פרשנותמדוע הוצאו צווי המעצר לנתניהו וגלנט ומה ההשלכות שלהם?
פרשנות
מדוע הוצאו צווי המעצר לנתניהו וגלנט ומה ההשלכות שלהם?
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שידר בהחלטתו שהוא לא נותן אמון במערכת המשפט הישראלית, שהממשלה עושה הכל כדי להרוס. נתניהו וגלנט יצטרכו לבדוק מעכשיו היטב את יעדי נסיעותיהם - אך יוכלו לפעול מול המדינות הרלוונטיות שלא יממשו את הצווים
בישראל סירבו ועדיין מסרבים לסימטריה שיצר בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג בין מנהיגה לבין מנהיגי החמאס. ועכשיו, הסימטריה התנפצה כי סינוואר, הניה ודף פטורים מהצו והוא חל רק על נתניהו וגלנט בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. בהחלטה נכתב שהוחלט לפרסם בפומבי את הוצאת הצווים כיוון ש"התנהגות דומה לזו המדוברת בצו המעצר נמשכת" מצד החשודים. מדובר בהוצאת צווים תקדימית נגד מנהיגי מדינה דמוקרטית, כלומר מדינות שמקפידות על הפרדת רשויות ועל עצמאות הרשות השופטת.
עו"ד ירון זמר, מומחה למשפט בינלאומי ודיני הסגרה מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, מונה את שלוש ההשלכות המרכזיות: "ראשית, נתניהו וגלנט לא יוכלו להגיע לאחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין; שנית, בית הדין משדר שהוא לא נותן 'אמון' במערכת המשפט הישראלית שתחקור בצורה עצמאית את העבירות הנטענות. הדבר עשוי גם להשליך על העמדה לדין עתידית של אישים אחרים, אפילו חיילים שהשתתפו בלחימה בעזה, על ידי מדינות שונות בעולם; ושלישית, עשוי הדבר להשליך על מידת שיתוף הפעולה הביטחוני של מדינות העולם החברות בבית הדין עם מדינת ישראל. מדינות ישקלו אם לשתף פעולה עם ישראל ואף להטיל עליה חרם כאשר ראש הממשלה שלה ושר הביטחון לשעבר מבוקשים על ידי בית הדין הפלילי".
אין ספק שהנקודה המרכזית היא הדיון על עצמאות מערכת המשפט. לישראל יש מדיניות פנים ומדיניות חוץ הפוכות בתכלית ביחס למערכת הזו: כלפי חוץ היא מבקשת לשכנע בעצמאות והיעדר התלות של מערכת המשפט שלה, וכלפי פנים היא עושה הכל כדי לחסל אותה. היא מונעת מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, מאיימת בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ועכשיו היא מבקשת לבטל את מוסד ועדת החקירה הממלכתית, כלומר החקירה העצמאית, ביחס לאירועי 7 באוקטובר ולהמירה בחקירה פוליטית.
ישאל מזועזעת על קשירתה באותו כתב אישום עם ארכי מחבל כמו מוחמד דף, אבל דף לא אמור להיות הבנצ'מרק למדינה דמוקרטית. ועדיין, כאשר בוחנים את התנהלותה של ישראל בעזה חשוב לקחת בחשבון גם את דבריו של ג'ון ספנסר שעומד בראש המכון ללימודי לוחמה אורבנית באקדמיה הצבאית ווסט פוינט בארה"ב. ספנסר קובע שישראל נקטה יותר אמצעי זהירות כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע מכל צבא אחר, הרבה מעבר לנדרש על פי דיני מלחמה". נתניהו עצמו מרבה לצטט מספנסר. ואכן הבעיה היא שהמשפט הבינלאומי לא ערוך ולא מכויל לדון במצב שבו ארגון טרור מסתתר מאחורי אזרחים והופך תשתיות הומניטריות כבתי חולים, בתי ספר ומוסדות דת למוקדי לחימה והסלקת נשק. צריך רק לדמיין כיצד ארה"ב או אנגליה היו מגיבות אילו יצאו 3,000 טרוריסטים מתוך טריטוריה כלשהי הצמודה לגבולה וטובחים באזרחיה.
ייתכן שבגלל המורכבות הזו הוציאה הלשכה המקדמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי את צווי המעצר לעניין מניעת הסיוע ההומניטרי בלבד - מזון, מים ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל – במועד שבין 8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024. ידוע שהכנסת הסיוע ההומניטרי הייתה במוקדי מחלוקת עם ארה"ב ולפעמים לקח זמן עד שישראל נענתה והרחיבה את הזרמת הסיוע.
זכורים גם הניסיונות של קיצוני הימין הישראלי לפגוע במשאיות, כאשר משטרת בן גביר עמדה מהצד ואפילו עודדה את הפורעים. כבר אז היו שהזהירו שעוד נשלם מחיר על ההתנכלויות האלה. לעניין זה כתבו שופטי האג כי החלטות נתניהו וגלנט על הגדלת הסיוע היו לרוב תחת תנאים ובוצעו בתגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או לבקשות של ארה"ב. "בכל מקרה", נכתב, "גידול בסיוע ההומניטרי לא הספיק כדי לשפר את הגישה של האוכלוסייה לסחורות חיוניות".
החלק הגרוע בהחלטה הוא הקשר בין מניעת הסיוע לפשע הג'נוסייד, שהוא החמור בפשעים הבינלאומיים. המחסור באספקת הציוד, נכתב, "יצר תנאי חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, מה שהביא למוות של אזרחים, כולל ילדים, עקב תת-תזונה והתייבשות". ולכן, יש יסוד סביר להאמין ש"הפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלו".
ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין, ובכל זאת ביקשה להישמע בפניו. ועתה תצטרך להחליט האם להגיב לבית הדין או לנסות להשפיע דרך ארה"ב ומדינות מערב אירופה על בית הדין שלא יוציא את הצווים. במקביל, תיעשה פעילות מול המדינות החברות שלא יממשו את הצווים. בכל מקרה, נתניהו וגלנט יצטרכו לבדוק מעכשיו היטב את יעדי נסיעותיהם. לארה"ב הם יכולים להגיע מכיוון שזו לא מכירה בבית הדין. יתרה מזו, טראמפ ידוע במיוחד בעוינותו למוסד הזה, ועכשיו הוא קיבל הזדמנות פז לפגוע בו.