פרשנותפרשת תנובה: רוצים הנפקה? חשפו היחסים בין הבעלים
פרשנות
פרשת תנובה: רוצים הנפקה? חשפו היחסים בין הבעלים
גם ללא הדו"חות לבורסה, וגם אם הנפקה תרד מהפרק, בסטנדרטים של 2021, עידן ה־Me Too, וחשיבות הממשל התאגידי, חברה כמו תנובה לא יכולה להשאיר במחשכים פרשה הכוללת טענות לעבירות בתחום יחסי מרות
השופטת דינה אפרתי כבר היתה בסרט הזה. ב־2014 היא מונתה לבדוק פרשה של קשר רומנטי בין שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, לבין עובדת הכפופה לו. אפרתי מונתה לבדוק את הפרשה, וגל נאלץ להתפטר על רקע ממצאי הבדיקה והמסקנות שהסיק הבנק אף שהדו"ח הסופי לא פורסם.
אלא שתנובה איננה בנק. היא לא חברה מפוקחת על ידי רגולטור כמו הפיקוח על הבנקים. היא אפילו לא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה. אף שמשפטית היא חברה פרטית, תנובה היא ציבורית לא פחות מגב־ים, נייס או אפילו בנק הפועלים. המוצרים שלה נמצאים בכל בית בישראל. כל ילד מכיר את המותג. אבן יסוד בהוויה הישראלית.
יש עוד סיבות שבגללן תנובה צריכה לנהוג בשקיפות בכל הנוגע לרקע, לסיבות ולתוצאות של מאבק השליטה המתחולל בה. כמי שמתיימרת לצאת להנפקה בבורסה, ועם כל הכבוד למספרים היפים, למשקיעים חשוב לדעת מה קורה בחברה, מי האנשים שמובילים אותה ומה הסטנדרטים הניהוליים שלהם ולא רק כמה רווחים היא יודעת לייצר.
אבל גם ללא הדו"חות לבורסה, וגם אם הנפקה תרד מהפרק, בסטנדרטים של 2021, עידן ה־Me Too, וחשיבות הממשל התאגידי (ESG), חברה כמו תנובה לא יכולה להשאיר פרשה כזו במחשכים.
גם אם הדו"ח עצמו לא יתפרסם מפאת צנעת העובדת, הרי שלא יהיה מנוס מדיון במסקנות שלו ובהשלכות שלו על מערכת היחסים בין שני בעלי מניות מרכזיים בחברה. כן, גם אם הבעלים הוא תאגיד תחת ממשלת סין, עם סטנדרטים אחרים לגמרי בכל הנוגע לשקיפות ולממשל תאגידי.
