לפעול בתחום השילוח האווירי של סחורות ב־2008. כיום ממן מחזיקה בנתח שוק של כ־55%.
לטענת ממן, סוכם עם משרדי האוצר והתחבורה ועם רשות שדות התעופה כי כשנתח השוק של סוויספורט יהיה יותר מ־30% ותתקיים בין החברות תחרות סבירה, יוסר הפיקוח הממשלתי על תעריפי ממן. אלא אף שנתח השוק של סוויספורט כבר גדול מ־30%, ועדת המחירים דחתה כמה פעמים בקשות מצד ממן להסיר את הפיקוח. הוועדה סברה כי בשוק ההובלה האווירית עדיין לא מתקיימת תחרות סבירה, וקבעה כי קיים חשש שהיענות לבקשה של ממן תוביל לכך שהשחקנים בענף יעלו מחירים מעבר לרף המחירים שמבטיח כיסוי עלויות והשאת רווח סביר.
השימוע שמקיימת ועדת המחירים המשותפת כולל גם הכרה בעלויות הפיתוח וההטמעה של המערכת הטכנולוגית "שער עולמי", המשמשת את המכס. מדובר במערכת שהוטמעה כבר ב־2018 במטרה לייעל שיטות עבודה ולהפחית עלויות שוטפות. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי בשנים האחרונות נגבו מלקוחות הקצה עלויות עודפות על פיתוח והטמעת המערכת, והם נדרשו לשלם 3 עד 5 שקלים על כל טונה של טובין.
"זה תאטרון אבסורד", אמר ל"כלכליסט" נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, רון תומר, בנוגע להעלאת תעריפי היצוא האווירי. "ניחא, המדינה מתייחסת אל התעשיינים ואל היצואנים כאל פרה חולבת, אבל מדוע היא עושה זאת בהתבסס על נתונים מלפני ארבע שנים, ולא על נתונים עדכניים שהם בני־השגה? המדינה מקשה על כושר התחרות של היצואנים בהיבטים של רגולציה, עלות שכר העבודה, מסים עקיפים ותשומות ייצור גבוהות, וכעת בוחנת לייקר עוד את היצוא באופן מיותר ולא מוצדק, במקום להקל על היצואנים".
מממן נמסר בתגובה: "פנינו לוועדת המחירים בבקשה לבחון את עדכון התעריפים וזאת בשל שחיקה מתמשכת בתעריפים, אל מול עלייה מתמדת בתשומות ובעלויות התפעול. לאור העובדה שהמחירים לא עודכנו כבר שנים רבות, מדובר בבקשה לגיטימית".
גורמים שמקורבים לממן טענו כי העלייה בתוצאות הכספיות של הקבוצה היא נגזרת של פעילות 11 החברות שמשתייכות אליה, ולאו דווקא זו של מסוף המטענים.
ממשרד האוצר נמסר בשם ועדת המחירים: "הוועדה יצאה לשימוע במטרה לקבל את הערות הציבור לתחשיב. ההערות שהתקבלה נמצאות בתהליך בדיקה".
