ניתוחספטמבר הגורלי: ההתנגשות הבלתי נמנעת בין הממשלה לבג"ץ
ניתוח
ספטמבר הגורלי: ההתנגשות הבלתי נמנעת בין הממשלה לבג"ץ
בית המשפט העליון ידון החודש בעתירות נגד חוקים ומהלכים הקשורים בקידום ההפיכה המשטרית, וההתנגשות בינו לממשלה בלתי נמנעת. האם יהיה משבר חוקתי במקרה שבג"ץ יפסוק נגד הממשלה, מה יעלה בגורל היועמ"שית אם תמשיך להתנגד לעמדות יריב לוין, ומתי תתכנס הוועדה למינוי שופטים? השאלות הגדולות שיקבעו את העתיד בישראל
7 בספטמבר: אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים
סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה
5 צפייה בגלריה
יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד ושר המשפטים יריב לוין
(צילומים: אביגיל עוזי, אלכס קולומויסקי)
בג"ץ ידון ביום חמישי הקרוב בעתירתם של יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון נגד אי־כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים. כזכור, מאז כינונה של הממשלה בסוף דצמבר 2022 פעלו באופן עקבי לוין, הממשלה והקואליציה לאי־כינוסה של הוועדה. הדבר לא מנע את בחירת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כנציגת האופוזיציה בוועדה. גם לאחר בחירתו באמצע יולי של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) כחבר הוועדה מטעם הממשלה מסרב לוין לכנס את הוועדה בטרם ישונה הרכבה.
בעתירת יש עתיד שהוגשה על ידי עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית־בקל, הם מבקשים מבג"ץ לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגתם לוועדה לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות.
אתמול בתום סבב נוסף של חילופי האשמות הודיע לוין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי הוא מבקש ייצוג עצמאי. לוין כתב כי "נוכח מצב דברים שיצרת גם בעניין העתירות שבנידון, בשל עמדותיך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדות הממשלה, ובמענה לשאלה שהפנית אלי לעניין אופי ייצוגי בעתירות שבנידון, אני נאלץ להודיעך כי עם הפעם הזו אדרש ליצוג משפטי עצמאי, כל זאת, בלי לגרוע מכך שמצב הדברים אותו את יוצרת הוא בלתי תקין ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה ולא לאלץ אותם להזדקק פעם אחר פעם ליצוג עצמאי".
הרכב השופטים שידון בעתירה כולל את ענת ברון ודוד מינץ. יוסף אלרון שהיה בהרכב הוחלף לאחר שהודיע על התמודדותו על תפקיד נשיא בית המשפט העליון.
7 בספטמבר: הדחת יו"ר הדואר
ההליך התנהל באופן פסול מיסודו, ללא גיבוש תשתית עובדתית ותוך "הפרה ברורה של חובת השימוע ועל סמך שיקולים זרים"
יו"ר הדואר מישאל וקנין וחברת דואר ישראל עתרו ביולי 2023 נגד שר התקשורת שלמה קרעי והשר דודי אמסלם שהחליטו על הדחתו של וקנין מהתפקיד.
הדחתו של וקנין מהדואר באה אחרי חילופי השרים במשרד התקשורת ומתוך רצון של השר הנוכחי קרעי, למנות לתפקיד "איש מטעמו" וזאת חרף העובדה שהליך ההדחה התבצע בזמן שהנהלת הדואר מקדמת את הליך הפרטת החברה וכן השיפור בביצועים הכספיים של החברה, תוצאה של הליך ההבראה שהובילו וקנין ומנכ"ל הדואר דוד לרון, מול משרדי האוצר והתקשורת בממשלה הקודמת.
להליך ההדחה התנגדה מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים ובתחילה התנגדו גם באוצר, אך השר סמוטריץ' הפך את ההחלטה ותמך בשותפיו לממשלה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה לשרים קרעי ואמסלם כי היא לא תייצג אותם בבג"ץ ואיפשרה להם לשכור יעוץ עצמאי.
