ראיון"אין שום הצדקה שב־2022 בישראל יהיו תחנות פחמיות"
ראיון
"אין שום הצדקה שב־2022 בישראל יהיו תחנות פחמיות"
לדברי יו"ר מכון האנרגיה יוסי רוזן, ההחלטה להשהות את חיפושי הגז הטבעי והנפט היא טעות: "הגז הציל את הכלכלה והחליף פחם ומזוט מזהמים". מנכ"ל המכון יוסי אריה: "הפחתת גזי חממה היא צורך קיומי"
"מדאיג אותי משבר האנרגיה. אנחנו רואים מה קורה בעולם כמו תחנות דלק סגורות באנגליה. העולם לא יכול לחיות ללא אנרגיה. אי אפשר לחיות רק מהשמש ומהרוח". כך אומר יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה, בשיחה עם "כלכליסט" לקראת הוועידה הלאומית לאנרגיה שתתקיים מחר בתל אביב.
לפרטים ולהרשמה לוועידה הלאומית לאנרגיה - לחצו כאן
"כדי שנוכל להמשיך לחיות באותה רמת חיים, אנחנו צריכים לטפל בגזי החממה", מוסיף יוסי אריה, מנכ"ל מכון האנרגיה. "הטיפול בהפחתת גזי חממה הוא צורך קיומי. אם לא נעשה את זה – לא יהיה כדור הארץ בעוד 100 שנה. אבל צריך לעשות את זה נכון. אחרת, נגיע במהירות למשבר אנרגיה ולמשברים בתחומים אחרים כמו מזון. גם הסביבה נפגעת ממשבר אנרגיה. באירופה חזרו להפעיל תחנות פחמיות והמסים על אנרגיות פוסיליות פחתו. בישראל נעשות המון טעויות בנושא הזה".
אילו טעויות?
אריה: "כשקובעים יעדים לאנרגיות מתחדשות שכולם יודעים שלא ניתן לעמוד בהם מבחינה טכנולוגית, כמו 30% הסתמכות על אנרגיות שמש, זה מוביל אותנו למשבר".
רוזן: "שתי החלטות אסטרטגיות מוטעות הן קביעת יעד שב־2030 יהיו כאן רק מכוניות חשמליות וסגירת בזן שהיא החלטה פופוליסטית שלא מביאה בחשבון את הצרכים של המדינה והצבא (רוזן כיהן בעבר כיו"ר בזן – י"ש). אומרים שנייבא נפט מטורקיה, ואיפה נאחסן אותו? בנוסף מקבלים החלטות שמשמעותן סגירת קצא"א".
איך אפשר לסמוך על קצא"א אחרי כל התקלות שלהם?
אריה: "אמון ורגשות זה לא החלק שלי. התפקיד שלי זה לקבוע הסתברות סיכון. אי־יישום הרגולציה יוצר אי־אמון מכל הצדדים. אם המשרדים הממשלתיים לא עושים את עבודתם בהתבסס על מודלים ומתודות שמקובלים בעולם המערבי, אז אתה מוצא את עצמך בוויכוח הפוליטי".
אריה: "המחוקק קבע את גובה הקנסות, והתעשייה חייבת לעמוד בחוקים. יכול להיות ש־10 מיליון שקל זה מספיק ויכול להיות שמיליארד שקל זה לא מספיק, אבל המחוקק צריך להחליט על זה. המזהם צריך לשלם".
למה אתם סבורים שפינוי בזן הוא טעות?
רוזן: "זו טעות שתתברר כשיהיה מאוחר מדי. התייחסות הוועדה היתה נדל"נית, לא מדיניות האנרגיה של ישראל אלא 'יש לנו קרקע ל־100 אלף דירות'. עובדה שחג'ג' הוא הקונה של בזן. בסוף יבינו את המשמעות ובזן לא תיסגר. בית זיקוק זה לא לגו ואי אפשר להעביר אותו ממקום למקום. המשמעות של העברה היא סגירה".
אנרג'יאן הודיעה על מציאת גז טבעי נוסף בישראל. מה דעתכם על החלטתה של שרת האנרגיה קארין אלהרר להשהות את חיפושי הגז והנפט בישראל?
רוזן: "מתווה הגז הציל את כלכלת ישראל. הגז הפך לאחד המנופים לפיתוח כלכלי. הוא החליף פחם ומזוט מזהמים ואפשר לייצר חשמל ברזרבות. כל מציאת גז אצלנו משפרת את המצב. זו טעות לעצור את זה".
יוסי רוזן: "קביעת יעד שב־2030 יהיו כאן רק מכוניות חשמליות היא החלטה מוטעית. כך גם סגירת בזן. זו החלטה פופוליסטית שלא לוקחת בחשבון את הצרכים של המדינה והצבא"
אריה: "ברור שהשרה טעתה. ישראל היא מעצמת גז טבעי. גז טבעי הוא מוצר מעבר עד שבעוד כמה עשורים נגיע למצב של עולם אנרגטי מאוזן של אפס פליטות פחמן. אני מאמין שבעוד כמה עשורים נגיע למצב של עולם אנרגטי מאוזן של אפס פליטות פחמן. גז טבעי ודלקים פוסיליים מופחתי פליטות יהיו טכנולוגיות שעליהן יתבסס העולם ב־30 השנים הקרובות. צריך לשפר את המוצרים, להקטין את פליטות גזי החממה והמתאן. לשם העולם הולך. זה לא גז טבעי או אוטופיה, זה גז טבעי או מוצרים אחרים פחות טובים".
מה דעתכם על כך שישראל עוד לא נגמלה מפחם שגם מזהם וגם מייקר את חשבון החשמל?
רוזן: "היום, עם הגז, אין שום הצדקה שבישראל יהיו תחנות פחמיות".
אריה: "המסים על האנרגיה בארץ גבוהים בצורה בלתי רגילה. בנוסף לכך, הם לא מממנים את הטיפול בעלויות הציבוריות שנגרמות כתוצאה ממשק האנרגיה".
רוזן: "יש להפחית את מס הבלו. זה מס הכנסה שמוטל על דלק".
רוזן: "חברת החשמל היא אחת היעילות בעולם בייצור חשמל. אסור לפגוע בזה על ידי מינויים פוליטיים, גם אם המינוי הפוליטי הוא של המנכ"ל הטוב ביותר. ניהול חברה כלכלית מהגדולות בישראל חייב להיות כלכלי".
