פרשנות תחזית הגירעון הכפולה: גם החשכ"ל פתח חזית נגד סמוטריץ'
פרשנות
תחזית הגירעון הכפולה: גם החשכ"ל פתח חזית נגד סמוטריץ'
תחזית הגירעון של החשב הכללי בעייתית - גם כי היא שונה מזו של אגף התקציבים וגם משום שלא ידעו שם על הכוונה לפרסמה; העובדה שהתחזית שונה מהיעד שאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת - בעייתית לא פחות
תחזית הגירעון שפרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג (4% מהתוצר) היא תחזית בעייתית בלשון המעטה. גם משום שהיא שונה מזו שמסר אגף תקציבים ששוכן בסמוך אליו במשרד האוצר בירושלים (3.7%). העובדה שבאגף תקציבים לא ידעו שלרוטנברג יש תחזית אחרת ושהוא מתכוון לפרסם אותה בתדרוך לתקשורת - היא בעייתית כפליים. העובדה שהתחזית שהוא ניפק שונה מהיעד שאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת - היא בעייתית לא פחות. לפיכך, התמונה שמתגבשת היא בעייתית. החשכ"ל חש שאגף התקציבים והכלכלן הראשי לא שיתפו אותו מספיק. אך באוצר הודפים את הביקורת. "התחזיות האלו נדונו רבות בתוך משרד האוצר והיתה לו הזדמנות להציג תחזית אחרת או להתווכח", מסביר בכיר באוצר ל"כלכליסט".
פרסום של תחזית מקבילה על ידי פקיד כה בכיר - פוגעת באמינות התחזית הממלכתית ולפיכך בתקציב כולו שסיפק באגף התקציבים והגיש שר האוצר. זו לא תקופה טובה לפגוע באמינות כאשר היא ממילא נמצאת ברצפה. זו אולי הסיבה שבאגף התקציבים, לא רק הופתעו לשמוע על התדרוך של החשכ"ל ועל הטלת הפצצה הזו - אלא גם כעסו. מיותר לציין כי החשכ"ל לא עורך תחזיות לבד, אלא הוא מתייעץ עם שאר הסגנים, לרבות עם ד''ר ליאור דוד־פור, סגן בכיר הממונה על חטיבת המאקרו והתקציב ומי ששולט על המספרים שהתפרסמו היום עבור נובמבר 2023.
תחזית מקבילה ושמרנית יותר מהווה פגיעה באמינות הגירעון שהציג האוצר, כולל המסר המבולבל לציבור ולממשלה, וגם לחברות הדירוג ולמשקיעים. האוצר לא מתואם ופרסום של שתי תחזיות גירעון בתקופת משבר הוא דבר חריג ביותר. "למה דחוף לו לפרסם תחזית אלטרנטיבית שבועיים אחרי שהתחזית כבר אושרה בממשלה, כשההבדל שלה 0.25% גירעון בלבד. מה זה נותן?", הלין בכיר באוצר.
האחראי העיקרי לתחושה של המחנאות במשרד הוא לא אחר משר האוצר בצלאל סמוטריץ' שדואג בעקביות לפרק את השדרה הניהולית של משרדו, כדי שיהיה לו יותר נוח לבצע את ביזת הקופה הציבורית כפי שכבר ביצע ומתכנן להמשיך ביתר שאת בשנה הבאה, על מנת להבטיח שהוא עובר את אחוז החסימה.
לגופו של עניין הפער בתחזיות הגירעון מתבטא ב־6-5 מיליארד שקל שרובו נובע מתחזית ההכנסות. כלומר, בחשכ"ל סבורים כי הכנסות המדינה שכבר יורדות בקצב שנתי של יותר מ־6% והגיעו בנובמבר ל־30 מיליארד שקל בלבד - צפויות לרדת עוד. החשכ"ל פסימי: בתדרוך שערך האגף, בכיר בו הבהיר כי הצפי הוא להעמקת הגירעון עוד יותר. הגירעון כבר זינק מ־1.5% לפני חודשיים, ל־2.5% לפני חודש ול־3.4% בנובמבר. אותו בכיר מסביר כי צפויה תוספת של עוד 0.6% תמ"ג לגירעון עד סוף 2023 (יותר מ־10 מיליארד שקל) שכן ישנן עוד הוצאות רבות שצפויות לצאת מהמשרדים בימים אלו עליהן נשמע בחודש הבא עם פרסום הגירעון לכל שנת 2023.
