פרשנות100 מיליון שקל לא קונים זכות לדרוס את הדמוקרטיה
פרשנות
100 מיליון שקל לא קונים זכות לדרוס את הדמוקרטיה
התגובות של הרשות השנייה וערוץ 13 לעתירה לבג"ץ נגד מינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית חברת החדשות, מפספסות את הנקודה המרכזית: חופש העיתונות קריטי לדמוקרטיה גם בזמן משבר כלכלי וניהולי
בשבוע שחלף הגישו הרשות השנייה וערוץ רשת 13 לבית המשפט את התגובות – כל אחד בנפרד – לעתירת ועד עובדי חדשות 13 וארגון העיתונאים נגד מינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית חברת החדשות. מקריאת שתי התגובות נראה כי גם בעלי הערוץ וגם ברשות השנייה מפספסים את הנקודה המרכזית: חופש העיתונות קריטי לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולחברת החדשות בפרט, גם אם החברה שמחזיקה בה נמצאת בהפסד או במשבר ניהולי.
הטיעון המרכזי בתגובה של רשת 13 הוא שמדובר בחברה פרטית שנקלעה לקשיים כספיים, ולכן לדירקטוריון יש את הזכות למנות מנכ"לית לחברה גם אם זו אינה מקובלת על העובדים. "עניינה של עתירה זו אינו בחופש העיתונות, אלא בניסיון של עובדי חברה פרטית לסכל מינוי של מנכ"לית לחברה, שנעשה בהחלטה שהתקבלה על ידי דירקטוריון החברה בהתאם לכל דרישות החוק, ואשר לא נפל בו כל פגם. לעתירה אין בסיס, ולעובדים אין זכות לקבוע מי ינהל את החברה שמעסיקה אותם". מעבר לכך, בתשובה לעתירה אף ציינו כי בעלי הערוץ (ובראשם איש העסקים לן בלווטניק, עא"מ) הזרימו מתחילת המלחמה 100 מיליון שקל להמשך הפעלתו, סכום עתק במונחי שוק התקשורת.
חשוב להדגיש — 100 מיליון שקל זה לא סכום מבוטל, וכל ארגון, גם אם מדובר בחברת חדשות, שדורש הזרמת בעלים בסכומים האלה ככל הנראה דורש שינוי משמעותי על מנת להפוך לרווחי. לא סביר לצפות מבעלי ערוץ טלוויזיה, גם אם מדובר באדם שנחשב לשני העשיר ביותר בבריטניה, להשקיע על בסיס קבוע סכומי כסף כאלו לגוף שלא מראה שיפור בתוצאות הכספיות. גם לעובדי חברה מסחרית, אין לכאורה את הסמכות לקבוע מי יהיה המנהל שלהם.
ועדיין — בבחירה של חברה או בעלים להתחיל לשדר חדשות יש חובות נוספות מעבר לשורת הרווח. לא בכדי 40% מכוח ההצבעה בדירקטוריון של חברת חדשות שייך לדירקטורים שממנה הרשות השנייה, ועצם הפרדת הדירקטוריון של חברת החדשות מדירקטוריון הערוץ, מעידים על כך שחברת חדשות אינה חברה רגילה ותפקידה בחברה הישראלית חשוב בהרבה משורת הרווח. במינוי מנכ"לית כמו שמאלוב ברקוביץ' אין הבטחה לשינוי של 180 מעלות בתוצאות החברה, אבל סיכון לפגיעה בעיתונאיה כדי לשרת אג'נדה פוליטית קיים ושריר.
תגובת הרשות השנייה לעתירה מדהימה לא פחות. ברשות התפתלו בניסיון להסביר מדוע אין להם סמכות להתערב במינוי ואף הזהירו מהסכנה שבהתערבות. "מעולם לא נדרשה הרשות לחרוג מהגבולות הברורים שקבע המחוקק בנוגע ליכולת התערבותה בנשוא העתירה, לקעקע את העיקרון המרכזי של 'שמירה על עצמאות חברת החדשות', ולהתערב בענייני ניהולה של חברת חדשות בישראל ובמינוי מנהלה, כל זאת תוך התעלמות מהשלכותיה הקשות והמסוכנות של התערבות גורם חיצוני, שהינו גוף מאסדר מטעם המדינה". ברשות מעדיפים לברוח מעיסוק במהות, בהליך המינוי הקלוקל או בשמאלוב ברקוביץ', שבעצמה כיהנה כיו"ר הרשות ושבתקופתה זכתה בדוח ביקורת חריף במיוחד מצד משרד התקשורת.
אלו הם פני הדברים כשהרגולטור האחראי על הטלוויזיה הוא רשות מוחלשת, אחרי שנים של בחישות ומינויים פוליטיים מצד שרים שמבקשים להשתיק את הביקורת ואת קולם של אנשי תקשורת שמבקשים לעשות את עבודתם ולחשוף את כשלונות הממשלה.
