פרשנותמהשביתה בתיכונים יהיו רק מפסידים ולאף אחד לא אכפת מהתלמידים
פרשנות
מהשביתה בתיכונים יהיו רק מפסידים ולאף אחד לא אכפת מהתלמידים
אם לא יושג הסכם בשבועיים הקרובים, שמחת תורה יתקבע כמועד פתיחת הלימודים. בית הדין לעבודה לא יתערב בקרוב וקיש הבהיר שגם נתניהו לא. הצדדים לא מבינים שההתבצרות שלהם פתטית ובעימות הזה אף אחד לא מנצח
1. בתחילת השבוע יתחילו הרשויות המקומיות להפעיל מסגרות לתלמידי התיכון השובתים. זה חשוב כי השביתה כוללת תלמידי חינוך מיוחד ותלמידים ממשפחות מצוקה וחשוב שתהיה להם מסגרת. אבל ספק אם יש משהו שממחיש את המצב המייאש של תלמידי התיכון כמו העובדה שבמקום לסיים את השביתה הממשלה מקימה מנגנון בייביסיטר. אפילו הדרך לפתרון העקום הזה לא היתה פשוטה בגלל ויכוח תקציבי בין מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך לבין האוצר. זה משקף היטב את רוח הדברים האמיתית של הסכסוך: התלמידים הם רק עניין משני ונזק היקפי.
2. אפילו האמירה של יו"ר ארגון המורים רן ארז ש"אני מניח שהשביתה תימשך חודשיים. החופש הגדול מתארך, זה לא סוף העולם" התקבלה כמעט באדישות. כמובן שמשרדי האוצר והחינוך השתמשו בה כדי לצבור נקודות בדעת הקהל, אבל הם דרשו שנזדעזע מארז ומהאישיות הלא מאוד חינוכית שלו, לא מהתוכן כלומר מהאפשרות שהשביתה תימשך חודשיים. לאפשרות הזאת גם הם שותפים. במדינה שוויתרה על הצפון ואף אחד לא יודע לכמה זמן, מה זה כבר שביתת מורים שלא ברור מתי תיגמר.
3. האפשרות שזה יימשך חודשיים הרבה יותר סבירה ממה שזה נשמע. כל אוקטובר רצוף חגים כלומר אין בו לימודים אפקטיביים. השנה באופן חריג דווקא היה סיכוי לחודש של לימודים משמעותיים לפני החגים, בספטמבר, אך הוא הולך ומתפוגג. ממילא אם לא יושג הסכם בשבועיים הקרובים, סביר ששמחת תורה ייהפך לדד ליין החדש לפתיחת שנת הלימודים, וזה באמת יימשך חודשים, עד אחרי החגים.
זה לא שיש בינתיים מו"מ אינטנסיבי, כמו שסביר לצפות. ההפקרות התחילה כשהמגעים התפוצצו ביום שלישי שלפני החופש הגדול ובהמשך אותו שבוע לא ישבו כמעט. גם בשבוע שעבר, שהיה אמור להיות השבוע הראשון ללימודים, הסתפקו בשתי ישיבות בלבד. שני הצדדים טוענים שהם עשו הכל כדי להיות יצירתיים ולהתגמש והצד השני הפגין קשיחות בלתי מתפשרת. במצב הזה, תלמידי התיכון מופקרים. זו ממשלה שההפקרה היא מרכיב יסודי במדיניות שלה.
4. קשה להבין מה ארז ישיג משביתה ממושכת כשיש ממשלה כל כך עוינת ועם סדר יום ציבורי ששביתת התיכונים בקושי חודרת אליו. זה לא רק שבסוף השביתה הגדולה האחרונה ב־2007 הוא סיים עם הסכם שיכול היה להשיג גם הרבה קודם. זה גם שברור ששר האוצר הליברטיאני בצלאל סמוטריץ' נחוש להפוך אותו (ואת המורים) למקרה לדוגמה. ככל שעובר הזמן גוברים הסיכויים שהמורים לא יקבלו החזר מלא על השביתה. ביום חמישי הוציא משרד החינוך הוראה לרשויות המקומיות ולרשתות בתי הספר התיכונייים לנכות להם את ימי השביתה ממשכורות ספטמבר. כמו שזה נראה עכשיו הם פשוט לא יקבלו שכר לחגים. איכשהו כל המשתתפים בפארסה הזו לא שמים לב שמבחינת הציבור בקרב הזה לא יהיו מנצחים, רק מפסידים ואשמים, כל הצדדים אשמים בכך שהתלמידים לא לומדים. ולאף אחד לא אכפת מי יכופף לשני את היד מאחורי הגב באכזריות.
5. ביום רביעי אמר קיש בתדרוך עיתונאים בתשובה לשאלת כלכליסט ש"ראש הממשלה מעודכן כל הזמן במשבר המורים אבל לא רואה לנכון להתערב". את האמירה המדהימה הזאת הסביר בכך שגם נתניהו "לא מוכן לוותר על התקדמות המערכת ולא מוכן להישאר בשנות ה־90", כשהכוונה לדרישה להנהגת חוזים אישיים. צריך לזכור שהיחסים בין נתניהו לסמוטריץ' מתוחים גם כך ויש לנתניהו אינטרסים הרבה יותר חשובים להישרדות שלו מאשר תלמידי התיכון, למשל הניסיון להעביר תקציב למרות הכל.
אנחנו במצב מלחמה, התלמידים האלה מתגייסים בעוד שנה, וסמוטריץ' חושב שזו השעה להיאבק על חוזים אישיים בכל מחיר. היה אפשר לראות בזה שיא של אטימות, אבל בממשלה הזאת זה רק עוד הישג מרשים של אטימות מיני רבים. אולי נשיא המדינה יוכל להסביר לצדדים כמה הם מנותקים?
6. חשוב לשים לב לדברים של קיש שבלשכה המשפטית הסבירו לו שאין טעם לפנות לבית הדין לעבודה להוציא צווי מניעה. בתי הדין לעבודה רואים בצדק בשביתה אמצעי לגיטימי לשיפור תנאי עבודה. בכל שביתה יש ציבור שנפגע, אחרת לא היה טעם לשבות. הפעם אלה תלמידי התיכון. בלשכה המשפטית אמרו לקיש שגם אם בית הדין יכפה על המורים שבוע־שבועיים של לימודים במהלך מו"מ, אחר כך הם יוכלו לחזור לשבות.
האמת היא שבתי הדין דווקא מעניקים לשמיניסטים יחס מיוחד ובאופן מסורתי לא מאפשרים לגרום נזק שיפגע בבחינות הבגרות. הסיבה היא שאי אפשר לדחות את בחינות הבגרות שלהם כי חלקם מתגייסים מיד אחריהן. לא במקרה הזמן שננקב לשביתה הוא חודשיים. אחרי חודשיים צפוי שבתי הדין יאמרו לארז שיש גבול לכל תעלול. זה מגביר עוד יותר את השאלה, אם ארז יודע שיכולת השביתה שלו מוגבלת, והוא גם יודע שבאוצר מודעים לכך, למה הוא מעלה את ההימור?
