קצא"א מגיבה לעתירה נגד צינור הנפט לאמירויות: "הסיכון לזיהום מפרץ אילת – אפסי"
קצא"א מגיבה לעתירה נגד צינור הנפט לאמירויות: "הסיכון לזיהום מפרץ אילת – אפסי"
החברה הממשלתית טוענת שהזמינה סקר סיכונים, ממנו עולה כי הסיכון לדליפת נפט הוא לכל היותר "אחת ל-1111 שנים". עוד טוענים שם, כי גורמי המקצוע במשרד החוץ סבורים שהפרת ההסכם "תפגע במימוש הסכמי אברהם וביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ"
חברת קצא"א טוענת כי הסיכון לזיהום מפרץ אילת כתוצאה מכך שעשרות או מאות מיכליות נפט יפקדו אותו, לאור ההסכם שחתמה עם החברה רד מד מהאמירויות, הינו "אפסי". החברה הממשלתית הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט העליון את תשובתה לעתירת ארגוני הסביבה נגדה, ובה נטען כי היא נוקטת באמצעי בטיחות העומדים בתקנים בינלאומיים מחמירים וכי היא "ערוכה לכל אירוע".
עתירת ארגוני הסביבה (החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול) הוגשה לבג"ץ לפני כחודשיים וחצי. הארגונים טענו כי ההסכם לשינוע נפט אינו תקף מאחר שלא אושר על ידי הממשלה, כפי שנטען שהחוק מחייב. בנוסף ביקשו הארגונים צו ביניים שיאסור על קצא"א לשנע נפט לפי ההסכם. צו כזה לא ניתן למעשה רק כעת מוגשת התגובה.
לפי קצא"א, כל הטענות המופנות נגדה הן "משוללות יסוד ומופרכות", אינן מבוססות על עובדות ונועדו לצייר תמונה מעוותת אחת שכל מטרתה היא סגירת נמל קצא"א באילת, מתקן בעל חשיבות אסטרטגית וגיאו-פוליטית למדינת ישראל, ולהביא לביטול ההסכם.
לטענת קצא"א בתשובה, היא מחויבת לשמירה על איכות הסביבה, כך עשתה במהלך כל שנות פעילותה, והיא ערוכה לפעילות הצפויה בכלל ובנמל אילת בפרט. לטענתה, היא הזמנה סקר סיכונים שתוצאותיו אישרו כי "הסיכוי שתתרחש פגיעה קשה שתביא לאובדן מלא של כל תכולת המכלית או פגיעה במעטפת ואובדן תכולה משמעותי הוא פעם ב-366,300 שנים!! הסיכון של דליפה לא משמעותית הוא אחד ל-24 שנה. באירוע נדיר זה, הדלף יאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם פגיעה סביבתית או זיהום ים כלל. ההסתברות לדליפה בצנרת המובילה דלק לאניה היא אחת ל-1,111 שנה", נטען.
עוד טוענת קצא"א, כי מיד לאחר החתימה על מזכר ההבנות, בחודש אוקטובר 2020, וטרם החתימה על הסכם מחייב, פנתה החברה מיוזמתה למשרד להגנת הסביבה ודיווחה כי החל ממחצית שנת 2021 צפוי גידול מינורי והדרגתי במספר המכליות שיפקדו את נמל אילת. קצא"א ביקשה למנות צוות ייעודי משותף לשם גיבוש תוכנית מעודכנת המותאמת לפעילות הצפויה. צוות כזה הוקם מיד, ומאז אוקטובר 2020 מתקיים דיאלוג מתמשך בין החברה לבין הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, על מנת להבטיח את המשך פעילותה של החברה תוך שמירה קפדנית על ערכי הגנת הים והסביבה.
לפי החברה, הטענות שמעלים הארגונים בנוגע לאירועי זיהום ים מתבססות על מידע ישן ולא רלוונטי. הארגונים, נטען, מתעלמים מהפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, אותו פוקדות בשנים האחרונות מעל מאתיים מכליות נפט מדי שנה. בעשור האחרון בלבד, פקדו אותו יותר מ- 2,150 מכליות, זאת ללא דיווח על אירועי זיהום שפגעו בסביבה.
עוד לפי קצא"א, אין כל יסוד לטענות שהועלו כלפיה באשר למצבה של תשתית החברה ומכנות אותה "ישנה ומתאכלת. לא ברור על בסיס אלו נתונים נאמרים דברים אלו. בפועל, צנרת החברה מתוחזקת באופן שוטף, עומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ונתונה תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה".
