תחקיר NSO והמשטרההמשטרה מאשרת לראשונה: בוצעו חריגות בשימוש בתוכנת NSO
תחקיר NSO והמשטרה
המשטרה מאשרת לראשונה: בוצעו חריגות בשימוש בתוכנת NSO
המשטרה: "בבדיקה נוספת התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים. היועץ המשפטי לממשלה הנחה לנקוט מהלכים מידיים כדי למנוע אפשרות לחריגה מסמכות"; משרד המשפטים הורה על הקמת צוות בדיקה שיגיש מסקנות עד 1 ביולי
המשטרה מודה לראשונה כי בוצעו חריגות בשימוש בתוכנת NSO - כפי שנחשף בתחקיר שפורסם ב"כלכליסט". בהודעה שפורסמה מטעם המשטרה היום (ג') נאמר: "לאור הפרסומים בנושא, משטרת ישראל ביצעה בדיקות בנוגע למקרים בהם נטען כי המשטרה ביצעה פעולות החורגות מסמכויותיה בעת הפעלת האזנת סתר באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים קליטת תקשורת בין מחשבים. לאחר בדיקה ראשונית העברנו ממצאים אלה אל היועץ המשפטי לממשלה, ועל בסיסם יצאה הודעתו מ-20 בינואר".
באותה הודעה אמר היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט כי לפי המידע שהוצג על ידי המשטרה עד כה, היא נוהגת על פי חוק, ורק על פי צו של בית משפט. אבל במשטרה הודו היום כי "בבדיקה נוספת מאוחרת יותר, שנעשתה עוד טרם הקמת צוות הבדיקה, התגלו ממצאים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים. נוכח האמור הנחה היועמ"ש לנקוט מהלכים מידיים כדי למנוע אפשרות לחריגה מסמכות - והמשטרה תפעל בהתאם".
במקביל התקיים היום בוועדת החוקה של הכנסת דיון בנושא. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב (עבודה), אמר בפתח הדיון: "החקיקה הקיימת, המסמיכה את המשטרה לעשות שימוש בהאזנת סתר וחיפוש, נחקקה בימים שאף אחד לא שיער את העוצמה הטכנולוגית של הכלים הקיימים היום, ויש לוודא שהחקיקה היום מתאימה לעידן הטכנולוגי ושהנהלים הפנימיים והבקרה מספיק הדוקים בנושא".
קריב הוסיף: "מטבע הדברים הפרסומים עוררו הד ציבורי רחב וסערה ציבורית. טוב שיש עיתונות חוקרת בישראל. זה תפקידה של העיתונות, להציף סוגיות. אנו תמיד מצפים שכלי תקשורת יעמדו מאחורי המהימנות המלאה של הפרסומים שלהם. הדיון שאנו מקיימים הוא לא בשאלת מהימנותו של הפרסום. חשיבותו של הפרסום העיתונאי היא שהוא הציב על סדר יומנו דבר שמן הראוי לעסוק בו בזהירות המתבקשת ומתוך הבנה שמאבק בפשיעה, בדגש על פשיעה חמורה, מחייב הפעלת כלים שיש בהם פגיעה באזרחים. כל הדברים הללו ברורים לנו. אבל אנו מבקשים לעמוד על ההתנהלות בנושאים האלה בהתאם להוראות החוק.
"כתוצאה מהדיונים נגבש מפת דרכים לפעולה של הממשלה, שתפקידה של הכנסת לפקח עליה. אחד הדברים שנעמוד עליהם הוא הפערים החקיקתיים הקיימים בהסדרת השימוש בכלים. במילים אחרות: פער דרמטי בין התקדמות העולם הטכנולוגי לבין המצב החקיקתי. אחד התפקידים של הדיון הזה - שעוסק בפעולת המשטרה ורשויות בשימוש של כלים להאזנה וחיפוש - זה להבין מה תמונת המצב המשפטית והחקיקתית, ולגזור ממנה את השורות התחתונות לגבי התנהלות גופי החקירה כיום במדינת ישראל".
"צריך ועדת חקירה פרלמנטרית"
ח"כ משה ארבל (ש"ס) חזר ודרש את הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית. קריב השיב: "אני מסכים איתך לחלוטין. מבחינתי הדיון הוא מעקב סטטוטורי אחר האזנות סתר. נכון קודם כל לשמוע את הגופים שהוועדה מפקחת עליהם ישירות. אם נחשוב נוכל לגשת גם אל קבלני הביצוע. כשיש ועדות כנסת קבועות, ראוי לראות אם הן ממלאות את תפקידן, ואחר כך לחשוב על כלים נוספים".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "פגיעה בפרטיות על פי חוק יסוד חייבת להיעשות על פי חוק. יש חוק האזנות סתר במדינה, ויש חוקים שמסדירים את פעילותה של המשטרה, ויש חוק לסמכויות מעצר וחיפוש. לא ייתכן שהמחוקק יסדיר בדקדוקי דקדוקים את האזנת הסתר, שכיום היא כמעט חסרת משמעות, כי הרבה זמן אנו לא בזמן של האזנות 'אונליין'. מידת הפגיעה בפרטיות בחדירה לטלפון סלולרי חמורה לאין ערוך מהאזנת סתר. מי שמוסמך לעשות סייבר התקפי זה השב"כ, ואולי המשטרה אם יש לה הסמכה מפורשת בחוק".
"המערכת לא יכולה לבדוק את עצמה, חלקם חשופים לכתבי אישום"
רוטמן המשיך: "צו שופט לא יכול להתיר את זה כי גם לו אין את הסמכויות בחוק. גם אם תגידו שהכל עורבא פרח ולא האזינו לראש עיר או למארגן מחאה, אבל בשנייה שעברנו משיטת השחור-לבן זה לא מתקבל על הדעת. מכאן המסקנה שהמערכת לא יודעת לבדוק את עצמה. אם קרה שמשתמשים בכלי של פגסוס כלפי אזרחי ישראל, שאנו מטילים פיקוח על כל מדינה זרה שמשתמשת בכך, ואצלנו זה התרחש על ידי משטרת ישראל, אז יש כמה אנשים שקיימים במערכת שצריכים לצאת לחופשה בשלב הראשון, אחר כך להיות מועמדים לדין, ואחר כך להיות בכלא אם זה קרה. לכן אתם לא יכולים לבדוק את זה. מכאן ועדת בדיקה ממלכתית או פרלמנטרית זה המינימום הנדרש. המערכת לא יכולה לבדוק את עצמה, כי חלקם חשופים לכתב אישום".
קריב שאל את נציגת משרד המשפטים, עו"ד גבי פיסמן: "כיצד אתם מבצעים את הפיקוח של היועמ"ש על פי חוק האזנות סתר? והאם יש עוד חובות פיקוח סטטוטורי של המשטרה שהמשרד מבצע?"
פיסמן אמרה כי "הפיקוח הוא לפי חוק האזנת סתר הנותן ליועמ"ש פיקוח על הפעלת הכלי על ידי המשטרה והשב"כ. יש דיווחים שוטפים שמועברים אלינו על ידי המשטרה אחת לחודש. מקבלים את כלל ההיתרים שהוצאו לבחינה שלנו. הצוות שלי בודק את הדברים מדי חודש. הדברים שמעוררים שאלות נבדקים על ידי המשטרה".
תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אגף החקירות, אמר: "החוקים הם ישנים, ואני אומר בזהירות - כתוצאה מהשיח הער והמוצדק שמתנהל בימים אלה, אולי נוכל לייצר מהלך שבו הוועדה תוביל חקיקה עדכנית".
