תפקיד הממונה על שוק ההון ב"פרשת סלייס" - איפה הייתם עד עכשיו?
תפקיד הממונה על שוק ההון ב"פרשת סלייס" - איפה הייתם עד עכשיו?
בחודשים האחרונים חוסכים רבים עוקבים בדאגה אחר "פרשת סלייס" שמרבה לתפוס כותרות. החברה סיפקה לאלפי לקוחות אפשרות להשקיע בקופות גמל שונות, לרבות "קופות גמל בניהול אישי". כלומר, קופות גמל הנהנות מאותן הטבות מס החלות על כל קופת גמל, אך הייחוד בהן הוא שכל חוסך מנהל בקופת הגמל בניהול אישי את כספיו בלבד, באופן פרטני ולפי שיקול דעתו. במקרה של סלייס התגלו לכאורה אי-סדרים רבים בהתנהלותה כחברה מנהלת של קופות גמל.
אך נראה שההיבט החמור והמדאיג ביותר בפרשה נוגע למאות מיליוני שקלים של חוסכים שנותבו - דרך קופות הגמל בניהול אישי - להשקעה ב"קרנות חוץ" מעוררות תמיהה. מדובר בקרנות שנהוג לכנותן גם כ"השקעות אלטרנטיביות" ולרוב מציגות בפרסומיהן מצג של השקעה "סולידית" בתחומים כמו נדל"ן, תשתיות, אנרגיה סולארית דיור מוגן וכדומה, לרוב בארה"ב או באירופה. אלא שקיים חשש כי המצגים לחוד והמעשים לחוד. במילים פשוטות, מה שקרה הוא שבשנים האחרונות חוסכים רבים קיבלו ייעוץ מיועצי השקעות, סוכני ביטוח וסוכנים פנסיונים למיניהם לנתב חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני שלהם להשקעה באותן קרנות חוץ, דרך קופת גמל בניהול אישי.
כאשר ההשקעה מתבצעת בדרך הזו לא אחת נוצר לחוסך הרושם כי מדובר בהשקעה סולידית בגוף מפוקח – קופת גמל. משהו שבטווח שבין קרן פנסיה לקרן השתלמות. אגב, בחלק מהמקרים שנחשפו עד כה היועצים שהמליצו לחוסכים להשקיע בקרנות החוץ היו בעקיפין גם בעליהן של קרנות החוץ. בחלק מהמקרים קיבלו היועצים עמלות מקרנות החוץ, על מנת לקדם את ההשקעה בהן.
לימים כשהחוסכים ביקשו לפדות את הקרנות ולמשוך את הכספים מקופות הגמל, בקשותיהם נדחו שוב ושוב למועדים עתידיים, עד שעלתה השאלה - איפה הכסף? האם בקרנות החוץ האלו בכלל קיים דבר, מלבד חשבון בבנק זר וכמה מצגות יפות? האם אכן בוצעו בהן ההשקעות, כפי שהוצג והובטח? ומי פיקח על כל האירוע הזה? כך, בגדול, התפוצצה פרשת סלייס, אך מובן כי זו אינה החברה היחידה שאפשרה לחוסכים לבצע את אותן השקעות בעייתיות.
בימים אלו הממונה על שוק ההון במשרד האוצר נילחם בעוז בבתי המשפט נגד קרנות החוץ. ספק אם יצליח. הממונה עשה שימוש בסמכות מיוחדת שניתנה לו בחוק ותפס את מושכות הניהול בסלייס. כמו כן, הממונה דרש מקרנות החוץ הרלוונטיות, בשם סלייס, דיווח מפורט אודות פעולותיהן ומשלא נענה - בית המשפט אף נעתר לבקשת הממונה והורה על הטלת קנסות משמעותיים על קרנות החוץ, ככל שימשיכו לא לשתף פעולה. אבל החשש הוא שמאוחר מדי.
והשאלה היא - איך נוצר המצב הזה מלכתחילה? ואיפה הממונה על שוק ההון היה עד היום?
נראה שהתשובה לכך מצויה כבר בתקנות שמסדירות את ההשקעה בקופות גמל בניהול אישי בישראל ויש בהן, על פניו, "פרצה הקוראת לגנב". במיוחד, תיקון שנערך בתקנות בשנת 2017 אפשר את הפרצה. תיקון שאושר בהובלת נציגי האוצר, קרי הממונה על שוק ההון ובמסגרתו נוסף סעיף הקובע כי בקופת גמל ניתן יהיה לנהל גם "כספים שמנוהלים בקופת הגמל ומושקעים ביחידות בקרן, בקרן חוץ או בתעודת סל המחקה מדד פומבי".
סעיף אחר באותן תקנות קובע כי חלה חובה לפזר את ההשקעה ולא ניתן להשקיע מעל 10% מנכסי הקופה באותו נייר ערך, אלא אם מדובר בהשקעת כספי הקופה בתעודת סל או קרן חוץ. בשונה מדברי חקיקה אחרים, בתקנות לא נקבעו מגבלות כלשהן בנוגע להשקעות שקרן החוץ תבצע בתורה בכספים שיועברו אליה מקופת הגמל (למשל, ביחס להשקעה של גופים מוסדיים במה שמכונה "הקרנות הותיקות" נקבע בתקנות אחרות כי ככל שישקיעו בקרן חוץ, אחוז ניכר מנכסי קרן החוץ חייבים להיות מושקעים באפיקים סולידיים שהוגדרו במפורש).
כך נוצר מצב שבו ניתן להזרים כספי חוסכים בחסות קופת גמל בניהול אישי להשקעה בקרן חוץ כמעט ללא מגבלה. ניתן להשקיע 100% מנכסי הקופה בקרן חוץ אחת, גם אם מדובר בקרן מסוכנת או כזו שהוקמה שלשום בידי גורם עלום.
בדיונים בוועדת הכספים בתיקון הנ"ל התייחסו נציגי האוצר לקרן חוץ כמוצר "פסיבי" כמו תעודות סל המשקיעות במדד מוביל. אלא שבפועל, קרן חוץ מוגדרת בחוק ככל "הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה". או במילים אחרות, כל תאגיד, חברה או שותפות שתוקם מעבר לים לצרכי השקעה בניירות ערך, תשקיע במה שתשקיע, מפוקחת יותר או פחות, מסוכנת או משוגעת, היא קרן חוץ, וניתן להשקיע 100% מכספי קופת גמל בניהול אישי בקרן חוץ כזו.
כך נולדו להן, כפטריות אחרי התיקון, קרנות אלטרנטיביות ואקזוטיות ששווקו תחת מעטה של קופות גמל בניהול אישי - כלפי חוץ חיסכון פנסיוני לטווח ארוך; ומבפנים - לא ברור. רק ימים יגידו אם הממונה יקבל את המידע שביקש ואם יצליח לכבות את השריפה. בדיעבד. "הפרצה" בתקנות עודנה פתוחה ולא ברור אילו קרנות חוץ נוספות שווקו לחוסכים הפנסיוניים ובאיזה היקף.
עו"ד עידו קוסובר מתמחה בניהול הליכי ליטיגציה בענייני ניירות ערך ושוק ההון
