בלעדיהרעבים בקריית שמונה ושדרות שווים פחות מאלו שבמודיעין עילית
בלעדי
הרעבים בקריית שמונה ושדרות שווים פחות מאלו שבמודיעין עילית
לפי נתוני אגף התקציבים, המשפחות החרדיות מקבלות סיוע גדול יותר מחלקן באוכלוסיית הרעבים. מניתוח כלכליסט עולה שהסיוע הממוצע לתושב בערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית גבוה עד פי 10 מאשר בקריית שמונה ובשדרות
משפחות חרדיות קיבלו 30% מהסיוע שחולק בכרטיסי מזון של משרד הפנים, המזוהים עם יו"ר ש"ס אריה דרעי. זה פי 3.3 מחלקן של המשפחות החרדיות בקרב המשפחות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב) שעומד על 9% בלבד. כך עולה מניתוח שהעביר אגף תקציבים באוצר לוועדה לשורדי שואה של הכנסת בראשות ח"כ מירב כהן מיש עתיד, לקראת הדיון שנערך שלשום בנושא ביטחון תזונתי של קשישים ושורדי שואה בתקופת המלחמה.
מחישובי "כלכליסט" שנעשו על סמך טבלת היישובים שמשרד הפנים העביר לוועדה עולה שהסיוע הממוצע לתושב בעיר החרדית מודיעין עילית גבוה פי 10-9 מאשר בערים שתושביהן פונו בשל המלחמה, קריית שמונה ושדרות.
על פי חישובי אגף תקציבים, המגזר היהודי הלא חרדי יקבל 47% מסכום כרטיסי המזון - בדומה לחלקו באוכלוסיית הרעבים (44%). חמור במיוחד המצב באוכלוסייה הערבית, שסובלת משיעור הרעבים הגבוה ביותר. הם יקבלו רק 23% מהסכום אף שהם מהווים 47% מהנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חמור.
הנתונים של האגף מתבססים על טבלה שהעביר משרד הפנים ומוכיחים שלמרות ההתאמות הרבות שנעשו בקריטריונים לחלוקת כרטיסי המזון לדרישת היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרד האוצר, הם עדיין תפורים למידות האוכלוסייה החרדית ובייחוד למשפחות אברכים מרובות ילדים. זאת, על חשבון משפחות רעבות באמת.
ההקצבה הממוצעת בכרטיסי מזון למשפחה זכאית גבוהה פי שלושה ויותר בערים החרדיות מאשר ההקצבה הממוצעת הארצית. ההקצבה הממוצעת הארצית היא 552 שקל. ההקצבה הממוצעת הצפויה ביישובים חרדים מובהקים היתה: מודיעין עילית - 1,794 שק, בני ברק - 1,449 שקל, אלעד - 1,728 שקל, ביתר עילית - 1,534 שקל. ההקצבה הממוצעת בבית שמש, שבה אחוז גבוה של חרדים, עומדת על 1,401 שקל.
לעומת זאת, ההקצבה הממוצעת בשתי הערים הקרובות לגבולות שבהם מתחוללת המלחמה נמוכה מהממוצע. בקריית שמונה היא עומדת על 364 שקל, כלומר כחמישית מבמודיעין עילית ואלעד. בשדרות היא נמוכה עוד יותר - 356 שקל. אחת הסיבות הברורות להקצבות החרדיות הגדולות היא ההעדפה שניתנת למשפחות מרובות ילדים, משפחות שיש היום בפועל בעיקר במגזרים החרדי והבדואי. אלא שגם ביישוב הבדואי תל שבע ההקצבה הממוצעת עומדת על 391 שקל בלבד. בתל אביב ההקצבה הממוצעת עומדת על 361 שקל ובחיפה על 406 שקל.
"כלכליסט" חישב את היחס בין מספר התושבים ביישובים שונים למספר המשפחות הזכאיות לכרטיסי המזון. ככל שמספר התושבים לכרטיס קטן יותר, זה מעיד על העדפה של היישוב בקריטריונים. ביישובים החרדיים נרשם יחס של משפחה זכאית לכל 12-10 תושבים. ביישובים הקרובים לגבולות נרשמה כמות כרטיסי מזון יחסית קטנה בחצי: משפחה זכאית לכל 21-20 תושבים. ברהט המצב גרוע הרבה יותר, 1:24. בתל אביב היחס הוא בערך רבע מאשר בערים החרדיות: 1:46.
