חשיפההקואליציה מחוקקת: בדיקת שב"כ לכל מורה
חשיפה
הקואליציה מחוקקת: בדיקת שב"כ לכל מורה
בתיאום עם שר החינוך מקודמת הצעת חוק שתדרוש מהשב"כ לבדוק חשד לזיקה לטרור של מורים, ותאפשר הליך פיטורים מהיר. השב"כ מתנגד להליך משום ש"אינו רואה בעובדי הוראה אוכלוסיית איום", והאוצר מתנגד בשל העלות הכספית של הבדיקות. יוזמי החוק: נקדם אותו במושב החורף
בשבוע שעבר נערכה בלשכת שר החינוך יואב קיש פגישה לקידום הצעת חוק שנויה במחלוקת. היא תאפשר בדיקה בשב"כ של כל המורים בישראל לבירור האם קיים לגבי מי מהם חשד לזיקה לטרור. השב"כ אמור לקבל ממשרד החינוך בימים הקרובים את מספרי הזהות של המורים כדי לבצע בדיקה מדגמית במחשביו. זאת כדי לאמוד את היקף החשודים ולקבל תשובה לגבי עלות ההליך. ח"כ עמית הלוי (הליכוד), מיוזמי הצעת החוק, אמר ל"כלכליסט" שהוא נחוש לקדם אותה מיד בפתיחת מושב החורף של הכנסת באמצע אוקטובר. קיש מסר שהנושא בבדיקה.
ועדת החינוך של הכנסת החלה לקדם את הצעות החוק של הלוי ושל ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) שתחייב בדיקת שב"כ בנושא תמיכה בטרור לכל 200 אלף המורים שבמערכת ובהמשך לכל מורה חדש, ותקל מאוד בפיטורים. זאת, דוגמת הבדיקות שנערכו בעבר במערכת החינוך הערבית ובוטלו ב־2009. עד כה התקיימו שני דיונים בוועדה, וההצעה מקודמת למרות התנגדותו החד־משמעית של השב"כ שקבע שמדובר בבדיקה מיותרת מבחינה ביטחונית.
הלוי אמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו בישורת האחרונה של הניסוח. תהיה בדיקה מקדמית לגלות אם יש לזה עלות תקציבית". בסריקה הראשונה לדבריו "לא פותחים תיק לכל מורה אלא לוקחים את קובץ תעודות הזהות של המורים ובודקים למי יש זיקה לטרור. זה בלי שמות". ההצעה צריכה לחזור לדיון בוועדת השרים לחקיקה לקראת האישור לקריאה ראשונה, והלוי אמר שהוא נחוש שזה יקרה בתחילת מושב החורף באמצע אוקטובר או כמה ימים אחר כך. לדבריו, "היה דיון אצל קיש שמסכים לזה לגמרי. ההצעה תשנה מהיסוד את תשתית החינוך שמצמיחה את הטרור".
עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח אמרה בתגובה ש"החוק הקיים מספק לחלוטין את ההגנות הנדרשות מפני הסתה לטרור. למשרד החינוך אין כל סמכות להעביר פרטים מזהים של 200 אלף מורים לבדיקת שב"כ, תוך פגיעה קשה בפרטיות, בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובעוד שורת זכויות". חסין גם מדגישה את החשש משימוש בבדיקה כדי להיאבק באנשי המחאה. "זה מהלך הזוי שתחילתו בניסיונות אובססיביים של ח"כים מהימין הקיצוני לעגן בחוק מעקב אחר מורים ערבים ולתייגם כאויב. עכשיו מבקשים להחילו על כל המורים כדי להלך עליהם אימים ולייצר דור של מורים שאינם מעיזים לפתוח את הפה ותלמידים חסרי חוש ביקורת".
פיקוח השב"כ על מערכת החינוך הערבית התקיים במשך שנים באמצעות תקן של סגן מנהל אגף החינוך הערבי שאויש על ידי נציג שב"כ. התקן בוטל ב־2005 והבדיקות למורים ערבים נמשכו עד 2009. נציג המחלקה המשפטית של השב"כ הסביר בדיון בוועדת החינוך של הכנסת ב־18 ביולי השנה, שב־2009 "גורמים מקצועיים בשירות אמרו שהבדיקה הזו מיותרת כי המידע שמעבירים למשרד החינוך הוא במספרים נמוכים מאוד".
מאז נערכו כמה ניסיונות של גורמי ימין לחדש את הבדיקות. הצעת חוק כזו יש גם של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת לשעבר ח"כ שרן השכל מתקווה חדשה. השכל טענה שכ־1,500 מורים שנקלטו בעשור הקודם המערכת החינך הערבית למדו באוניברסיטאות בשטחים ויש צורך בפיקוח שב"כ עליהם אלא שהצעות החוק לא עוסקות באוכלוסייה מצומצמת הזו. הצעת החוק החדשה מורכבת משתי הצעות חוק שאושרו בכנסת בקריאה טרומית ואוחדו בוועדת החינוך במסגרת ההכנה לקריאה ראשונה. ההצעה הראשונה היתה של הלוי לתיקון חוק הפיקוח על בתי ספר, שסעיפי המשמעת שבו חלים על מוסדות פרטיים המוגדרים מוכר שאינו רשמי ופטור. ההצעה קבעה ש"המנהל הכללי לא ייתן אישור לפי סעיף זה אלא לאחר בדיקת היעדר עבר ביטחוני המצביע על זיקה לפעילות טרור", מה שמחייב קבלת מידע מהשב"כ.
