מודי'ס בדו"ח חמור על ישראל: הורידה בדרגה את דירוג האשראי ל-A2 עם תחזית שלילית
מודי'ס בדו"ח חמור על ישראל: הורידה בדרגה את דירוג האשראי ל-A2 עם תחזית שלילית
לראשונה בהיסטוריה, הדירוג של ישראל יורד מרמה של A1 בעקבות השלכות המלחמה והיעדר הטיפול של הממשלה ביום שאחרי. מודי'ס מציינת כי היעדר הסכם לסיום העימות או תוכנית לחיזוק מצבה הביטחוני של ישראל מעלים מאוד את הסיכונים לישראל ופוגעים בחוסנה הפיסקאלי. היא מדגישה: הדירוג צפוי לרדת שוב אם העימות עם חיזבאללה יתרחב
סוכנות דירוג האשראי מודי'ס פרסמה הערב דו"ח חמור על ישראל, במסגרתו היא הודיעה על החלטתה - לראשונה מאז החלה ישראל להיות מדורגת ב-1988 - להוריד את הדירוג של ישראל מרמה של A1 (החמישית בגובהה) לרמה של A2 עם תחזית שלילית. המשמעות: הסוכנות שוקלת להוריד שוב את הדירוג של ישראל בטווח הקצר-בינוני (כלומר, בין שנה לשנה וחצי).
בסוכנות הדירוג מסבירים את ההחלטה הדרמטית בכך ש"השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים למדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין".
כלומר, במודי'ס שמים דגש על היבטים פוליטיים, כלכליים וחברתיים כדי להסביר את הצעד חסר התקדים. נזכיר כי ארבע פעמים הורידו סוכנויות הדירוג את תחזית הדירוג של ישראל (שלוש פעמים היתה זו S&P ופעם אחת מודי'ס), אך מעולם הדירוג לא ירד.
מודי'ס: סיכון ביטחוני גבוה בטווח הבינוני והארוך וחשש מטלטלה פוליטית
במודי'ס מבהירים כי בעוד שהלחימה בעזה יכולה לרדת בעצימותה ואף להיעצר, "אין כרגע הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תוכניות ארוכת טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל". מכאן ברור כי מודי'ס מטילה ספק ביכולתה של ההנהגה הנוכחית לנהל את "היום שאחרי" ואת ההתאוששות מהלחימה.
"סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתן של הרשות המחוקקת (כנסת) והמבצעת (ממשלה) למול ההערכות הקודמות של החברה", מציינים במודי'ס ומדגישים: "במקביל, מצבה הפיסקאלי של המדינה מידרדר ומגמת הירידה ביחס חוב-תוצר התהפכה". הסוכנות אף צופה כי "נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות".
כלומר, באופן מובהק וברור, במודי'ס לא קנו את הנרטיב של סמוטריץ' ונתניהו שניסו להעביר את המסר כי התקציבים המעודכנים של 2023 ו-2024 הם "אחראיים".
במסגרת הודעת מודי'ס, הסיכון הפוליטי מודגש פעמיים. בהודעת הסוכנות נכתב כי "אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה בסבירות גבוהה להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה".
מאוחר יותר נכתב גם כי "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת, כאשר קבינט המלחמה יתפזר".
ניכר כי גם בסוכנות הדירוג מוטרדים מהקריאות של הפלגים הקיצוניים בממשלה לכבוש את עזה מחדש, על כל המשתמע מכך, כאשר אין תוכנית ברורה לגבי היום שאחרי: "העובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה, עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תכניות מסוג זה".
יתרה מזו, במודי'ס מדגישים כי גם אם תכנית כזו תסוכם בסופו של דבר, "הצלחתה המתמשכת לאורך זמן, לדעת החברה, תהיה מוטלת בספק". לפיכך, מודי'ס פסימית לגבי הסיכונים הגאו-פוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, שלדעתה "יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך".
נקודות האור: התערבות בג"ץ בנושא עילת הסבירות ועוצמת החברה האזרחית
לדעת מודי'ס, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת שבעתיד הנראה לעין יקדישו את זמנם למאמצים להשבת הביטחון.
