בלעדיחזון מיסוי המשקאות של האוצר עבר דיאטה
בלעדי
חזון מיסוי המשקאות של האוצר עבר דיאטה
לחצי התעשיינים עשו את שלהם, והמדינה בדרך להפחתת המיסוי על משקאות דיאטטיים. גם הקערות וכוסות הנייר צפויות לקבל הקלות ממס הכלים החד־פעמיים
בשני דיוני ועדת הכלכלה אתמול ניכרה היטב מסכת הלחצים שמפעילים יצרנים ויבואנים על תוכניות המדינה להטיל מסים על כלים חד־פעמיים ועל משקאות ממותקים. בזכות אותם לחצים, משרדי האוצר, הגנת הסביבה ורשות המסים בוחנים הצעות למתן הקלות במס על הכלים החד־פעמיים. בעקבות דרישת מסעדנים נשקלת הצעה למסות בשיעור מופחת את כוסות הקרטון, שמשמשות למשקאות חמים כמו קפה ותה, ויש בהן רכיב פלסטיק. בנוסף, נבחנת הצעה לקביעת מנגנון חריגים כך שהמס לא יחול על כלי פלסטיק רב־פעמיים בעובי של 1.5–2 מ"מ. בנוסף, צפויה הפחתה משמעותית במיסוי משקאות הדיאט.
לקראת הדיון, פנו חברות המשקאות באמצעות איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים לחברי הוועדה, בדרישה לבחון מחדש את הנושא, לפני שתתקבל החלטה אותה הגדירו "הרת גורל לעתיד המפעלים ולהשפעה על הציבור הרחב". לטענת האיגוד, עמדת משרד הבריאות עומדת בניגוד לנתוני ה־OECD, נתוני FAO ונתוני הלמ"ס, וכי אין כל בסיס עובדתי אשר יצדיק הטלת מס. "מן הראוי והצדק כי הוועדה תורה על בחינה יסודית וקביעה חד ערכית של העובדות על מנת לקבל החלטותיה על בסיס עובדות ונתונים". לפיכך, הם טוענים כי יש להחריג במס את המשקאות שאינם מכילים סוכר כלל, משקאות מופחתי סוכר שאינם מכילים סימון אדום, מיצים טבעיים, תרכיזים לצריכה ביתית, בירה ללא אלכוהול ויין תירוש לקידוש.
אתמול החלה ועדת הכספים לדון בשני צווים שעליהם חתם לפני כמה שבועות שר האוצר אביגדור ליברמן. הצו להעלאת המס על המשקאות הממותקים יכנס לתוקפו רק ב־1 בינואר 2022, ואילו הצו על השימוש בכלים חד־פעמיים נכנס לתוקף ב־1 בנובמבר, ויש לאשררו בוועדת הכספים.
חברי הכנסת בוועדה מוצפים בפניות של לוביסטים לשינוי תמהיל המס. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בדיון "ישראל מכורה לפלסטיק חד־פעמי, בפרט בכלי שולחן, ומזה הגיעה העת להיגמל. באיחוד האירופי בחרו לאסור לחלוטין את השימוש בסוגים רבים של פלסטיק חד פעמי, רוב הסיכויים שגם מדינת ישראל תגיע לשם. בשלב הזה לא בחרנו לאסור".
העמדה העקרונית של הממשלה היא כי יש למסות כלים חד־פעמיים מפלסטיק, אך אין למסות כלים רב־פעמיים מפלסטיק. אלא שבישראל האבחנה בין השניים לא ברורה, מכיוון שאין תקן רשמי המגדיר מהו "רב־פעמי", ולכן הוחלט להבחין בין השניים על פי העובי של הכלי. ההחלטה הזו מהווה מקור לכאבי ראש, לחצים מבעלי עניין, ולהתלבטויות כנות.
נכון לעכשיו, כל כלי שעוביו מתחת ל־2 מ"מ מוגדר כחד פעמי, וחייב במס. אך לקראת הדיון בוועדת הכספים, ובמהלכו, הוצגו כלים רב־פעמיים דקים, דוגמת כוסות העשויים מפלסטיק דק וקערות דקות להגשת פירות וסלט.
ל"כלכליסט" נודע כי במשרדי הממשלה ינסו לגבש בימים הקרובים מתווה שיאפשר מסלול חריג. במסלול החריג, יוכלו יצרניות החד פעמי לשכנע את רשות המסים כי כלים שעוביים בין 1.5–2 ל־2 מ"מ, הם 'כלים רב־פעמיים' ולא 'כלים חד־פעמיים'. בשלב זה המסלול לא מגובש, אך מסתמן כי התבחינים יסתמכו על הדירקטיבה האירופאית שמגדירה באופן רחב יותר מה הוא חד פעמי ומה הוא רב־פעמי.
בנוגע לכוסות הקרטון, משרד הגנת הסביבה לא מוכן להחריג אותם באופן גורף מהמס, על אף ששיעור הפלסטיק שבכוסות זניח, מכיוון שהנזק הסביבתי של הכוסות הללו גבוה. אך עם זאת, בשל לחץ המסעדנים, נבחנת האפשרות למסות אותם בשיעור נמוך יותר, שכן לטענת המסעדנים, הקרטון מוסיף משקל רב לכוסות הקרטון, ומעלה את שיעור המס.
הדיון השני בוועדת הכספים עסק במשקאות הממותקים. לפי הצו, על משקה מתוק ששיעור הסוכר בו גבוה או שווה ל־5 גרם ל־100 מ"ל משקה יוטל מס של 1 שקל לליטר. על משקה מתוק ששיעור הסוכר בו נמוך מזה וכן מיץ פירות ששיעור הסוכר בו גבוה מ־5 גרם ל־100 מ"ל יוטל מס של 0.7 שקל לליטר. מדובר במיצים טבעיים ובמשקאות דיאט עם ממתיקים שונים.
משרד הבריאות הציג בדיון את נתוני ההשמנה והתחלואה בסכרת בישראל, והדגיש כי הנתונים הללו גבוהים יותר בשכבות החלשות. חברות המשקאות והח"כים מהאופוזיציה הבינו כי המס צפוי להיות מאושר, והמאבק כעת נסוב על הפרטים.
לטענת איגוד המזון, הפגיעה בתעשייה הישראלית עקב שיעור המס הגבוה תהיה כפולה: "באופן לא ברור הוטל המיסוי גם על חומרי הגלם המיובאים עבור התעשיה ועולה החשש כי סקטורים שונים בתוך ענף המשקאות עלולים להיפגע דרמטית עד לרמה של הפסקת פעילות הייצור". בכך מתכוונות החברות למס שהוטל על תרכיזים, מהם מכינות החברות את המשקאות הקלים.
במשרד האוצר כרגע לא מגיבים לדרישות ההחרגה של התעשיינים, למעט הסכמה שמתסמנת כרגע להחריג את יין התירוש. הפרטים יתגבשו בדיון הבא של ועדת הכספים.
