חשד להעלמת מס במאות מיליונים סביב מיחזור בקבוקים: נעצר בעלים של חברה גדולה לייבוא משקאות
חשד להעלמת מס במאות מיליונים סביב מיחזור בקבוקים: נעצר בעלים של חברה גדולה לייבוא משקאות
על פי החשד, החברה שבבעלות איש עסקים בכיר מסרה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור, וניסתה לכסות על כך באמצעות זיוף חשבוניות. בעלי החברה נעצר עם בעלי חברות נוספים הקשורים לארגון פשיעה מצפון הארץ
פרשת מרמה, זיוף והעלמות מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בעולם מיחזור מכלי משקה: בעלי חברה לייבוא משקאות גדולה ומוכרת נעצר היום על ידי המשטרה ביחד עם בעלי חברות נוספים הקשורים, על פי החשד, לארגון פשיעה מוכר מצפון הארץ.
היום החקירה הפכה לגלויה, כאשר המשטרה פשטה על בתי החשודים ועצרה 7 אנשים שנלקחו לחקירה. בנוסף נערכו חיפושים בבתי החשודים והמשטרה תפסה מזומן בהיקף רב ומכוניות יוקרה. בהמשך היום יוחלט אם להביא את החשודים להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון.
המשטרה ורשות המסים חושדות שהמעורבים בפרשה עברו עבירות מס ועבירות מרמה כלפי המשרד להגנת הסביבה סביב חוק הפיקדון. על פי החשד, החברה שבבעלות אותו איש עסקים בכיר דיווחה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור, וניסתה לכסות על כך באמצעות זיוף חשבוניות בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. אותן חשבוניות העידו כביכול על תשלום שניתן לחברות שאספו עבור חברת המשקאות מכלי משקה.
בנוסף, החשד הוא שבוצעו הצהרות כוזבות למכס. בחלק מהמקרים, ההצהרות הכוזבות התייחסו למכולות שיוצאו ליוון, שהחברה טענה כי הן נושאות מכלי משקה המיועדים למיחזור, אולם בפועל הן נשאו מכלי משקה ריקים אשר הוחזרו לאחר מכן לארץ במסווה של יבוא לחברה אחרת. במקרים אחרים, כך החשד, ההצהרות הכוזבות התייחסו למכולות מיובאות שיעדן המוצהר היה שטחי הרשות הפלסטינית, שם לא חל חוק הפיקדון, אולם בפועל נמכרה תכולתן בישראל.
המעצר הבוקר של המעורבים בפרשה, מגיע לאחר חקירה ממושכת שידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות, ושמנהל צוות חקירה מיוחד הכולל את היחידה למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה, יחד עם חקירות מכס ומע"מ חיפה בשיתוף עם פקיד שומה חקירות חיפה, מודיעין החטיבה הטקטית במג"ב ובליווי המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, אגף החשכ"ל, המשרד להגנת הסביבה והרשות לאכיפה אזרחית.
על פי החשד של החוקרים, בשיטות השונות שהלכו והתגלו במהלך החקירה, פעלה החברה שבמרכז החקירה על מנת לגבות דמי פיקדון מהצרכנים מבלי שנשאה בעלויות המיחזור ותוך שהיא פוגעת ביישומו של חוק הפיקדון, שנועד להגן על הסביבה. לצד חברת המשקאות עלו במהלך החקירה ראיות רבות למעורבות של ארגון פשיעה מוכר מצפון הארץ במעשי המרמה, שהיקפם מוערך במאות מיליוני שקלים.
במשטרה אומרים כי מדובר ב"חשד לביצוע עבירות בענף המחזור בהיקף של מיליוני שקלים שהביאו לאי סדרים חמורים בענף המיחזור, הונאה וגניבה מקופת המדינה. איש העסקים חשוד שזייף חשבוניות והצהיר הצהרות כוזבות למכס כדי לגרוף מיליוני שקלים מכספי הפיקדון לכיסו הפרטי".
מדי שנה נמכרים בישראל 2.2 מיליארד בקבוקי משקה (העשויים זכוכית, פלסטיק ואלומיניום). מדובר בעלייה של כ-24% מאז שנת 2018 – היקף רחב מאוד המגדיל באופן משמעותי גם את הפוטנציאל בשוק המיחזור. עד לפני כשנתיים, חל חוק הפיקדון רק על הקטנים שבהם, אשר נאספו ברובם לשם השבת פיקדון ושילוח למפעלי מחזור. את מכלי המשקה אוספים עבור היצרנים והיבואנים תאגידי איסוף, ממיינים אותם ומעבירים אותם למפעלי מחזור מאושרים.
את הנתונים אודות המכר, האיסוף והמחזור מדווחות החברות למשרד להגנת הסביבה, ואלו עוברים הליך ביקורת על ידי משרד רואי חשבון – אך המשרד לא אוסף את הנתונים באופן עצמאי. בשל הקושי של חברות האיסוף לעמוד בהוראות חוק הפיקדון, אספנים מקצועיים אשר צוברים מכלים בעודף ומוכרים אותם לחברות האיסוף הגדולות לפי הצורך. לאורך השנים האחרונות עלה כי קיים חשש כי לשם עמידה ביעדים ייובאו לארץ מכלי משקה ריקים שיספרו כמכלים שנאספו במסגרת חוק הפיקדון.
למשרד להגנת הסביבה עצמו אין נתונים באשר לשיעור באשר לשיעור מכלי הפיקדון הממוחזרים בישראל ושיעור המכלים הממוחזרים בחו״ל. לפי ההערכות הקיימות מרבית המכלים נשלחים למפעלי מחזור בחו״ל, אך לא תמיד מתבצע מעקב אחר הטיפול בהם. ייתכן כי היעדר המידע בנושא הופך את הפרצות בשוק לקלות יותר לניצול. בשנת 2017 הוקם צוות חקירה מיוחד בהשתתפות מינהל המכס, המשטרה והמשטרה הירוקה שבמסגרתו נחקרו חשדות לעבירות כלכליות, בין היתר בתחנת מעבר הקשורה גם לדיווח על יצוא של מכלי משקה למיחזור בחו"ל.
בין היתר, עלה כבר אז כי 300 מיליון מכלי משקה מיובאים לישראל מדי שנה ב״שיטות שונות״ מבלי שנגבה בגינם פיקדון. כך למשל מכלים המיועדים למכירה בשטח הרשות הפלסטינית ומיובאים באמצעות חברות בשליטת בעלי עסקים בישראל פטורים מתשלום הפיקדון, אולם חלקם מוחזרים דרך מעברי גבול חזרה לישראל ונמכרים בשטחה. במעבר הגבול לא נבדק קיום סימון הפיקדון ולא נדרשת הוכחת תשלום הפיקדון. לפי דוח מבקר המדינה, מדי שנה אובדים דמי פיקדון בסך 90 מיליון שקלים ועוד הכנסות ממס הכנסה וממע"מ בסך 304 מיליון שקלים. בפועל מכלי משקה אלה נאספים על ידי אספנים ונמכרים לחברות האיסוף בישראל תמורת דמי פיקדון, בלי שהיבואן דיווח על מכירתם ושילם עבורם את דמי הפיקדון.
