בדיקההתעריף לתלמידי ישיבות נשחק ב־25% בגלל מלחמות נתניהו
בדיקה
התעריף לתלמידי ישיבות נשחק ב־25% בגלל מלחמות נתניהו
העלייה המסחררת במספר האברכים לא זכתה למענה כספי בגלל חוסר היציבות הפוליטית ואי העברת התקציב. התוצאה: בשנים האחרונות ירדו התקציבים שקיבלו מוסדות חרדיים. גפני: "ברגע שאחזור, אם אחזור, הכל ייכנס לבסיס התקציב"
התעריף שמשלמת המדינה לאברכים ולתלמידי ישיבות נשחק בשש השנים האחרונות ב־25%. התוצאה תהיה שגובה התקציב לאברך ב־2021 יגיע ל־650 שקל, לעומת 860 שקל ב־2015.
זאת, בעיקר בשל העלייה המהירה במספר התלמידים והמשבר הממשלתי המתמשך בשנים האחרונות. נראה אם כן שהישיבות משלמות מחיר כבד על התמיכה המוחלטת של המפלגות החרדיות במדיניות הבחירות החוזרות וטרפוד התקציב של בנימין נתניהו.
עם הקמת הממשלה התחייבו מנהיגי ימינה, ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד, שיגנו על תקציבי החינוך החרדי. הם עמדו בכך: תקציבי רשתות החינוך גדלו, ותקציב האגף למוסדות תורניים (תקציב הישיבות) קוצץ רק ב־80 מיליון שקל מ־1.25 מיליארד שקל ל־1.17 מיליארד שקל. למרות שתקציב הישיבות עומד כבר מספר שנים על סכום פחות או יותר קבוע של 1.2־1.3 מיליארד שקל, התעריף לתלמיד ישיבה נמצא בירידה מתמדת.
סיבה אחת לכך היא העלייה במספר תלמידי הישיבות. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר האברכים גדל בין 2014 ל־2019 ב־36%, לעומת גידול טבעי של כ־22%. התוצאה היא שתקציב הישיבות מתחלק מדי שנה על יותר תלמידים.
סביר להניח שאם המפלגות החרדיות היו בקואליציה הן היו מצליחות לעדכן את הקצבאות, אלא שמערכות הבחירות התכופות והיעדר תקציב מאושר מנעו מהן לעשות זאת. למעשה, בשנים האחרונות המפלגות החרדיות נאלצו להקדיש את המשאבים הפוליטיים שלהן לשמירה על התקציב הקיים. גם הקיצוץ הקטן בתקציב הישיבות בממשלה הנוכחית תרם לשחיקה. נראה שהישיבות שילמו מחיר כבד על הנאמנות ללא פשרות של המפלגות החרדיות למהלכי נתניהו.
התוצאה: ב־2015, אחרי הקמת הממשלה של נתניהו והחרדים, הגיע התעריף לאברך לשיא של 864 שקל. אבל, מאז 2017 הוא נפל במהירות ל־733 שקל ב־2020 והשנה הוא צפוי לעמוד על פחות מ־650 שקל. ועדיין זה יותר ממה שהישיבות קיבלו בימי ממשלת נתניהו־לפיד ב־2014, שעמד על 440 שקל. התעריף לתלמיד ישיבה גדולה (ישיבה לרווקים, להבדיל מישיבה קטנה שהיא מקבילה לתיכון) צנח מ־480 שקל ל־360 שקל השנה.
הכישלון של המפלגות החרדיות בולט במיוחד לאור העובדה שלהסכם הקואליציוני עם ממשלת נתניהו ב־2015, הן הכניסו סעיף שנועד למנוע בדיוק את המצב הזה. הסעיף קבע שתעריפי תמיכה בישיבות לא יפחתו מהתעריפים ב־2012. יישום של הסעיף היה מאפשר הצמדה של תקציב הישיבות לכל מספר תלמידים שיהיה. בפועל בין 2015 ל־2018 היתה שחיקה של 2%־3% בתעריף מדי שנה ומ־2017 התחילה צלילה. השנה צפויה ירידה של 12% בתעריף.
לדברי יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ משה גפני מיהדות התורה, "אנחנו הולכים עם הציבור המסורתי אז אנחנו הולכים עם הליכוד. זה נושא אידאולוגי". הוא מסכים, ש"בגלל שלא היה תקציב הישיבות סבלו כי האוצר לא הכיר בשום גידול טיבעי". לדבריו, הלקח שלו הוא "שברגע שאחזור, אם אני אחזור, הביטוי 'כספים קואליציוניים' יימחק מהלקסיקון. כל מה שמגיע יהיה בבסיס התקציב, ואז לא יהיו מצבים כאלה".