גם בתוך משרד האוצר תהו היום מה גרם לרוטנברג - ששותק מאז תחילת המלחמה למרות תפקידו הרם והחיוני - כאשר ארגן תדרוך וביקש להטיל את הפצצה. אך עבור מי שעוקב אחרי הדינמיקה הפנים אוצרית לא קשה לדמיין את הסיבה. רוטנברג מבקש לזוז מעמדה של "נוח לפוליטיקאים" לעמדה של "דרג מקצועי". זה מהלך מבורך, אם כי מאוחר. מאז כניסתו של סמוטריץ' למשרד, רוטנברג נצמד אליו וליווה אותו. הוא ארגן לו ביקורים בחו"ל עם חברות הדירוג ועם משקיעים, בידיעה שמדובר בשר שהידע שלו בכלכלה ובניהול דל. הוא גם נשמע תומך בעמדה של סמוטריץ' כי סוגיית ההפיכה המשטרית אינה כלכלית ולכן על משרד האוצר להימנע מדיון בה. בנוסף, הוא נחשב ליועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, שכזכור הבטיח לחברות הדירוג כי מהלכי ההפיכה לא יתרחשו ללא הסכמה רחבה, וכמובן לא התכוון לעמוד בכך. ולא פחות חמור, כאשר נתניהו וסמוטריץ' החליטו להחליף את אמיר ירון כנגיד בנק ישראל משום שהיה ביקורתי ועצמאי מדי - שמו של רוטנברג עלה כמועמד, והדבר מעולם לא הוכחש על ידו. התגובות למועמדות דיברו בעד עצמן: היו שהסבירו כי אין לו את הכישורים המתאימים לתפקיד (רוטנברג אינו כלכלן אלא רו"ח). אחרים לא לקחו ברצינות את ההצעה. לפני כמה שבועות הוארכה הקדנציה של ירון.
הדברים שאמר היום הבכיר בחשכ"ל לא משאירים מקום לספק: "העמדה של החשכ"ל היא שאנחנו צריכים לעשות כל מה שצריך כדי לאשר את תקציב 2024 בהקדם האפשרי. יתרה מזו, צריך לבחון את כל בסיס התקציב ואיך אפשר להכיל את עודף השימושים (גידול בהוצאות - א"פ) במסגרת המגבלות הקיימות ולחשוב מחדש על כל סדרי העדיפויות בהינתן צרכי המלחמה. צריכים לקחת בחשבון את כל הסיכונים והצרכים: התפשטות לגזרות נוספות, צרכים לשיקום העורף, חיזוק הכלכלה, בניית מנועי צמיחה שיעיפו את המשק קדימה. ובינתיים, אם התקציב לא יאושר בזמן, צפוי להתבצע קיצוץ די עמוק בתחילת 2024. אנחנו נערכים לזה מתוך מטרה לתת עדיפות עליונה לצרכי המלחמה ולשיקום המשק". המסר הזה הוא עוד יותר תקיף מזה של אגף התקציבים ומתנגש חזיתית עם כוונות סמוטריץ'.
רוטנברג חותר לעקוף את יוגב גרדוס הממונה על התקציבים שהיה קול הביקורת המרכזי באוצר, וסוף סוף נכנס למגרש. אך עדיף מאוחר מאשר מעולם לא. כל גורם מקצועי שמאזן את חוסר המקצועיות ומפחית במסוכנות של סמוטריץ' - הוא מבורך. גם הנסיבות סייעו לרוטנברג להרים את הטון ולשנות כיוון. האתגרים שעמדו בפניו היו אדירים והמלחמה הפכה אותם לקשים עוד יותר: פרמיית הסיכון זינקה, צרכי המימון הרקיעו בגלל הזינוק החד בהוצאות והירידה המטרידה בהכנסות המדינה. בחשכ"ל מבקשים להרגיע: יש היענות טובה לגיוסים, המרווח מול אג"ח אמריקאיות קטן, והמשקיעים עוד מאמינים במשק. אבל ההתנהגות המופקרת של הממשלה ושל שר האוצר עלולים למחוק את ההישגים ולפגוע אנושות במשק. בסוף רוטנברג חתום על ביצוע התקציב ושמו גם מונח על הכף. כנראה שהוא הפנים את זה.
