מדענים וחוקרים בפנייה לממשלה: "לעצור את הסכם קצא"א"
מדענים וחוקרים בפנייה לממשלה: "לעצור את הסכם קצא"א"
ראש הממשלה, שרת האנרגיה והשרה להגנת הסביבה יטוסו בשבוע הבא לוועידת האקלים בסקוטלנד. במקביל המדינה, שביקשה כבר מספר דחיות בנושא, אמורה להגיש את תשובתה לעתירה הקוראת לעצור את הסכם קצא"א. 31 מדענים הכינו חוות דעת, שבה הם מצביעים על הסיכונים הכרוכים בהסכם
בשבוע הבא יטוסו ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, לוועידת האום לענייני אקלים בגלאזגו (סקוטלנד).
במקביל לוועידה החשובה, לקראתה אישרה אתמול (א') הממשלה תוכנית נוספת להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות חממה, בתחילת שבוע הבא גם יחול המועד האחרון להגשת תשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד הסכם קצא"א.
הסכם קצא"א, בשונה מהתוכניות וההצהרות העתידיות, הוא כבר עובדה קיימת ומיושם מאז תחילת השנה. ארגוני סביבה, ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, טוענים שההסכם אינו תקף מאחר שלא אושר על ידי הממשלה כפי שנדרש מכוח חוק החברות הממשלתיות.
למרות הדחיפות לכאורה בטענה זו, שופטי בג"ץ סירבו לתת צו ביניים בנושא, אלא רק קצבו למדינה מועד לתגובה, שבינתיים נדחה מפעם לפעם לבקשת המדינה בנימוק שמדובר בנושא חשוב שעל משרדי הממשלה השונים לגבש את עמדתם ביחס אליו.
ההסכם הופך את ישראל לגשר לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה דרך צינור הנפט שעובר מאילת לאשקלון. הסכם עקרונות נחתם באוקטובר לפני שנה, ובהמשך נחתם הסכם מפורט ומחייב ועל בסיסו ההסכם מיושם חודשים ארוכים.
העתירה לבג"ץ הוגשה בתחילת חודש מאי, כלומר לפני כחצי שנה. בשלב זה עדיין לא ידוע אם המדינה תעמוד במועד האחרון שהוקצב לה, שהוא כאמור בתחילת השבוע הבא, או ששוב תוגש ברגע האחרון בקשה לארכה, מה שמאפשר הלכה למעשה את המשך יישומו של הסכם קצא"א, ולא כל כך תומך בהצהרות הממשלה על המחויבות העמוקה שלה לטיפול במשבר האקלים.
על רקע זה פנה אתמול צוות מומחים רב-תחומי, המורכב מ-31 פרופסורים ודוקטורים, מדענים בתחומי האקולוגיה ומדעי הסביבה, ללשכת ראש הממשלה בקריאה לעצור את הסכם קצא"א בשל סיכוניו.
קבוצת המדענים, חברי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה שחתומים על ההמלצות, טוענת כי בכוונתה לפרסם דו"ח ועדת מומחים מורחב שיסכם את עמדותיהם ותובנותיהם כפי שהתגבשו בדיונים, אך מפאת דחיפות הנושא הם תמצתו בפנייתם את עיקרי הדברים.
לטענת המומחים, ישנם סיכונים משמעותיים הנובעים מאישור ההסכם למשק המים, לערכי טבע, למערכות אקולוגיות רגישות ולבריאות הציבור, כמו גם כשלי היערכות לתקלות. החתומים על הפנייה הם בין היתר מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ד"ר אורי שרון, פרופ' נדב דוידוביץ, פרופ' מעוז פיין, פרופ' אמציה גנין, פרופ' נדב ששר וד"ר יורם ארבל.
לפי הנטען במכתב, הסיכון לתקלות מצינור קצא"א הוא ממשי, ולאור היסטוריית הדליפות ממתקני קצא"א ומתקנים דומים בעולם עולה כי השאלה הרלוונטית היא לא האם תתרחש דליפת נפט, אלא מתי ובאיזה היקף. הנזק שעלול להיגרם מדליפה של 3,000 טון נפט (1% מנפח מיכלית של 250 אלף טון) יסתכם לטענתם ב-11 מיליארד שקל. בנוסף אירוע שפך כזה במפרץ אילת יגרום נזק מתמשך ועקיף לכלכלת אילת, המסתכם גם הוא במיליארדי שקלים.
בנוסף לכך אישור ההסכם על ידי הממשלה מהווה תמיכה בהמשך השימוש בנפט גולמי תחת קידום חלופות של אנרגיה נקייה, ומכשיל את מאמצי מדינת ישראל בחזית ההתמודדות הבינלאומית עם משבר האקלים. "ההסכם ממצב את ישראל כמדינת נפט מזהמת ולא כמדינה ירוקה ומתקדמת – בניגוד להצהרותיה הבינלאומיות ולתדמית הגאו-פוליטית אליה שואפת ישראל באקלים הגלובלי הנוכחי", נטען במכתב.
בהתייחס לסיכונים הצפויים מאישור ההסכם, טוענים המומחים כי ישראל היא המדינה המערבית היחידה המסתמכת על התפלת מים באופן כמעט אבסולוטי לשימוש ביתי ותעשייתי, וחמשת מפעלי ההתפלה הגדולים, המספקים את רוב מי השתייה בישראל, מרוכזים ברצועה צרה בין אשקלון לחדרה. במצב של שפך נפט לים, מתקנים אלו יושבתו בתוך דקות מקבלת התרעה. השבתה, נטען, עלולה להימשך חודשים רבים.
בפנייה מעלים המומחים עוד שורת סיכונים הקיימים לדעתם, ובהם זיהום ים, זיהום יבשתי וזיהום אוויר, ומצביעים על כשלי היערכות שעל הממשלה לתת עליהם את הדעת. הם מסכמים את הפנייה באומרם כי עקרון הזהירות המונעת מחייב לא לאשר את ההסכם, ובכל מקרה על מדינת ישראל לשפר מידית את מוכנותה לאירועי שפך נפט.