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של הלוי בכפוף לכך שתובא שוב לדיון לפני האישור לקריאה ראשונה. ההצעה עוררה ביקורת ציבורית בעיקר על הכוונה להחזיר את פיקוח השב"כ לבתי הספר הערביים הפרטיים.
אלא שוועדת החינוך של הכנסת איחדה אותה עם הצעת חוק נוספת לתיקון חוק חינוך ממלכתי של פוגל שבקדנציה הקודמת הוגשה על ידי יו"ר מפלגתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. זו התייחסה דווקא לחינוך הממלכתי ולא לזרם מסוים. על פי הלמ"ס, היו בשנת הלימודים הקודמת 203 אלף עובדי הוראה והצטרפו 14 אלף חדשים, מתוכם 45 אלף בחינוך הערבי. הלוי אמר ש"החוק מתייחס באופן שוויוני לכל מערכת החינוך ולא לזרם מסוים. יהיה מסלול פיטורים קצר ופשוט שלא מפלה בין מורה ממלכתי ומורה במוכר שאינו רשמי".
הוא טען שבנושא הטרור צריך לוותר על הגבלות על פיטורים כמו התייעצות עם ארגוני המורים. הלוי נהנה מרוח גבית מיו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב מש"ס שאמר ש"בדיקת השב"כ תחול על כל המורים בישראל, ללא שוני של גזע, דת או מין. זה יהיה גם בממלכתי דתי".
בדיון ב־4 ביולי אמרה נציגת משרד ראש הממשלה בשם השב"כ ש"שירות הביטחון לא רואה באוכלוסיית עובדי הוראה אוכלוסיית איום ולכן לא מבצעים מולה אבחון גורף ולא נכון שיבוצע אבחון גורף". כמסקנה הבהירה ש"לכן לא נכון להעביר את כל המועמדים לעובדי הוראה לבדיקה מקדמית. נקודת המוצא צריכה להיות הפוכה שרק מי שיש לגביו מידע שמו יועבר למשרד החינוך". נציג משרד המשפטים עו"ד אבינועם סגל־אלעד אמר באותו דיון ש"אנחנו התנגדנו לסעיף הבדיקה כי יש עמדה של שב"כ שהובעה כמה פעמים שמבחינת תשומות ומשאבים ומבחינת סיכון הם לא חושבים שצריך להשקיע". סגל־אלעד הדגיש ש"במדינה דמוקרטית יש משמעות לזה שלוקחים את רשימת המורים ומעבירים את כולה בדיקה ביטחונית". הוא גם ציין שייתכן שההצעה סותרת הסכמים קיבוציים עם ארגוני המורים על הליך הפיטורים. עו"ד לירון ספרד מלשכת היועץ המשפטי של משרד החינוך אמר ש"יש היום קשרים חזקים של העברת מידע נקודתי בהתאם לצורך משב"כ למשרד החינוך".
בדיון התברר שהמשטרה מאפשרת למשרד החינוך לעיין בתיקי חקירה פעילים שנפתחים נגד מורים. סערה פרצה כשהלוי הציע הסדר דומה גם לשב"כ והודיע שייפגש לשם כך עם ראש השב"כ. נציג המחלקה המשפטית של השב"כ אמר בתגובה ש"מוצע פה דבר מרחיק לכת. מעולם לא ניתן לאף גורם מחוץ לשב"כ להיכנס למאגרי המידע של השירות. זה לא יקרה".
עוד נושא למחלוקת הוא התנגדות האוצר בשל העלות הכספית של הבדיקות. משרד המשפטים נתן את הסכמתו להעברת רשימת המורים לשב"כ כדי שיעשה סקירה ראשונה שתאפשר לבדוק כמה בדיקות עומק צריך ומה העלות.
מכיוון שההצעה צריכה לחזור לוועדת השרים לחקיקה, לשר החינוך יש אפשרות להשפיע עליה. מלשכת קיש נמסר ש"הנושא נמצא בבדיקה מקצועית. השר מתנגד לבדיקה של כלל המורים אך הנחה את גורמי המקצוע לחפש פתרונות נקודתיים במקרים שבהם קיים חשש להסתה לטרור. עמדת השר נחרצת - הסתה לטרור היא עבירה פלילית חמורה וכל מקרה במוסדות חינוך ייאכף בצורה המחמירה ביותר". בתשובה לשאלה האם תתאפשר בדיקת רשימת המורים במחשבי השב"כ נמסר מהלשכה כי "ההחלטה תתקבל רק לאחר בחינה מקיפה של גורמי המקצוע".
