הלחץ עבד: הממשלה מתכננת לאשר עוד 165 מיליון שקל לתלמידי ישיבות
הלחץ עבד: הממשלה מתכננת לאשר עוד 165 מיליון שקל לתלמידי ישיבות
שר האוצר נכנע ללחצים של השותפים החרדים לממשלה ומקדם תוספת תקציבית לאחר שהתגלתה טעות בחישוב מספר תלמידי הישיבה והתקצוב עבורם. הטיוטה להצעת המחליטים נעשתה בחשאי. הדבר יחייב קיצוץ בבריאות, רווחה וחינוך
הממשלה מתכננת לאשר בישיבתה השבועית תוספת תקציבית של 165 מיליון שקל לישיבות, זאת אחרי שהחרדים "גילו" כי יש יותר תלמידי ישיבה מאשר תקציב - כך עולה מטיוטת ההחלטה שהגיעה למשרד החינוך. הלחץ של החרדים המופעל על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשחרר את התוספת הולך וגדל, ובסוף השבוע האחרון התבקשו הפקידים להכין את הטיוטה של הצעת המחליטים שמאפשרת למשרד החינוך להעביר עוד כסף לישיבות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. הממשלה דרשה להכין את הטיוטה להיום, אך הם התבקשו שלא למסור אותה למזכירות הממשלה.
עוד נודע כי חלק מהתוספת מיועד למימון תלמידי ישיבה מחו"ל, קרי לא חרדים ישראלים. גורם המעורה בפרטים מסר כי צלאל, טייס קרב מוערך, התנגד באופן נחרץ למדיניות הממשלה בנושא הזה.
צריך למצוא מקור תקציבי
היוזמה מחייבת אישור ממשלה משתי סיבות. ראשית, כל שינוי או "פתיחה" של הסכמים קואליציוניים מחייבים החלטת ממשלה חדשה. שנית, ההקצאה הזו איננה מתוקצבת ולפיכך יש למצוא לה מקור תקציבי. סמוטריץ' כבר ניסה לממן את התוספת הזאת באמצעות פגיעה בתקציבי הפיתוח לחברה הערבית, אך החשיפה של יוזמתו גרמה לו למשוך את המהלך בחזרה. כעת, מתברר כי לשר האוצר בחצאי משרה לא יהיה מנוס מלממן את המהלך – שמנוגד לכל ההמלצות של בנק ישראל, האוצר, קרן המטבע הבינלאומית והארגון הכלכלי של המדינות המפותחות (ה־OECD) – באמצעות קיצוץ רוחבי ("פלאט"). המשמעות האופרטיבית שמסתתרת מאחורי השם "המכובס" הזה היא כי אותם 165 מיליון שקל לאברכים החרדים שחלקם לא ישראלים יבואו על חשבון תקציבי הבריאות, התשתיות, הרווחה והחינוך של כלל אזרחי ישראל.
גורמים בממשלה הרימו גבה ותהו איך נוצר מצב שחלה טעות בחישוב של החרדים ואחד ההסברים שעולים כעת הוא זה שניתן על ידי כל הגופים הכלכליים בשנים אחרונות: ייתכן כי הזנקת הקצבאות לחרדים ולאברכים גורמת לאותם חרדים – רובם חסרי השכלה ומיומנויות לשוק עבודה מודרני – לנטוש את שוק העבודה וללכת לישיבה, גם אם זו לא היתה הכוונה המקורית.
תמריץ נגד יציאה לעבודה
לפי דו"ח ה־OECD האחרון על ישראל, גברים חרדים מרוויחים 71% פחות מגברים יהודים לא חרדים כאשר הפער העצום מחולק כדלקמן: 33% בגלל אי־השתתפות בשוק העבודה (הם לא מוכנים לעבוד), 15% בגלל פערים בשעות עבודה בפועל (מי שכן עובד, עובד פחות שעות), ו־23% מוסבר על ידי פערי שכר (היעדר מיומנויות מתורגם לפריון נמוך ולפיכך למשכורת נמוכה).
"(גם) הגדלת תקציב הישיבות צפויה ליצור מערכת תמריצים אנטי־כלכליים המעודדים יציאה משוק העבודה והקטנת כושר ההשתכרות בטווח הקצר והארוך", נכתב בחוות דעת של משרד האוצר ערב אישור ההסכמים הקואליציוניים על ידי הממשלה ובמרכזם תוספת קבועה של כ־4 מיליארד שקל לאוכלוסייה החרדית.
באותו מסמך פירטו באוצר את הנזקים וההשלכות הכלכליות של המהלך: "עוד טרם יישום החלטת הממשלה והשפעותיה השליליות הצפויות על המשק, ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר צפוי להגיע בשנת 2065 ל־6.71 טריליון שקל ולצורך שמירת רמת השירותים הממלכתיים הנוכחיים, ממשלות ישראל יצטרכו להעלות מסים ישירים ב־16%. בשל העובדה כי ההחלטה העקרונית לגבי הקצאת הסכומים התבצעה בעת עריכת ההסכמים הקואליציוניים, ועל כן לא הוצגו ההשלכות הכלכליות הרחבות של המהלך, אנו רואים חשיבות רבה להצגה זו בפני מקבלי ההחלטות”.
"מדינת ישראל נהנתה מצמיחה כלכלית מרשימה ב־20 השנים האחרונות, אשר נבעה בין היתר ממדיניות ממשלתית שעודדה השתלבות בתעסוקה. שיעורי התעסוקה של נשים וגברים בישראל גבוהים מהממוצע ב־OECD. עם זאת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות עודנו נמוך. הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא פוטנציאל הצמיחה המרכזי של ישראל בשנים לבוא מבחינת שוק העבודה", כותבים עוד כלכלני האוצר ומדגישים כי "הגדלת התמיכה במוסדות תורניים וחלוקת תלושי מזון במנגנון קצבתי יגדילו את התמריץ לאי־השתתפות בתעסוקה ויביאו לפגיעה מיידית. על פי הערכות עבר, הגדלת תקציב הישיבות בהיקף של 1,000 שקל לאברך צפויה להביא להפחתה של 4.7 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה של המשק הישראלי".
