נתניהו לבג"ץ: "לאשר מינוי דרעי לשר בזכות חוכמתו וניסיונו"; היועמ"שית: "לא אגן על ההחלטה"
נתניהו לבג"ץ: "לאשר מינוי דרעי לשר בזכות חוכמתו וניסיונו"; היועמ"שית: "לא אגן על ההחלטה"
רה"מ הגיש את תגובתו לעתירה נגד מינוי אריה דרעי לשר: "אין מקום להתערבות תקדימית בחקיקת חוקי יסוד"; בהרב-מיארה הודיעה לבג"ץ כי לא תוכל להגן על עמדת נתניהו, "לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדת רה"מ". ש"ס: "משמעות קבלת העתירות - ערעורה של הממשלה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אחר הצהריים (שלישי) את תגובתו לעתירה לבג"ץ נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלתו. נתניהו טוען בין היתר כי "אין מקום להתערבות תקדימית וחריגה של בית משפט בחקיקת חוקי יסוד, בית המשפט נעדר סמכות להורות על ביטול חוקי יסוד".
במסמך המפורט, שאורכו 34 עמודים, נכתב עוד: "ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות - וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים". לדברי נתניהו, טענה שהיא בעלת "חשיבות עליונה", היא העובדה שדרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. "הוא בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות".
עוד טען נתניהו בתגובתו כי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת", ולכן מטבעה היא אינה שפיטה. הוא ציין כי אם ש"ס הייתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה "סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".
ראש הממשלה הוסיף בתגובתו: "השיקולים הציבוריים בצורך במינוי, לרבות שיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וכן שיקולים בדבר כישוריו הפרטניים וניסיונו הרב של השר דרעי, לצד התמיכה הציבורית הגדולה במינוי, כל אלה מובילים למסקנה כי מינויו של השר דרעי לכהונה בתור שר בממשלה, הינו מינוי סביר ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת ודווקא לא יהיה זה סביר אם בית המשפט יחליף את שיקול דעת ראש הממשלה בשיקול דעתו שלו".
גם דרעי בעצמו הגיב לעתירה באמצעות עורך דינו נבות תל צור: "המשיב היה כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד. המנוח בחוק הקודם התכוון למאסר בפועל. אין בעבירות המס בהן הורשע קלון. התיקון לחוק איננו פרסונלי". עוד נכתב כי דרעי "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב".
מוקדם יותר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה רשמית לבג"ץ כי לא תוכל להגן על החלטת נתניהו למנות את דרעי לשר הפנים והבריאות, ולמשנה לראש הממשלה.
"לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, החליטה היועמ"שית כי לא תוכל להגן על עמדתו", נכתב בתגובתה של בהרב-מיארה לבג"ץ. בעקבות זאת, יתאפשר לנתניהו באופן חריג ייצוג פרטי בעתירה. במקביל, היועצת המשפטית ביקשה דחייה שתאפשר לה להגיש תגובה מלאה.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קיבלה בחלקה את בקשת הדחייה ואישרה ליועמ"שית להשיב עד מחר ב-13:00, ואילו העותרים קיבלו אפשרות להגיש עיקרי טיעון עד 18:00.
דרעי מונה לשר, לאחר שחוק יסוד: הממשלה שונה, כך שרק מאסר בפועל יכול למנוע מינוי שכזה. דרעי הורשע בתחילת השנה בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי.
בהרב-מיארה איפשרה לנתניהו ייצוג פרטי מאחר שהיא סבורה כי חרף התנגדותה לייצג את עמדתו בעצמה, חשוב שעמדתו תושמע בבג"ץ כפי שהיא. בעבר, למעט מקרים ספורים, היועצים המשפטיים לממשלה סירבו להעניק לשרים או לנבחרי ציבור את האפשרות לייצוג נפרד בפני בג"ץ, משום שהיועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק ולא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות. נוהג זה אושר על ידי בג"ץ בעקביות.
עם זאת, בשל הרגישות המיוחדת של בג"ץ דרעי, התכנסותם של 11 שופטי עליון לדון בו, וממשק הפסיקה עם הפוליטיקה, החליטה בהרב-מיארה לחרוג מהנוהג. היא סבורה שמדובר בעתירה ובהכרעה חריגה העוסקת בליבת הפוליטיקה הישראלית, משום שנתניהו ודרעי הם מנהיגי ציבורים נרחבים. כך, קולם ונימוקיהם המשפטיים השונים חייבים להישמע בפני ההרכב המורחב.
פרט לתגובתה של היועמ"שית, מוגשות היום לבג"ץ גם יתר התגובות לעתירות נגד מינוי דרעי לשר בממשלת נתניהו. סיעת ש"ס, שמיוצגת על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, השיבה לעתירות וכתבה: "לא נפל פגם בתיקון סעיף חוק יסוד: הממשלה ומינוי דרעי לשר, ואם אכן נפל פגם אין מדובר בפגם המצדיק את ביטול חוק היסוד או את ביטול המינוי".
"400 אלף אזרחים בחרו בש"ס והיה זה דרעי שהוביל את המפלגה בקמפיין הבחירות, תוך התחייבות מרכזית שהוא ימשיך להוביל את המפלגה", הוסיפו. "הבוחרים שהצביעו עשו זאת מתוך הבנה שישמש כשר בכיר". עוד נטען כי עבירה בגינה נקבע מאסר על תנאי בלבד "אינה טומנת קלון", ואיימו "שקבלת העתירות משמעה ערעורה של הממשלה". לגבי עילת הסבירות נאמר: "63 ח"כים הצביעו בעד המינוי ולכן שימוש בעילת הסבירות מחייב נקיטת משנה זהירות".
