סגור
ספינה מכולות ship containers
מכולות. ההשפעה על הגלובליזציה עלולה להתגלות בהמשך (Shutterstock)

כך משפיעה המלחמה באוקראינה על חברות רב לאומיות

ההשפעות לטווח קצר של המלחמה על החברות הרב לאומיות קטנות כרגע, אך ההשפעות הפוטנציאליות על תהליכים ארוכי טווח, כמו הגלובליזציה, עלולות להיות רציניות וממושכות

המלחמה באוקראינה הינה מגה אירוע של 2022 ויש לה השפעות עצומות בהמון תחומים. אחד הנושאים שפחות מדברים עליו ואותי מעניין אישית הוא איך המלחמה השפיעה על חברות רב לאומיות (Multi National Enterprises).
הסיבה היא שחברות כאלו הן חלון ראווה של תהליך הגלובליזציה, שהתערער בגלל המלחמה, הקורונה שקדמה לה והמתיחות הבין גושית (ארה"ב מול סין, ארה"ב מול סעודיה ועוד). החברות הרב לאומיות פועלות במספר מדינות ועוסקות בשווקים שונים.
מאז המלחמה, הן נאלצות להתמודד עם קשיים בהעברות כספים בחו"ל, הנגישות שלהן להון פוחתת והן נתקלות באתגרים לוגיסטיים. כמו כן, המוניטין של חלקן נפגע ומקשה עליהן להתמודד גם בזירות המקומיות. לכך יש להוסיף את הדילמות המוסריות והאתיות שחלק מהן צריכות להתמודד, דווקא בעידן שההשקעות האחראיות (esg) תופס תאוצה.
עדות להשפעה אפשרית של ההשקעות הללו על החברות ניתן למצוא בכך שלא מעט מהן, עם תלות גבוהה, יחסית, בשוק הרוסי, יצאו ממנו בכל זאת לחלוטין, כך שלא רק שיקולים עסקיים גרידא הנחו אותן. אותי סיקרן לדעת עד כמה סופגות החברות הללו נגרם נזק משמעותי בצל המלחמה. אקדים ואומר – לפי נתונים חדשים של ארגון OECD, בינתיים לא.
זאת למרות שלפי הנתונים, ללא מעט מהן (173 מ-500 החברות שהארגון מכסה) הייתה נוכחות פיסית ברוסיה ב-2020 ורק 6 מהן היו בבעלות רוסית. יתרה מכך, על רקע היחסים המתוחים בין שתי המעצמות, יותר משליש מהחברות הללו הגיעו מארה"ב.
רובן (כרבע) מסקטור מוצרי התצרוכת (לרבות מזון) ואחר כך מענפי הבריאות, הפיננסים והטכנולוגיה. למרות מספרן הגבוה יחסית של החברות, מהנתונים עולה כי לרובן יש מעט שותפות ברוסיה (ל-60% שני שותפים לכל היותר).
זאת ועוד, הכנסותיהן הכוללות ממדינה זו מסתכמות בפחות מ-2%. ואיך הן הגיבו לפלישה הרוסית? נכון לסוף חודש יולי השנה, 25 מהחברות הודיעו על יציאה מרוסיה ו-113 אחרות השעו/הקטינו את פעילותן שם. מולן, 29 חברות ממשיכות כרגיל. על פניו, לא ניתן לומר שהמלחמה גורמת נזק של ממש לחברות הרב לאומיות (בינתיים...).
אך למרות הפעילות המצומצמת, אני מוצא ענין רב בשני הבדלים בהתנהגות החברות שיכולות להיות להם השפעות שיוריות. ראשית, ניכרת שונות ענפית: שליש מחברות האנרגיה והתשתיות וחמישית מחברות הטכנולוגיה יצאו לחלוטין מהשוק הרוסי; מולן רק 10% מחברות הפיננסים והבריאות עשו כן ורבע מהן אף ממשיכות כרגיל.
שנית, יש הבדלים גדולים לפי ארץ המוצא של החברות: רוב אלו שהמטות שלהן ממוקמים בארה"ב, או אירופה, יצאו מרוסיה, או צמצמו פעילות; מנגד, קרוב למחצית אלו עם מטות באסיה לא הראו כוונה כזו. האם רוסיה מגלה שטוב חבר רחוק משכן קרוב (במקרה של אירופה)?
עם שוך הסערה, אני מאמין כי ההתפלגות הענפית ולפי ארצות המוצא לא תשוב לקדמותה ונושא ההשקעות האחראיות עשוי להיות אחד הגורמים שיעכבו זאת. מכאן עולות, לדעתי, שתי תובנות:
ראשית, המלחמה (והקורונה לפניה) יקשו על הגלובליזציה להשתקם. ככל שזו מהווה דרך כלכלית נכונה לניצול יתרונות יחסיים של הפעילות הכלכלית הגלובלית, מדובר במכשול שיפגע בתוצר העולמי לאורך זמן.
שנית, כשמדובר בענפים עתירי ידע והון אנושי, ובעידן של משברי אנרגיה, זה שרוב החברות שיצאו מהשוק הרוסי הן חברות טכנולוגיה, אנרגיה ותשתיות, גורם לנזק הפוטנציאלי להיות גדול יותר.
בשורה התחתונה, נכון שההשפעות לטווח הקצר של המלחמה על החברות הרב לאומיות קטנות ונראה כי תישארנה כך (כל עוד המלחמה לא מתדרדרת לעימות בין גושי), אך ההשפעות הפוטנציאליות שלה על תהליכים ארוכי טווח, כמו הגלובליזציה, עלולות בהחלט להיות רציניות וממושכות יותר.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות





לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.