עוד טוענת קצא"א כי נמל אילת הוא נמל אסטרטגי וחיוני למדינת ישראל: "הנפט הגולמי כמקור אנרגיה חיוני ומרכזי – להנעת כלי רכב, מטוסים, חימום ובישול ביתי, התעשייה הפטרוכימית ועוד, ימשיך ללוות את חיינו בעשרות השנים הבאות ואין אף גורם מוסמך החולק על קביעה זו. על כן, המציאות מחייבת את המשך שימור ופיתוח נמלי המדינה והבטחת הביטחון האנרגטי שלה, לרבות אספקת דלק, החיונית להגנתה. אלו תלויים בפעילותה התקינה והרציפה של קצא"א, בשני נמלי הנפט שבאשקלון ובאילת".
המציאות הביטחונית המתוחה, מחייבת אף היא שמירה על פעילות שני הנמלים. זאת באופן דומה לחשיבות האסטרטגית לנמל התעופה רמון כתחליף לנמל התעופה בן גוריון. "אין כל ספק שהסכם MED RED תורם במידה משמעותית להבטחת ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל ויתרה מכך הזרמת כמויות נוספות של נפט גולמי דרך ישראל מגדילה את ההיצע של נפט גולמי בישראל ומשק האנרגיה נתמך מקיומו של מלאי חירום נוסף, קרוב וזמין למשק הישראלי".
בהתייחס לטענת ארגוני הסביבה לפיהן ההסכם היה צריך לקבל את אישור הממשלה טוענת קצא"א, כי ההסכם נחתם במהלך עסקיה הרגיל ואינו שונה במהותו מעשרות הסכמים אחרים עליהם חתמה. "בניגוד לטענות שמהדהדים ארגוני הסביבה בקול גדול ללא כל בסיס עובדתי - היקף הפעילות הצפוי בעקבות ההסכם קטן בהרבה מהערכת העותרים וימשיך להיות קטן בהרבה מפעילות מכליות הנפט בנמל עקבה. קצא"א כחברה ממשלתית, מחויבת לפעול על פי שיקולים עסקיים-מסחריים והיא איננה מחויבת בדיווח או בקבלת אישורם של משרדי הממשלה השונים בנוגע להסכמים שהיא עורכת (פרט לאלו המפקחים על פעילותה על פי הדין)".
לפי החברה, הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, פתחו פתח לאינספור הזדמנויות עסקיות ולשיתופי פעולה במגוון תחומים, כולל בתחום האנרגיה. חתימת הסכם MED-RED ומימושו מחזקת את מעמדה של ישראל כגורם גיאו-פוליטי מוביל, ומקדמת את יחסיה עם מדינות מרכז, דרום ומזרח אסיה ומדינות ערב, תוך החלשת מדינות אויב.
עוד טוענת קצא"א כי פגיעה בהסכם תוביל לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של מדינת ישראל , תטיל דופי ביכולת עמידתן של חברות ממשלתיות בהסכמים ותוביל להימנעות של מדינות וחברות בינלאומיות להתקשר בהסכמים עם חברות ממשלתיות ישראליות.
בכתב התשובה ציינה החברה: "הדרג המקצועי במשרד החוץ עמדו בקשר עם קצא"א טרם חתימת ההסכם ולאחריו לקבלת עדכונים, בפרט לאחר שהתפרסם דבר ההתנגדות מטעמים סביבתיים להסכם. דעתם החד משמעית, כפי שנמסרה לנציגי המשיבה, הייתה שהפרה של ההסכם תפגע במימוש הסכמי אברהם וביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ."
את קצא"א מייצגים בעתירה עוה"ד צבי ניקסון ועוה"ד מאיר הלר ממשרד א' לנדוי - עורכי דין.
מהחברה להגנת הטבע, שהגישה את העתירה לבג"ץ, נמסר בתגובה: "אם הסיכוי לתקלה הוא כל כך מזערי, אז מה קרה בנחל צין בשנת 2011? נכון, דליפת נפט, שגרמה לנזק כבד לשמורה ולערכי הטבע שבה. ומה קרה בשנת 2014, בעברונה? נכון, דליפת נפט, שבעקבותיה שילמה קצא"א, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצוי. שני המקרים הללו התרחשו בעקבות הפעילות של קצא"א. לכן, במקרים כאלה, של ערכי טבע כל כך נדירים וייחודיים בקנה מידה עולמי, יש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולא לקחת שום סיכון, ולו הקטן ביותר. את הסכם קצא"א צריך לבטל".
