דעה
מעבר לאנרגיה ירוקה יציל את כלכלת האוקיינוס
לפי ה-OECD, מכלכלה צומחת עקבית עלולה כלכלת האוקיינוס להיעצר ולהתכווץ עד כדי 20% מתחת לרמה שהושגה אך לפני 5 שנים. כיום, כשהצמיחה הכלכלית מוגבלת והממשלות עתירות גירעונות, כדאי לשמור על כלכלה זו, שתורמת עד 4% לתוצר העולמי
איזו כלכלה הכפילה עצמה בתוך 25 שנה וצומחת כמעט ללא הפוגה? מה קושר בין קידוחי נפט וגז, תיירות, דיג, תחבורה ונמלים? הכירו את כלכלת האוקיינוס. היא צמחה מ-1.3 טריליון דולר בשנת 1995 ל-2.6 טריליון דולר בשנת 2020, היא כוללת קידוחי נפט וגז ימיים, תיירות ימית ותיירות חופים, דייג, חקלאות ימית, תחבורה ימית ופעילויות נמלי ים.
בארגון ה-OEDC הוציאו השבוע הודעה לעיתונות העוסקת בכלכלה זו, תרומתה החשובה לצמיחה הכלכלית המקרטעת של ימינו והצורך לשמור עליה מכל משמר.
לפי ההודעה, כלכלת האוקיינוס תורמת בין 3% ל-4% לערך מוסף של התוצר העולמי ולאורך שנים מתרחבת בעקביות, ללא התכווצויות של ממש בדרך.
בטורים שלי לכלכליסט אני מתעכב לא מעט על נושא האחריות החברתית והסביבתית ואין ספק כי גם בהיבט זה נודעת לכלכלת האוקיינוס חשיבות גדולה.
מן הסתם, גם לישראל, מדינה השוכנת לחוף ים, עתירת מאגרי גז טבעי, נגיעה לנושא וצורך לנצל ככל הניתן את היתרונות והפוטנציאל הגלום בו.
אלא שגם כלכלת האוקיינוס, על אך צמיחתה העקבית ותרומתה הכלכלית והסביבתית, מצריכה תקציבים והשקעות שיאפשרו לה להמשיך לשגשג.
המציאות הכלכלית והגאופוליטית של היום מקשה עליה כיום לקבל סיוע ממספר סיבות:
• הצמיחה הכלכלית העולמית איטית וכמות המקורות מוגבלת.
• הריביות גבוהות ומייקרות א עלויות המימון.
• מתיחויות סחר חריפות מונעות שיתוף פעולה בין מדינות הנחוץ משיקולי מים טריטוריאליים.
• המרוץ אחר התחמשות, שמוצא את ביטויו לאחרונה ביבשת אירופה ובמקומות נוספים, דוחק מטה את הנושא בסולם העדיפויות.
לכל אלו מתווספים רוחות חזיתיות שפועלות לאורך זמן ומקשות על כלכלת האוקיינוס. בהודעה מפורטות כמה מהן: שינויי האקלים, שינויי אוכלוסין, שיבושי סחר והוצאות חסר על שיפור פריון הייצור והאנרגיה הירוקה.
אני חושב שהאמירה הבאה של הארגון מזעזעת ולכן בחרתי להציף אותה בטור דעה הזה. להערכתו, מכלכלה צומחת עקבית עלולה כלכלת האוקיינוס להיעצר, לשנות כיוון ולהתכווץ עד כדי 20% מתחת לרמה שהושגה אך לפני 5 שנים.
לכן, למרות שסדר היום הכלכלי גדוש בנושאים דחופים יותר, לכאורה, כמו מאבקי הסחר, מכסים ומכסי גומלין, איומים טריטוריאליים, סוגיית הגרעין האיראני, מלחמת רוסיה – אוקראינה, המתיחות במזרח התיכון ומה לא, ההסתכלות והמדיניות הכלכלית צריכה להיות מרחיקת ראות יותר, ולטפל דווקא כיום בנושאים הנמצאים, לכאורה, מתחת לרדאר; כלכלת האוקיינוס היא אחד החשובים ביניהם.
כלכלני OECD אומרים כי מעבר מהיר לאנרגיה ירוקה – תהליך כלכלי מבטיח שהחל בסערה אך נראה כי התמתן לאחרונה – תוך ניצול יכולות החדשנות הטכנולוגית המתפתחות במהירות, יאפשר לכלכלת האוקיינוס העולמית להמשיך לצמוח ולתרום את תרומתה, במיוחד כיום כשצמיחה הכלכלית מוגבלת והממשלות עתירות גירעונות תקציביים וחובות ציבוריים, מה שמגביל את יכולתן לספק די תמריצים למשקים שלהן.
היות ומדובר בנושא המצריך טיפול בנתוני רוחב אדירי היקף, גם השיפורים המהירים בתחום ניהול מסדי נתונים גדולים (Big Dada) יוכל לסייע לכך.
אולם, היעדר שיתוף פעולה בין מדינות יגרום לפספוס של ההזדמנות לנצל את היכולות הטכנולוגיות ויהווה בזבוז משאבים לכל דבר ועניין.
לנסיגה המהירה שאנו חווים מעידן של גלובליזציה ושיתוף פעולה אזורי לבידול ופרוטקציוניזם יש השפעות מסיגות רבות על שורה של פעילויות כלכליות. כלכלת האוקיינוס המבטיחה היא אחת מהן – וראוי לקחת זאת בחשבון.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי, בנק מזרחי טפחות