"כלכליסט" חישב גם את הסיוע הממוצע לתושב ביישובים שונים. מודיעין עילית מובילה עם 169 שקל לתושב. בצמרת גם ביתר עילית, עם 133 שקל לתושב, וההתנחלות החרדית עמנואל עם 126 שקל לתושב. קריית שמונה זוכה, לעומת זאת, ל־18 שקל לתושב ושדרות ל־17 שקל לתושב, כלומר עשירית מהעיר החרדית בראש. בתל שבע הסיוע הממוצע לתושב עומד על 23 שקלים וברהט על 36 שקל. בתל אביב מקבל כל תושב בממוצע 8 שקלים, 1/21 ממודיעין עילית, ובאילת - 11 שקל.
משרד הפנים סירב להעביר לוועדת שורדי השואה פילוח של ההקצבות לפי מגזרים. בתשובה המיתממת של המשרד לוועדה נאמר ש"אין לנו את הפילוח לפי סוג אוכלוסיות ולא ברור מה הכוונה 'סוג'. נתון זה לא נאסף ולא מבוקר בשום שלב".
במכתב שנשלח מטעם המשרד נאמר עוד שכרטיסי המזון חולקו עד היום ל־282 אלף משפחות מתוך 393 אלף משקי בית שהוכרו כזכאים. כלומר הכרטיסים הגיעו ל־72% בלבד מהזכאים. עד היום חולקו 184 מיליון שקל מתוך 256 מיליון שקל שנקבעה לגביהם זכאות ומתוך תקציב של 400 מיליון שקל. לא ברור מה יקרה לכסף אם יישארו עודפים גדולים.
ח"כ כהן האשימה בדיון את משרד הפנים שהחלוקה לפי קריטריונים שמעדיפים אוכלוסייה אחת "פוגעת בסולידריות, יוצרת קיטוב פנימי ותחושה של מיאוס". לדבריה, "משרד הפנים לא מספק תשובות אף שזו לא הקופה הפרטית שלו. הוא מבזה את הכנסת".
במסגרת הכספים הקואליציוניים קיבל דרעי מיליארד שקל לחלוקת כרטיסי מזון באמצעות משרד הפנים. כוונת ש"ס היתה לחלק 400 מיליון שקל במהלך תקופת חגי תשרי ב־2023 ועוד שתי פעימות של 300 מיליון שקל כל אחת בשתי תקופות החגים ב־2024. זאת, לפי תעריף של 300 שקל בכל פעימת חלוקה להורה ו־225 לכל ילד עד 8 ילדים.
הקריטריון העיקרי לחלוקת הכספים הוא קבלת הנחה של 70% בארנונה, שמעניק העדפה ברורה למשפחות חרדיות בכלל ולמשפחות אברכים בפרט. רק 14% מהמשפחות הנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב) עומדות בקריטריון. בעקבות הביקורת הקשה נוספה שורת אוכלוסיות למקבלי הכרטיסים, אך מהנתונים החדשים מתברר שהאפליה הקשה נמשכת.
התנועה לאיכות השלטון ועמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרו נגד הקריטריונים המפלים. שופטי בג"ץ איפשרו את החלוקה בחגי תשרי האחרונים בהיקף של 400 מיליון שקל. עם זאת, הם הותירו צו ביניים שאוסר על החלוקה ב־2024 בהיקף של 600 מיליון שקל והורו למדינה להגיש לוח זמנים לקביעת קריטריונים חדשים. מתשובת משרד הפנים לוועדת שורדי השואה עולה שבניגוד להתחייבות לבג"ץ, טרם התכנס הצוות הבין־משרדי שאמור לקבוע קריטריונים חדשים.
ממשרד הפנים נמסר: "לא הועברו נתונים ממשרד הפנים לעניין שייכותם המגזרית והדתית של מקבלי הכרטיסים ולכן לא ברור על מה מתבססות הטענות לאפליה". במשרד מוסרים שהאפשרות להגיש בקשות טרם הסתיימה שכן המועד האחרון להגשת בקשות הוארך, עקב המלחמה, עד 31.3.2024, לכן קרוב לוודאי כי יהיו זכאים נוספים. המשרד פיתח סימולטור לאיתור זכאים. בנוסף, "המשרד פרסם מכרז לביצוע מיצוי זכויות הכולל הקמת מוקד טלפוני ייעודי והפעלת ניידות מיצוי זכויות שיפעלו שכונות בדירוג חברתי כלכלי נמוך, בשטחים גליליים ובקרב יישובים בדירוג חברתי כלכלי נמוך במועצות האזוריות". כן ישפה את הרשויות במקומיות ב-8 מיליון שקלים על הנגשת התווים לאוכלוסיות פוטנציאליות.
