בג"ץ נתן ללוין ארכה: הדיון בעתירה למינוי נשיא קבוע לעליון נדחה בשבועיים
בג"ץ נתן ללוין ארכה: הדיון בעתירה למינוי נשיא קבוע לעליון נדחה בשבועיים
בג"ץ קיבל חלקית את בקשת הארכה שהגיש שר המשפטים להגשת תגובתו בעתירה המבקשת לחייבו לפעול למינוי נשיא קבוע לעליון ושני שופטים חסרים בבית משפט זה. לפיכך הוא הורה לו להגיב עד ה-14 ביולי, והדיון עצמו יתקיים ארבעה ימים לאחר מכן. בנוסף בג"ץ בוחן לאפשר שידור חי גם מהדיון הדרמטי הזה
הדיון בבג"ץ בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין המבקשת לחייבו לפעול למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור את השופטים החסרים בהרכב העליון, יידחה בכשבועיים ויתקיים ב-18 ביולי, במקום במועד המקורי - 2 ביולי.
כך החליטו שופטי בג"ץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, אשר קיבלו באופן חלקי את בקשת לוין לקבלת ארכה בהגשת תצהיר תשובה לבג"ץ. זאת לאחר שנגד לוין הוצא צו על תנאי שמורה לו לנמק מדוע הוא מעכב את בחירת הנשיא ובחירת שני השופטים החסרים.
לוין ביקש באמצעות עו"ד ציון אמיר, המייצג אותו באופן פרטי, ארכה של 30 יום להגשת תגובתו (שבמקור נדרשה עד 24 ביוני), כאשר שופטי ההרכב, אישרו לו לבסוף דחייה קצרה יותר - והוא נדרש להגיש את תגובתו עד ל-14 ביולי - מה שהצריך גם דחייה במועד הדיון המקורי.
בנוסף, בג"ץ שוקל לאפשר שידור של הדיון הדרמטי, לאור בקשת כלי תקשורת, בדומה לשידורים חיים מדיונים משמעותיים אחרים שקיים בג"ץ בעת האחרונה. בהחלטה שניתנה השבוע כתבו השופטים כי הם בוחנים את שידור הדיון, וביקשו מהצדדים להודיע בשבוע הבא אם יש להם התנגדות לכך.
בהחלטה נוספת ביחס לתיק, נקבע שבקשת לשכת עורכי הדין להצטרף להליך כידידת בית המשפט לצד העותרת, התנועה לאיכות השלטון, תידון במעמד הדיון שנקבע.
כזכור, בית המשפט העליון פועל מעל לשמונה חודשים בהרכב חסר (13 מתוך 15 שופטים) מאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר, וללא נשיא קבוע, אלא עם ממלא מקום נשיא, השופט עוזי פוגלמן, שעתיד גם הוא לפרוש בחודש אוקטובר הקרוב. לוין סירב עד כה להעלות להצבעה בוועדה לבחירת שופטים את נושא בחירת נשיא קבוע והשופטים החסרים, זאת מאחר שאין לו רוב בוועדה, והוא מתנגד לבחירתו של השופט יצחק עמית, שאמור להיבחר כנשיא קבוע לפי שיטת הסניוריטי (ותק) הנהוגה מקום המדינה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה ממנו להתערב בטענה שלוין מסרב לכנס את הוועדה לצורך דיון והצבעה על מינוי שופטים לעליון ובחירת נשיא בניגוד לדין ומתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. עוד נטען כי לראשונה בתולדות המדינה, מפר השר את הנוהג החוקתי הוותיק והמחייב לבחור את השופט הוותיק ביותר לתפקיד נשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי. בעתירה נטען כי סירוב זה של לוין מהווה "חריגה מסמכות על דרך המחדל", וכי הוא "מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה", כאשר כל זאת נעשה "בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם ממן העניין".
לפני שבועיים בג"ץ הוציא כאמור צו על תנאי ללוין שמורה לו לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך הצבעה על בחירת השופטים החסרים בעליון, ומדוע אינו פועל לקידום בוועדה של בחירת נשיא קבוע לעליון, במקומו של פוגלמן - והורו לצדדים להגיש תצהירי תשובה.
בעוד לוין כאמור ביקש ארכה להגשת תגובתו, הגישו היועמ"שית גלי בהרב מיארה והנהלת בתי המשפט השבוע תגובה חדה ונוקבת שבה כתבו כי הימנעות זו של לוין "מהווה בנסיבות העניין חוסר סבירות קיצוני", וכי בשל "הנזק הנגרם למערכת המשפט וחלוף הזמן החריג והתקדימי בו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ומשך הזמן הממושך בו לא מונו שופטים לבית המשפט העליון, לעמדת המשיבים, בנקודת זמן זו אין מנוס מהתערבות שיפוטית".
בתצהיר התגובה לבג"ץ אימצו למעשה היועמ"שית והנהלת בתי המשפט את עמדת העותרים וכתבו כי "מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל".
בתגובה נכתב ש"חובה על הוועדה ועל שר המשפטים העומד בראשה לפעול לבחירת נשיא לבית המשפט העליון. בנסיבות העניין, דרישת המהירות הראויה מחייבת לפעול בהקדם האפשרי לפרסם ברשומות שמות המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ובסמוך לאחר תום 45 הימים על השר לכנס את הוועדה, להעמיד על סדר יומה את בחירת נשיא בית המשפט העליון, ולקיים הצבעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון".
בנוגע לסוגיית בחירת שופטים לעליון נכתב ש"על חברי הוועדה לפעול בשקידה ובמהירות ראויה לקידום הליך בחירתם, אשר מצדיקות לכל הפחות את 'התנעת ההליך' תוך ניסיון להגיע להסכמה רחבה בנושא, ונקיטה כבר עתה בפעולות הנדרשות לשם קידום תהליך הבחירה".
