סגור
שר הביטחון בני גנץ
בני גנץ. דימוי של חסר דעה (צילום: אלכס קולומויסקי)

דעה
כך ינפץ המרכז הפוליטי את התדמית המשעממת

מפלגות המרכז בישראל זוכות כבר שנים לביקורת מזלזלת משני צידי המתרס, כאילו אין בהן עומק או נקודת אחיזה ממשית. לכן המרכז חייב ליצור מוסדות רעיוניים שיהפכו אותו לעמוק והגותי יותר

מסופר על צעיר שזה עתה התחתן והיה יושב בטל. שאל אותו אביו: מדוע אינך עוסק במסחר? השיב הבן: ומי יודע איך לעסוק במסחר? אמר לו אביו: צא ולמד. לך לשוק והסתכל במעשה הסוחרים.
הלך אותו צעיר וראה את הסוחרים בשוק תולים בחלון הראווה דוגמות של הסחורות שלהם, כך שלפי הדוגמות יוכלו הקונים לבחור מה לקנות. מה עשה אותו הבן? הלך וסחר לו חנות וקנה לו קצת דוגמות. תלה בחלון הראווה, והחנות ריקה מכל סחורה. כשנודע לאביו התחיל לצחוק עליו, ואמר: לסוחרים האלה יש סחורה בכמות הנדרשת ללקוחות, והדוגמות הן רק כדי לבחור את הסחורה שמוצאת חן בעיניהם, ואילו אתה, שהחנות שלך ריקה מכל וכל, בשביל מה לך הדוגמות?
אז מה לאותו סיפור עממי עתיק ולפוליטיקה שלנו? כבר שנים שיש בישראל מפלגות המכריזות על עצמן כמפלגות "מרכז", גם אם הן קוראות לעצמן בשם אחר, אבל מבקשות להתמקם במרכז הישראלי.
אם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי "המרכז הפוליטי" הוא לא אמצע מדויק העומד במרכזו של הציר בין תפיסות ימין לתפיסות שמאל - המרכז הישראלי חייב להפסיק לתלות דוגמות בחלון הראווה שלו. אסור לו להשקיע רק בתנועה אופקית, בין נקודות דמיוניות שונות הנמצאות על אותו הרצף, על מנת להוכיח את גמישותו או היותו בעל עמדות מנומקות.
זה לא סוד שמפלגות המרכז בישראל זוכות כבר שנים לביקורת מזלזלת משני צידי המתרס, כאילו אין בהן עומק או נקודת אחיזה ממשית. בזמנים של שיח מקוטב קיצוני - בו צד אחד אוחז בחוזקה בערכים "יהודיים", וצד אחד בערכים "ליברלים" - קשה במיוחד לציבור לקבל דרך "אמצע", כזאת המבקשת לאזן בין השניים. סקרים רבים מראים את הדימוי העצמי של אנשי המרכז כחסרי דעה, חסרי זהות ברורה, שלא לומר די משעממים. די בלהיזכר במערכון האחרון בארץ נהדרת שבו בני גנץ מכונה "בני גם" וכזה המתלבט בין גם וגם ללא שום מצפן ערכי.
מה הופך בסופו של דבר את מפלגות המרכז לחנויות ראווה ריקות? מה מקור הדימוי לפיו מדובר במפלגות אווירה? חשוב לומר כי במפלגות המרכז יש אנשים ראויים, עם ערכים, מצפן ומשנה רעיונית. אינני שותפה לטענה כי הם חסרי עמדה ברורה ומנומקת. אבל זה לא מספיק. המפלגות הללו הן עדיין רק חלון ראווה ללא חנות ממשית. רוב מדפיהן ריקים. זהו פועל יוצא של מחסור אקוטי בכותבים ומושגים, חוסר במוסדות אזרחיים המייצרים עומק, תפיסה, גיוון ומושגים להגיב אליהם, כמו תנועות שטח, מכוני מחקר ומדיניות, דוברים ורעיונות.
אצל השמאל, ובשנים האחרונות ביתר שאת אצל ימין, החנויות מלאות במושגים, תפיסות, שפה, וכולנו נכנסים אליהן כלקוחות, מרוצים יותר ומרוצים פחות, אבל כאלו המייצרים להם פרסום ותהודה.
גם המרכז ראוי בעיניי להיכנס אל החנות ולמלא את מדפיה. ולא רק זה, אפילו להצטיין ביצירת איזור מסחר חדש ומפתה. לכן המרכז חייב ליצור מוסדות רעיוניים שיהפכו אותו לעמוק יותר, הגותי יותר, בעל שפה, דיאלקט ומושגים ומנהיגים אזרחיים.
אבל לא כאן מסתיימת המשימה שלו. מרכז יהפוך לחכם וחדשני יותר אם לא יחקה את צורת החשיבה הישנה ודפוסי הפעולה של הימין והשמאל, אלא ייצר חנות חדשה, מורכבת, עדכנית, שגם תאתגר את החנויות האחרות, אך בה בעת תביא איתה קונספט חדשני שיסחוף את כולם קדימה, בעקבותיה.
ד"ר עו"ד רעות פינגר-דסברג היא מומחית למשפט ופוליטיקה במרכז מנור מבית יוזמת המאה
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.