בעתירה נגד ההדחה, שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', טוענים העותרים כי השרים אמסלם וקרעי התנהלו לכל אורך הדרך בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד ולכללי המשפט המינהלי וכי ההחלטה להדיח את וקנין רצופה פגמים מהותיים. לטענת העותרים, ההליך התנהל באופן פסול מיסודו, ללא גיבוש תשתית עובדתית ותוך "הפרה ברורה של חובת ההיוועצות הסטטוטורית והפרת חובת השימוע ועל סמך שיקולים זרים".
"ההחלטה חריגה ביותר ועל אף תהליכי הפוליטיזציה שמחלחלים למגזר הציבורי, קשה למצוא תקדים להדחה פוליטית של יו"ר חברה ממשלתית", טוענים העותרים. "השרים לא מוסמכים להעביר יו"ר של חברה ממשלתית מתפקידו".
12 בספטמבר: ביטול עילת הסבירות
שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת
44 אנשי עסקים ובכירים לשעבר ממערכת הביטחון יחד עם ארגונים ופעילים חברתיים עתרו נגד ביטול עילת הסבירות בטענה כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". בין העותרים: התנועה לאיכות השלטון, דרכנו, לשכת עורכי הדין, תנועת אומץ, טל אורון, יהודה רסלר, האלוף במילואים טל רוסו, מנכ"ל אלביט לשעבר יוסי אקרמן, היזם דב מורן ממציא הדיסק און קי והח"כיות לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן.
לטענת העותרים, "החוק מבקש לבטל באופן גורף את ישום עילת הסבירות על הדרג הנבחר. משמע החוק מבקש לפטור את שרי הממשלה, והממשלה ה־37 בפרט מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוק הסבירות כחלק מחובת הנאמנות שלהם לציבור". עוד נטען כי "השינוי בחוק היסוד שולל מבית המשפט כלי חיוני למניעת החלטות שרירותיות, לא מקצועיות ובלתי מאוזנות. החלטות שמבוססות בעיקרן על שיקולים פוליטיים וזרים שאינם נראים לעין, ופוגעים באינטרס הציבורי הוכל על בסיס זהות מקבל ההחלטה".
אתמול הגישה היועמ"שית גלי בהרב־מיארה את עמדתה לבג"ץ וקבעה נחרצות כי מדובר ב"מצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע אנושות בדמוקרטיה", וכי על בג"ץ לפסול את ביטול עילת הסבירות. עוד כתבה "נלקח מהציבור אמצעי חשוב להתגוננות מהפעלת כוח שלטוני" (ראו הרחבה בעמוד הבא).
בעקבות מכתב היועמ"שית הוגשה אתמול בקשה לדחיית הדיון על ידי עו"ד אילן בומבך שמייצג את הממשלה. הוא מבקש לדחות את הדיון בבג"ץ עד לתחילת החודש הבא, וגם לדחות את מועד הגשת תשובת הממשלה שהוארך עד יום רביעי הקרוב. בומבך הדגיש כי "תוצאות ההליך הן הרות גורל ומרחיקות לכת ולכן קשה להלום עתירות פחות מתאימות מהעתירות הללו למסירת תשובה בסד זמנים בלתי הולם".
יצוין כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שתעמוד בראש הרכב של 15 שופטי בג"ץ פורשת באמצע אוקטובר ועל כן דחיית הדיון - כשבשבוע הראשון של החודש חל חג הסוכות - מעמיד בספק את סיומו עד לפרישתה ותהיה לכך השפעה על פסק הדין.
החוק אושר בסוף יולי בקריאה השנייה והשלישית בכנסת ברוב של 64 ח"כים בעד מול אפס מתנגדים, לנוכח החלטת ח"כי האופוזיציה שלא לקחת חלק בהצבעה.
28 בספטמבר: חוק הנבצרות
"המנגנון להוצאה לנבצרות בחוק החדש כמעט בלתי אפשרי"; "חוק פרסונלי"
ב־28 בספטמבר ידון בג"ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים בעתירות נגד חוק הנבצרות שהוגשו בנפרד ע"י ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) והתנועה לאיכות השלטון. בתחילת החודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי לממשלה במסגרתו הורה לממשלה לנמק מדוע תחולתו של החוק לא תקבע החל מהקדנציה הבאה.
