סגור
חוק הגיוס דיון בג"ץ חוק גיוס חרדים
הדיון בבג"ץ על חוק גיוס חרדים, בתחילת החודש (צילום: שלו שלום)

בג"ץ בפסיקה דרמטית: לגייס מיידית תלמידי ישיבות ולהפסיק להעביר להם מימון

הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון קבע פה אחד כי על הממשלה לפעול לגיוס מיידי של צעירים חרדים. השופטים: "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור"  

בית המשפט העליון קבע פה אחד כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. עוד נקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן
לעובדה שמדובר בפסק דין פה אחד יש משמעות רבה מפני שהיא מבהירה לציבור ולחרדים שאין מחלוקת בין ימנים לאנשי מרכז ושמאל ואין מחלוקת בין שופטים שמרנים לשופטים ליברלים.
לתגובות על פסיקת בג"ץ לחצו כאן
ההרכב, שכלל תשעה שופטים בראשות מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי פועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, הוא כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.
"לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה", קבעו תשעת השופטים. ראש ההרכב פוגלמן, כתב כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
השופט פוגלמן סיכם, בשם תשעת השופטים: "למעלה משבע שנים חלפו מאז ניתן פסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון, שהורה על בטלותו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, וזאת נוכח הפגיעה העוצמתית והקשה בזכות לשוויון. פסק הדין, שהשעה את סעד הבטלות לתקופה ממושכת של כשנה, מעולם לא הפך אופרטיבי; זאת, בשים לב לבקשות הארכה הרבות שביקשה המדינה, להן נעתרנו, בין היתר כדי לאפשר לכנסת השלמת חקיקה חלופית".
"לבסוף, על אף הצהרותיה של המדינה, פרק ג'1 פקע מעצמו, מבלי שנחקק הסדר אחר. בהתאם לאמור, הלכה למעשה, מצויים אנו באותו המקום שבו עמדנו לפני למעלה מ-25 שנים, עת ניתן פסק הדין. בשלב זה, אין מנוס מלשוב ולחזור על שאמרנו בעבר: לרשות המבצעת אין סמכות להורות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה. משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה, על המדינה לפעול לאכיפת החוק".
לדברי פוגלמן, "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה הייתה בניגוד לדין. הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם שנדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ- 63,000 במצב דברים זה, אי אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגייה זו".
בעקבות פסיקת בג"ץ, פנתה תנועת ישראל חופשית באמצעות משרד קלעי רוזן ועו"ד אל"מ במיל' רן כהן רוכברגר ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה להוציא צווי גיוס לתלמידי הישיבות. בפנייה נכתב: "חובת הגיוס היא אישית, ואף הסנקציות בגין הפרתה – הן אישיות. אי התייצבות לצו אינה שונה מאי תשלום מיסים או הלבנת הון. זוהי עבירה פלילית, שאינה תלויה בהשתייכות לקבוצה כזו או אחרת. משכך, כל הסדר המבחין בין מיועדים לשירות ביטחון על בסיס קולקטיבי, ומעניש את מי שמפרים את החוק באופן לא שוויוני רק בשל השתייכות לזרמים דתיים שונים – אינו חוקי, אינו מוסרי ופסול מיסודו".
עוד נכתב כי "הרינו תקווה כי בשים לב לצרכי החירום הנוכחיים, ולפסק הדין הברור של בית המשפט העליון שניתן זה מקרוב, לא יידרשו הליכים נוספים על מנת שחובת הגיוס האישית תבוצע בפועל, ובאופן שוויוני. עם זאת, למען הסדר הטוב, אנא ראו גם במכתבנו זה כמיצוי הליכים, בטרם פנייה לערכאות ככל שפנייתנו לא תענה בחיוב".

גרירת הרגליים של הממשלה

פסק הדין ניתן כשלושה שבועות וחצי לאחר הדיון בבג"ץ, שנמשך 7.5 שעות, בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות ובבקשה שלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש.
ב-2017 פסל בג"ץ את שני החוקים שאפשרו אז לא לגייס את בחורי הישיבות. מאז נתן לכנסת אורכות להעברת חוק חדש עד סוף יוני אשתקד. החל מה-1.7.2023 אין חוק שמאפשר את מתן דחיית השירות לבחורי הישיבות. הממשלה קיבלה החלטה שהורתה לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד ה-31.3 השנה.
נגד ההחלטה הוגשו חמש עתירות. שלוש עתירות של התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ואימהות בחזית טוענות שהחלטת הממשלה אינה חוקית ויש לגייס לאלתר את בחור הישיבות. שתי עתירות של התנועה הדמוקרטית האזרחית ופורום איילון לזכויות האדם, דורשות לעצור את המימון לתלמיד הישיבות. ב-31.3 פג תוקף החלטת הממשלה וממילא אין חוק שמאפשר דחיית שירות.
בתחילת אפריל בג"ץ הוציא צווי ביניים שעצרו את ההקצבות ל-56,500 תלמידי ישיבות שאיבדו את מעמדם. היקף ההקצבות שנחסמו מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה ויש מחלוקת האם מותר לממשלה לחלק את הכסף הזה מחדש עבור תלמידי ישיבות אחרים.
תשובת המדינה לעתירות נחלקה לשתי עמדות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה שעם פקיעת תוקפו של חוק הפטור, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין. לדבריה, העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. עם זאת בהרבה מיארה קיבלה את עמדת צה"ל שיכולתו להיערך לגיוס חרדים מוגבלת. על פי עמדת היועצת המשפטית צה"ל מסוגל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס שממתחיל ביוני הקרוב ותסתיים ביוני 2023.
לעומת זאת, עמדת הממשלה שקיבלה יעוץ משפטי נפרד היתה שאין חובה לפעול לגייס חרדים וכן שאין להטיל על הישיבות קנסות. על פי עמדה זו על בג"ץ להמשיך לאפשר לכנסת לדון בהצעות לחוקי השתמטות עד שאחת מהן תעבור.
במקביל החילה הכנסת דין רציפות על הצעת חוק השתמטות מתקופת ממשלת לפיד-בנט. ועדת החוץ והביטחון החלה להכין את ההצעה לקריאה שניה ושלישית. אם ההצעה התכלול יעדי גיוס וסנקציות אמיתיים, סביר שהחרדים לא יסכימו לה. אם הכנסת תאשר הצעה שתכלול יעדים וסנקציות נמוכים ולא מחייבים כמו בגרסה שעליה הוחל דין רציפות יוגשו מייד עתירות לבג"צ והשאלה תהיה האם הוא יוציא צווי בינים נגד יישום החוק. היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה סבורה שהצעת החוק פגומה מהיסוד כיוון שגובשה ללא התחשבות בצרכי מערכת הביטחון לאחר שהחלה המלחמה ולאור ההחרפה הרבה שגרמה המלחמה לפגיעה בשוויון.