בדיקההחזרי המשכנתאות זינקו לכולם, אבל חרדים משלמים יותר
בדיקה
החזרי המשכנתאות זינקו לכולם, אבל חרדים משלמים יותר
הסתמכות יתר על מסלול הפריים במשכנתה והלחץ לרכוש דירה מיד אחרי החתונה גרמו לציבור החרדי לסבול במיוחד מעליית הריבית. הגדלת קצבת האברכים אולי תקל על הנטל בטווח הקצר, אבל אינה פתרון לטווח ארוך
נוטלי המשכנתאות מרגישים היטב בכיסם את העלייה בהחזר החודשי ב־13 החודשים שעברו מאז העלאת הריבית הראשונה, שעומדת בממוצע על יותר מ־1,000 שקל; אך בחברה החרדית מרגישים זאת ביתר שאת. לפי נתונים שפירסם לאחרונה בנק ישראל, ההחזר החודשי עבור משכנתאות שנלקחו ב־2021 התייקר עד אפריל האחרון ב־ 23.3% ביישובים חרדים, בהשוואה להתייקרות של 20.1% ביישובים יהודים שאינם חרדים.
לכאורה מדובר בפער זניח של אחוזים בודדים שיכול להסתכם בעשרות שקלים לחודש בלבד, אך יש להביא בחשבון שבחברה החרדית ההכנסה נמוכה בהרבה, כך שהעלייה בהחזר החודשי מתוך ההכנסה הפנויה משמעותית יותר. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2019 ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית חרדי היתה נמוכה ב־900 שקל מההוצאה.
לפי בנק ישראל, הסיבה להתייקרות הגבוהה יותר בקרב האוכלוסיה החרדית טמונה "בשוני שקיים בתמהיל ההלוואה בין האוכלוסיות השונות ובהבדלים בגובה ההלוואה", או במילים אחרות, ריבית הפריים, שעלתה כמעט פי 4 תוך 13 חודשים: מ־1.6% ל־6.25%.
בין 2020-2014, ריבית בנק ישראל הייתה קרובה לאפס וכתוצאה ריבית הפריים נעה בין 1.6%–1.75% בלבד, מה שהפך את מסלול הפריים לנחשק במיוחד. בנק ישראל הגביל את שיעור המסלול מסך המשכנתה ב־33%, מתוך הבנה שבמסלול הזה הריבית הנמוכה מגיעה יחד עם סיכון לעלייה מהירה וחדה, שתגדיל את החזר המשכנתה ותפגע במשקי הבית. בעקבות לחץ כבד שהפעיל שלמה קרעי, אז חבר כנסת מטעם הליכוד והיום גם שר התקשורת, בנק ישראל הקל בתחילת 2021 את ההגבלות ואיפשר להגדיל את מסלול הפריים עד ל־66% מהמשכנתה.
השינוי התקבל בהתלהבות בקרב רוכשי הדירות שנאבקו בעליות המחירים הדרמטיות בשוק הנדל"ן, והם נהרו אל הפריים. לפי נתוני בנק ישראל, בעקבות השינוי תמהיל המשכנתה הממוצעת השתנה, ושיעור מסלול הפריים עלה מ־31.6% ב־2020 ל־38.1% ב־2021, ול־38.8% ב־2022. במגזר החרדי, שבו היו נואשים למצוא דרך להתמודד עם הקושי לרכוש דירה, השינוי היה חריף במיוחד. מסלול הפריים סייע לחרדים להמשיך ליטול משכנתאות אך לשמור על החזר חודשי סביר, ולפי מספר גורמים בענף, רכיב הפריים במשקי הבית החרדים טיפס ל־45%–50% מסך ההלוואה לדירה.
אלא שהסיכון במסלול הפריים התממש עם העלאות הריבית של השנה האחרונה, ובהתאם גדל בדרמטיות גובה ההחזר החודשי. לפי חישוב שערך יונתן ברלינר, יו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות, ההחזר החודשי הממוצע עבור מסלול פריים שמהווה 40% מסך המשכנתה טיפס לאחר העלאת הריבית האחרונה ל־2,639 שקלים - 1,020 שקל יותר מההחזר על רכיב הפריים לפני 12 חודשים. מי שמסלול הפריים מהווה 50% מהמשכנתה שלו כבר משלם עליו היום בממוצע 3,298 שקל מדי חודש - התייקרות של 1,275 שקל.
במבט רחב יותר, על כל אורך חיי המשכנתה, המשמעות היא התייקרות של 306 אלף שקל במסלול 40% פריים, ושל 383 אלף במסלול של 50% פריים (החישובים נעשו תחת הנחה של משכנתה של מיליון שקל בפריסה ל־25 שנה). עם זאת, בחברה החרדית יש נטייה לפרוס את המשכנתה לפרק זמן ארוך יותר, כך שההחזר החודשי מעט נמוך יותר, אך תוספת התשלומים לאורך חיי המשכנתה מגיעה לכ־400 אלף שקל.
