יציבות בזמנים של טלטלה - אתגר לתעשיית ההייטק הישראלית
יציבות בזמנים של טלטלה - אתגר לתעשיית ההייטק הישראלית
בתקופת אי היציבות יזמים ישראלים עשויים "ללכת עד הסוף" כחברה עצמאית – וייתכן שנראה שוב אקזיטים יפים ורבים בטווחי העשרות מליונים ופחות כאלה שבטווחי המאות. ניתן גם לצפות לניהול כח אדם שמרני יותר ממה שהיינו רגילים בשנים האחרונות
אם אכן יתממש נבואות הזעם ותעשיית ההייטק תכנס גם היא למשבר מתמשך, נוכל אולי להסתכל על משברי העבר בכדי לנסות לצפות מה צפוי לתעשייה זו.
ככלל בעתות משבר בתעשייה, "הכוח" עובר לשותפים המממנים - לקרנות ולמשקיעים. העשור האחרון כידוע נתן בלא מעט מובנים כח רב ליזמים, בין היתר בשל ריבית נמוכה בשווקים ותפיסת חברות טכנולוגיות צעירות ובצמיחה כאלטרנטיבה טובה להשקעה. עתה, משקיעים יעריכו מחדש את סיכויי ההצלחה של חברות פורטפוליו קיימות ושל אלו הפונות לראשונה, ויידרשו לשמרנות בניהול הכסף שהופקד בידיהן. אפשר לצפות כי למעט חברות בעלות תזרים חיובי משמעותי, ייקטנו באופן ניכר סיבובי הגיוס הראשונים, והחברות הצעירות יידרשו לתיכנון זמן ארוך יותר במה שנוגע לשימוש בכסף. הורדת שווי (Downrounds), גיוסים בשווי קודם חרף התקדמות משמעותית (Flat rounds) והקשחת תנאי ההשקעה עומדים להתרחש בלא מעט מקרים. חברות אשר גייסו ממש לאחרונה סכומים משמעותיים עשויות לתכנן מחדש את השימוש בהון ולהימנע מגיוס המשך כל עוד נמשך המשבר. אין המדובר בנבואת זעם כפי שיוסבר מיד, אלא שלא ניתן לצפות כי החזרה למדידת החברות על בסיס ביצועים, כפי שהיה נהוג עד לא מכבר, תפסח על חברות צעירות. ערכן של לא מעט חברות ציבוריות טכנולוגיות נחתך תוך זמן קצר בעשרות אחוזים ויהיה זה רק טבעי שגם סטארט-אפים ייפגשו בירידת שווי.
אולם, נראה כי המעבר ל-Money is King, לא יהיה "מלא מלא" כבעבר. תעשיית ההייטק הישראלית היום בוגרת יותר באופן ניכר ולומדת מטעויות העבר. ערכי חברות רבות, בוודאי הבוגרות שבהן, מסתמך על ביצועים אמיתיים ומכירות ולא רק על מצגות ורעיונות. כיום, לא מעט מהיזמים חוו את משברי שנות האלפיים, מנוסים יותר, ומבינים את חשיבות ההיערכות מחדש ללא שיהוי. כבר כיום רואים חברות רבות מהדקות את התקציב כהכנה לעתיד לבוא. ככל שיתברר כי אי היציבות הינה זמנית וקצרה, תמיד אפשר יהיה להאיץ, אך אין אפשרות אמיתית להמשיך כרגיל ולקוות לטוב.
כבמשברי העבר – כיום ישנה משמעות רבה לזהות הקרנות המושקעות כבר בחברות. העבר מלמד כי בעתות משבר הקרנות מייחסות משמעות גבוהה לשמירה על פורטפוליו ההשקעות הקיים שלהן, תוך הזרמת הון לחברות בעלות הסיכוי הרב ביותר לצלוח את המשבר. לרוב הדבר נעשה על חשבון השקעות חדשות, אך לאו דווקא. כך או כך, בטווח המיידי, לכלל החברות יהיה קשה יותר לגייס כספים. אם בעבר חברה מוצלחת הייתה מקבלת מספר הצעות להשקעה (Term Sheet) ביניהן יכלה לבחור, כיום, חברות טובות יקבלו פחות הצעות, והחברות הפחות טובות יתקשו לגייס סכומים שיאפשרו להם להמשיך את קצב הגידול והפיתוח אליהם היו רגילים בעבר, ונסיון היזמים יישחק תפקיד מכריע בהחלטות ההשקעה. מרחב האפשרויות לטעויות מצטמצם מטבעו.
ובביזנס? הצפי הוא שבחברות מוכרות, יחלו להיות אגרסיביים יותר בניסיון לייצר מכירות גבוהות ולתמוך את השווים הקודמים לפיו גוייס הון, ובחברות שתכננו זמן פיתוח ארוך, יהיה נסיון לקצר את ה-Time to Revenue בכדי להפחית את התלות בגיוסים נוספים. בד בבד, ככל שמצוקת המזומנים של חברות שלא יצליחו לגייס הון חדש תגדל, אפשר לצפות לקונסולידציה ונסיקה במספר המיזוגים והרכישות (ה"אקזיט") של אותן חברות שלא הצליחו למצוא מספיק הון כדי להמשיך את פעילותן והחליטו להימכר, לרוב בסכומים לא גדולים. בתקופת אי היציבות יזמים ישראלים עשויים למתן את רצונם לבסס חברות לאורך זמן ו"ללכת עד הסוף" כחברה עצמאית – וייתכן כי נראה שוב אקזיטים יפים ורבים בטווחי העשרות מליונים ופחות כאלה שבטווחי המאות. לצידם, בתעשייה שהבשילה מאד, ימשיך ההייטק הישראלי לייצר גם יוניקרונים חדשים, לא כמטרה, אלא כתוצאה.
לבסוף ניתן גם לצפות לניהול כח אדם שמרני יותר ממה שהיינו רגילים בשנים האחרונות - החל מצמצום הוצאות ועד לעצירת גיוסים לתפקידים שאינם הכרחיים. כנגזרת, מירוץ השכר האגרסיבי של השנים האחרונות צפוי גם כן להיחלש, וככל שהמשבר ימשך זמן רב, ייתכן ואף נראה ירידה ברמות השכר בחלק מהתפקידים.
גיל ברנדס הוא שותף וראש מחלקת ההייטק, נשיץ ברנדס אמיר. גיל סומך הוא שותף, מחלקת ההייטק, נשיץ ברנדס אמיר
