בלעדימשרד החינוך נתן - ולקח: כפרי הנוער איבדו 350 מיליון שקל בעשור
בלעדי
משרד החינוך נתן - ולקח: כפרי הנוער איבדו 350 מיליון שקל בעשור
משרד החינוך יצר תקנה מיוחדת במטרה לתקן את השחיקה בתקציב כפרי הנוער שבהם לומד נוער בסיכון - ואז שחק אותו בשליש בעצמו. התוצאה: השנה הם יקבלו 56 מיליון שקל פחות מהתקציב שהמשרד הכיר בו
כפרי הנוער קיבלו בעשור האחרון 350 מיליון שקל פחות מהתקציב שהוכר להם על ידי משרד החינוך, ובשנה האחרונה קיבלו 56 מיליון שקל פחות. בכירים בכפרי הנוער אומרים שהדבר מסכן את פעילות הכפרים, פוגע בתפקוד ובאיכות הצוות, גורם להם להשכיר את המתקנים בצורה מסחרית על חשבון התלמידים - ומאלץ את המנהלים לאיסוף תרומות אינטנסיבי על חשבון ניהול הכפרים.
ב־50 כפרי הנוער לומדים 11 אלף נערים בסיכון, ילדי עולים וילדים שעלו לבדם והוריהם אינם בארץ. בחודשים האחרונים קלטו הכפרים 350 ילדים מאוקראינה, שרבים מהם הגיעו ללא הורים.
בעבר ניתנו כל התקציבים לפי סל לאור, שהוא הבסיס לתקצוב פנימיות. כיוון שהסל נשחק, יצר משרד החינוך תקנה נוספת עבור כפרי הנוער שנקראת "תקנת המודרכות", ואמורה לכסות חלק מרכיבי תקציב שלהם. אלא שהוא גם קבע אמצעי להגבלת התשלום - בשם "מגבלת התקנה".
כתוצאה ממגבלת התקנה, בשנים 2018-2012 חילק המשרד מתוך "תקנות המודרכות" רק כ־80% מהתקציב שבו הכיר לכפרי הנוער עבור הרכיבים שכלולים בתקנת המודרכות. על פי חישובי פירמת ראיית החשבון BDO, הדבר גרם לאובדן של סכום הולך וגדל מ־17 מיליון שקל ב־2012 ל־33 מיליון שקל ב־2018. בשנים האחרונות גובה מגבלת התקנה הלך וירד ל־67%, וכתוצאה מכך הסכום שאיבדו כפרי הנוער יחסית לתקציב המוכר שלהם עומד על 56 מיליון שקל לשנה ובסך הכל 350 מיליון שקל בעשור. במקביל מחירי המזון עלו ב־8% והשכר הממוצע ב־7%, כך שמדובר בשחיקה תקציבית גדולה עוד יותר.
מחקר שערך נשיא הארגון הבינלאומי לחינוך פנימייתי FICE וסגן דקאן הפקולטה למדעי החברה והרוח בקריה האקדמית אונו, פרופ' עמנואל גרופר, מגלה שתת־התקצוב גורם לכך ש"מדריכי הפנימייה מקבלים שכר נמוך ולא פרופורציונלי להשקעתם - דבר שגורם לתחלופה גבוהה, בעוד הנערים והנערות משוועים ליציבות. מנהלי המוסדות עסוקים במרדף אחר מקורות כספיים להשלמת התקציב החסר במקום לרכז את כל המאמץ באתגרים החינוכיים". תוצאה נוספת היא פגיעה קשה בחוגים ובהעשרה.
יו"ר תא מנהלי כפרי הנוער דני גילדין אומר ש"אנחנו לא מדברים על לעדכן את כפרי הנוער למאה ה־21 ולהוסיף ציוד רלבנטי, אלא על הדברים הבסיסים – אוכל, חוגים כוח אדם, דמי כיס. ברוב הכפרים חסרים 30%-20% מהמדריכים". לדבריו, השחיקה נובעת, בין היתר, מהידיעה של משרדי הממשלה שבגלל האוכלוסייה הרגישה אי אפשר להשבית את הכפרים. כך, למשל, הכפרים פעלו רצוף במהלך כל משבר הקורונה, להוציא שבוע אחד בסגר הראשון.
גילדין מספר שהמנהלים מתמודדים עם המצוקה בשני אמצעים. האחד הוא איסוף תרומות - אבל התורמים לא מוכנים לתת לפעילות שוטפת. הפתרון העיקרי הוא השכרת מתקנים לקבוצות מטיילים, קייטנות ואירועים. התוצאה היא שנאלצים שוב ושוב לפנות את התלמידים מהחדרים שאמורים להיות הבית השני שלהם. "אני כמנהל כפר הפכתי להיות 80% שנורר ואיש עסקים ומעט מאוד זמן נשאר לי לחינוך".
מנכ"ל הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות אבי אלבאז אומר שמדובר ב"עוול ארוך שנים הפוגע בסופו של יום באוכלוסייה שמלכתחילה מוגדרת מוחלשת ופגיעה - אלפי בני נוער במצבי סיכון". לדבריו, השחיקה התקציבית מסכנת את המשך פעילותם של כפרי הנוער.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד הקים צוות בדיקה לבחינת הפערים התקציביים. הבדיקה צפויה להסתיים בתקופה הקרובה. כמו כן, במסגרת הדיונים שקיים המשרד מול אגף התקציבים לקראת תקציב 2023 העלה המשרד את הצורך בתקצוב הפנימיות עבור עדכון תעריף דמי החזקת תלמיד בפנימייה. עם חידוש הדיונים לקראת התקציב הבא, המשרד יעלה שוב את הנושא".