בדיון בעתירה ישבו הנשיאה חיות, פוגלמן ועמית. חיות אמרה כי "הדברים מפורשים. טביעות האצבע מאוד ברורות. המנגנון להוצאה לנבצרות בחוק החדש כמעט בלתי אפשרי". פוגלמן קבע כי "הנתון הוא שהחוק פרסונלי. קשה להגיע למסקנה אחרת".
"חוק הנבצרות" שנחקק במהירות במרץ 2023 אושר ברוב המינימלי של 61 חברי כנסת. החוק קובע כי ניתן להוציא את רה"מ לנבצרות רק מסיבה של אי מסוגלת פיזית, בריאותית, או נפשית. החוק גם קבע כי הסמכות להוציא את רה"מ לנבצרות היא רק בידי הממשלה והכנסת ולא בידי היעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לנהוג עד לחקיקת החוק.
החוק בעצם נועד למנוע מבהרב מיארה להוציא לנבצרות את נתניהו במקרה של הפרת הסדר למניעת ניגודי העניינים שלו (שאוסר עיסוק בהפיכה המשטרית) שקיבל את אישורו של בג"ץ ב־2020.
בהרב מיארה התנגדה לחוק בתשובתה לעתירה וביקשה באופן חריג להתערב בחוק יסוד בטענה שנעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת: "במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". עוד טענה כי בכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד "לצרכים פוליטיים נקודתיים". נתניהו ביקש מבג"ץ שלא להתערב בחוקי היסוד וטען באמצעות עורכי דינו כי "בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
בסוגייה זו קיימת מחלוקת קשה בין בהרב מיארה ליועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק. אפיק הגישה לכנסת בקשה להגיש עמדה נוספת במקרה שיועלו סוגיות מהותיות הקשורות לכנסת. אפיק כתבה כי "לא ניתן להפריז בתקדימית שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה. בית המשפט מעולם לא הכריז על בטלות של חוק יסוד והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת לעשות זאת לראשונה. מצב שבו היועמ"שית מבקשת מבית המשפט להכריז על ביטול חוק הוא מאורע נדיר ומאורע שמעולם לא אירע".
טרם נקבע: הקמת ועדת הרוגלות
"חריגה מסמכות ממניעים זרים, תוך התעלמות בוטה מהמלצתם של כל גורמי הביטחון הרלבנטיים"
שר המשפטים יריב לוין הוא שהביא להצבעת הממשלה בשבוע שעבר את סוגיית הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית, שנה לאחר פרסום דו"ח חריף של ועדת מררי, שלאחריו התגלה ההיקף האדיר של שימוש המשטרה ברוגלות כנגד אזרחים, חשודים ובני משפחותיהם.
צוות מררי, כזכור, הוקם בעקבות חשיפת "כלכליסט" על השימוש הלא מפוקח, לא מבוקר ולא חוקי שעשתה משטרת ישראל ברוגלות סייבר התקפי דוגמת פגסוס של חברת NSO, שבעקבות הפרסום השימוש בהן הוקפא עד להסדרה חוקית של השימוש בהן - הסדרה שלא נעשתה מעולם חרף המלצות הוועדה.
העותרים טוענים כי החלטת הממשלה על הקמת הוועדה (בשמה המלא: "ועדת בדיקה ממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה") התקבלה תוך "חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים ובניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה".
העותרים, המיוצגים על ידי ארבעה עורכי דין ממשרד שבלת ושות', מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את הממשלה, ראש הממשלה, שר המשפטים ואת הוועדה והיו"ר שלה להתייצב בבית המשפט ולנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה בנוגע להקמת הוועדה, או לחילופין, מדוע שלא יפעלו לתיקון ההחלטה באופן שלא יאפשר לוועדה "לעסוק או להתערב בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכללם חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת התביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט" – לרבות ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לטענת העותרים, תכלית הקמת הוועדה, הסמכויות שניתנו לה, ותחימת תקופת הבדיקה לשנים 2017–2022 "הינה ניסיון פסול להתערב או להשפיע בדרך זו או אחרת" על ההליכים הפליליים התלויים ועומדים כיום נגד נתניהו, הנאשם בתיקי האלפים בקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