מעבר לכך שהתייקרות ההחזר החודשי משמעותית יותר עבור חרדים, יש גם הבדל תפיסתי שמייצר לחץ נוסף על הציבור החרדי. "הקונספט של קניית דירה חזק יותר בחברה החרדית", מסביר ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה: "בחברה החרדית מקובל מאוד לרכוש מיד דירה, וזה גורם לחץ משמעותי". בנוסף, במחקר של המכון שמלאך היה שותף לכתיבתו מצוין כי "בעוד שבעבר חלק גדול מההורים החרדים רכשו לילדים בגיל הנישואים דירה, כיום הדבר נעשה בלתי אפשרי. משקי הבית החרדיים ממשיכים לנסות לעשות את אותו הדבר — קניית דירות בגיל צעיר ושמירה על שיעור בעלות דירה גבוה — אך הם נאלצים להזדקק למשכנתאות והתחייבויות גדולות יותר לשם כך".
"ה־DNA של זוג חרדי הוא לקנות בית, והם יעשו הכל כדי שזה יקרה", מסביר יו"ר המחוז החרדי בהתאחדות יועצי המשכנתאות, מישאל חדד, שמדגיש שהחרדים מקבלים מראש משכנתה בתנאים מעט אחרים: "למגזר יש מאפיינים ייחודיים גם בתחום המשכנתאות. כאשר לדוגמה ההבנקים מאשרים משכנתאות במגזר החרדי, יחס החזר לנפש מחושב אחרת והוא נמוך מהמגזר הכללי בכ־50%, מתוך הבנה שהמגזר החרדי צורך פחות מהמגזר הכללי".
ראשית בעיית המשכנתאות בציבור החרדי היא כבר ב־2019. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין 2014–2019 שיעור משקי הבית החרדים המשלמים משכנתה עלה מ־40% ל־43%, גובה המשכנתה הממוצע עלה מ־2,450 ל־2,900, והעלייה במחירי הדירות ביישובים חרדים עלתה ב־78%, לעומת 63% במגזר הלא־חרדי. ד"ר מלאך מסביר כי "העלייה במחירי הדירות, בשיעור משקי הבית שנוטלים משכנתאות ובגובה המשכנתה הממוצעת הביאו לכך שכבר ב־2019 זה היה נושא שיצר מועקה משמעותית בציבור".
את הקושי של הציבור החרדי ובמרכזו 43% משקי בית בעלי משכנתאות ניתן לראות, וגם לשמוע, מפי נציגיהם בכנסת, ובפרט מיו"ר ועדת הכספים משה גפני, שניסה לקדם בחודשים האחרונים חוק שימנע מהבנקים לגלגל את העלאת ריבית בנק ישראל אל המשכנתאות, על אף התנגדות נחרצת של בנק ישראל.
בדיון בוועדת הכספים בפברואר בנושא אמר גפני: "אנחנו צריכים לדאוג לזוגות הצעירים כדי שיוכלו להחזיר את המשכנתאות. הגעתי למסקנה שהכלי היחיד שיש לנו הוא לתקן את החוק". יצוין כי החוק זכה גם לתמיכה מחברי כנסת נוספים ממספר מפלגות בכנסת. גם ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) התייחס לסוגיה באותו דיון ואמר: "אנשים אומרים: אין לי כסף לקנות דירה, אני לא יכול להתמודד עם המשכנתא. הבנקים הגדולים, הקטנים - נגמרו הימים שהייתם חזקים ואי אפשר היה לגעת בכם". בדיון אתמול בוועדת עבודה ורווחה התייחס לסוגיה היו"ר ישראל אייכלר (יהדות התורה): "הבנקים מרוויחים מיליארדים ממצוקת האזרחים שמשלמים משכנתאות ולעניים אין איך לגמור את החודש".
בינתיים, לפחות במקרה של הציבור החרדי, חלק מהתייקרות המשכנתה צפוי להתקזז בזכות התקציב החדש שאושר וההסכמים הקואליציוניים, שכללו בין השאר את הגדלת תקציבי הישיבות ותוכנית לביטחון תזונתי. לפי ד"ר גלעד מלאך, אברך בישיבה עשוי לקבל עוד 500 שקל בחודש, ותלושי המזון יכולים לתרום גם כן כמה מאות שקלים למשק בית. בנוסף, מכיוון ש־35% מהעובדים החרדים הם מורים, הסכם השכר החדש אמור גם הוא להגדיל את ההכנסה, מה שיחפה על חלק מהפער.
משר התקשורת שלמה קרעי נמסר כי "באופן עקרוני, צעד של הסרת מגבלות על הציבור הוא צעד טוב. בעשור של המגבלה, הבנקים הרוויחו מיליארדים על חשבוננו. למעשה, שילמנו שנים ארוכות במסלולים אחרים ריביות גבוהות בהרבה ממחיר השוק. ללא מגבלות, כל אחד בוחן את יכולת ההחזר שלו ואת הסיכונים שהוא מוכן לקחת. זהו שוק חופשי". עוד ציין השר כי ישנם צעדים שונים שניתן לבצע להקל על נוטלי המשכנתאות, בינים מיסוי על רווח עודף שנגרם לשיטתו כתוצאה מניצול המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לרעת הציבור, ומעבר בין בנקים בהלוואות ומשכנתאות בקליק.
