בלעדי"פגיעה נוספת בטבע": כיל רוצה להגדיל את ההזרמה בתעלה שמזהמת את צאלים
בלעדי
"פגיעה נוספת בטבע": כיל רוצה להגדיל את ההזרמה בתעלה שמזהמת את צאלים
בחודש יוני התגלה כי דליפה בתעלה גרמה לזיהום נחל צאלים. במפעלי ים המלח טוענים כי הגדלת ההזרמה נחוצה כדי למנוע פגיעה במלונות. המשרד להגנת הסביבה: "קבענו תנאים להגדלת השאיבה לצורך תיקון"
"הוספת חטא על פשע", כך מגדירים בארגונים הסביבתיים בקשה שהגישה כיל (ICL) להתיר לה להרחיב את היקף הזרמת המים מהאגן הצפוני של ים המלח לבריכה התעשייתית המשמשת את מפעלי ים המלח, וזאת באמצעות תעלה דולפת שמזהמת את נחל צאלים.
כיל נימקה את הבקשה בצורך למלא את בריכת האידוי המשמשת לכריית אשלג (בריכה 5), ולהביא את המפלס שלה לגובה של יותר מ־15 מטר.
הרקע לבקשה הוא הצורך הדחוף של כיל ומפעלי ים המלח לשקם את תעלת ההזנה הדולפת ולאטום את אחד המקטעים שלה באמצעות יריעות פלסטיק. העבודות צפויות להתחיל בדצמבר הקרוב וכרוכות בהשבתת התעלה.
ל"כלכליסט" נודע כי לפי הבקשה שהוגשה לוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) בראשות שלומי הייזלר, מדובר בשאיבה והזרמה של 30-25 מיליון מ"ק באמצעות אותה תעלה. זאת, בנוסף למאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים שכיל מזרימה מדי שנה לבריכת האידוי מתוקף רישיון הפקה מיוחד שבו היא מחזיקה.
הדליפה בתעלה התגלתה באחד ממקטעי תעלת ההזנה בחודש יוני האחרון. במשרד להגנת הסביבה אמרו אז כי כמויות גדולות של מי ים המלח שדלפו ממנה גרמו להמלחת הקרקע ולהתחתרות במניפת הסחף של נחל צאלים, תוך פגיעה בערכי טבע, בבתי גידול לבעלי חיים ובצומח.
בעקבות הדליפה, מנכ"ל מפעלי ים המלח, מאיר מרגי, וסמנכ"ל התפעול של החברה, מיכאל אמסלם, זומנו לשימוע אצל מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה אמיר זלצברג בחשד להפרת חוק המים והוראות חוק שמירת הניקיון. הפרשה נחקרת במשטרה הירוקה.
בכיל הסבירו את הצורך בתוספת ההזרמה לבריכת האידוי בצורך לשמר את גובה המפלס שלה כדי למנוע פגיעה בתיירות ובבתי המלון באזור עין בוקק. לטענת כיל, הפסקת ההזרמה בלי העלאה מוקדמת של המפלס תוביל להתרחקות המים מקו החוף הנוכחי. עוד נטען כי בלי הגדלת היקף ההזרמה לא ניתן לעשות את עבודות האיטום בתעלה.
לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן במאי האחרון, מפעלי ים המלח שואבים מדי שנה בין 210 ל־230 מיליון מ"ק של מים מהאגן הצפוני של ים המלח אל הבריכה התעשייתית. כעת, כיל מבקשת מהות"ל אישור להרחיב את ההזרמה בעוד 30 מיליון מ"ק טרם יחלו עבודות השיקום של התעלה — וזאת באופן שיפצה על הפסקת ההזרמה בחודשים ינואר ופברואר הקרובים.
רשות המים, שהיא אחד הגופים שעמדתם נדרשת במסגרת ההליך שמקיימת כיל מול הות"ל, החליטה להיעתר לבקשה השנויה במחלוקת. החלטת רשות המים מתבססת על אינדיקציות שהוצגו לה, בעיקר מצד כיל, ולפיהן אין סכנה להימשכות הדליפה מהתעלה בשל פעולות הנדסיות שנעשו באזור מניפת הנחל בחודשים האחרונים וכוללות התקנת נקזים מיוחדים ואמצעי בקרה.
הארגונים הסביבתיים אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע מתנגדים לבקשת כיל. במכתב ששלחו לות"ל נכתב: "גוף מסחרי שהסב נזק סביבתי חמור לא יכול לבוא בדרישות שמשמעותן המשך גרימת הנזק והחרפתו, והכל כדי למנוע אובדן הכנסות ורווחים. הדרישה להגדיל את היקף השאיבה בכמות משמעותית היא הוספת חטא על פשע, שכן התוצאה תהיה הזרמה נוספת של מים בתעלה דולפת, תוך גרימה ודאית של נזק נוסף".
חלופות להפעלת התעלה שהוצעו בידי רשות הטבע והגנים, בהן הזרמת המים באמצעות צינור או הקמה של לגונה בעין בוקק באופן שיאפשר הזרמה שתשמר את גובה המפלס בסמוך לבתי המלון, נדחו על הסף מצד כיל.
בארגונים הסביבתיים גם מתרעמים על כך שמלאכת האיטום של התעלה לא נעשתה מלכתחילה, חרף חששות שהעלתה בנושא רשות הטבע והגנים עוד בטרם הוקמה התעלה.
לפי כיל, חלופות אלה אינן ישימות: הקמת צינור תארך לפחות שנתיים והוא ייסתם בשל הצטברות והתגבשות של מלח בתוכו והקמת לגונה תדרוש כמויות גדולות של חומרי ואדי (עפר שנכרה מערוצי נחל באזור) ותפגע אנושות בערכי הנוף.
האגן הצפוני של ים המלח מתייבש בקצב של כ־1.2 מטרים בשנה, בשל הפסקת זרימת המים בירדן הדרומי, אידוי טבעי ושאיבה מצד מפעלי ים המלח בישראל ובירדן. על פי הערכות, הפעילות התעשייתית אחראית לכ־25% עד 30% מהירידה השנתית במפלס האגן.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לאור החשיבות של קידום פתרון קבע להפסקת החלחול מהתעלה, קבע המשרד תנאים סביבתיים להגדלת השאיבה למטרת ביצוע איטום התעלה".
מרשות המים נמסר: "ללא הגדלה חד־פעמית של ההזרמה לא ניתן לשקם את האזור שניזוק. יריעות האיטום ימנעו את המשך חלחול מי ים המלח מהתעלה".
בכיל סירבו להגיב.