מנגד, במודי'ס מדגישים את החלקים הטובים שהתגלו בשנה האחרונה ש"קיזזו" (אך לא מספיק כנראה) את האלמנטים השליליים: "הרקורד החזק והאינדיקציות האחרונות לחוסנה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הן מספקות מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים".
סוכנות הדירוג מדגישה כיצד "בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט (לאחר שקבע כי עילת הסבירות לא תבוטל - א"פ), ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
על פי הדו"ח, ההידרדרות הפוליטית-חברתית תפגע במישור הפיסקאלי שהוא החשוב ביותר מבחינת חברות הדירוג: בהקשר הזה מבהירים במודי'ס כי הצפי הוא לגירעונות גדולים בהרבה מאלה שחזו ערב המלחמה, וכתוצאה מכך החוב ותשלומי הריבית צפויים לזנק, כאשר הוצאות הביטחון צפויות להיות כפולות ולגדול בקצב של 0.5% תמ"ג לפחות כל שנה (כ-10 מיליארד שקל).
חברת הדירוג ציינה לטובה את העלאת המע"מ המתוכננת ב-2025 ("נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים), אך מתברר כי התוכנית הזו לא הספיקה כדי לשכנע את מודי'ס שלא להוריד את הדירוג.
בסוכנות הדירוג מדגישים כי המדיניות הפיסקאלית הנוכחית תביא לזינוק החוב שיגיע בשיאו ל-67% תמ"ג ב-2025 - זאת בניגוד לצפי של 55% תמ"ג שחזו ערב המלחמה.
מודי'ס מזהירה: הדירוג עלול לרדת אם המצב בצפון יסלים לעימות רחב
לגבי התחזית השלילית, במודי'ס מסבירים כי היא משקפת את עמדתם לפיה ברמת דירוג A2 עדיין קיימים סיכונים שליליים ובאופן ספציפי, תרחיש של הסלמת העימות עם ארגון חיזבאללה שעלול להוות מכה נוספת לכלכלה לעומת תרחיש הבסיס.
מטבע הדברים, פתיחת חזית נוספת היא בעלת השלכות שליליות על הנתונים הפיסקליים, ועל פי מודי'ס עלולה להיות לה השפעה שלילית מהותית יותר על מצבה הפיסקלי של המדינה ומוסדותיה מזו שהחברה חוזה כעת.
ישנה עוד נקודה חשובה שעולה מהדוח וקשורה גם היא למדיניות הכושלת של הממשלה: מודי'ס ציינה כי היא הורידה לאחרונה את הציון המשקף את הערכת החשיפה של ישראל לסיכונים חברתיים, זאת כדי לשקף את ההשפעה השלילית של הסכסוך על מצב הבריאות והביטחון במדינה, כמו גם בשל סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה.
על פי מודי'ס, פתרון בר קיימא לסכסוך עם חמאס אינו מובטח וביטחון אוכלוסיית ישראל פחות מבוסס ממה שהניחו לפני התקפות חמאס. החברה האזרחית הוכיחה עמידות איתנה בפני קונפליקטים קודמים, והאינדיקציות עד כה מצביעות שעמידות זו נותרה על כנה.
עם זאת, בשילוב האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, ההכנסה, המיומנות ורמות הפריון - הסיכונים החברתיים הם גבוהים.
הרמז של מודי'ס ברור ומתייחס לאוכלוסיה החרדית שעדיין לא תורמת וקיבלה במסגרת התקציבים האחרונים הטבות מופלגות שמהוות תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה.
נקודה נוספת שכדאי לממשלה לקחת בחשבון אם היא לא חפצה בהורדת דירוג נוספת בעתיד הקרוב: במודי'ס מציינים כי העובדה שבעבר ערכה מדינת ישראל חקירות עצמאיות לגבי כשלים ביטחוניים גדולים וכן הקימה ועדה להערכת צרכי מערכת הביטחון לטווח ארוך "הם איתותים חשובים לרמות גבוהות של שקיפות ובקרה".
לבסוף, מסכמים כלכלני מודי'ס ומדגישים כי כעת אין צפי אמיתי לעליית דירוג בעתיד הקרוב, ומדגישים כי סביר להניח שהדירוג יירד שוב במידה והמצב בצפון יסלים לעימות בקנה מידה מלא עם ארגון חיזבאללה, שיכלול גם השפעה שלילית משמעותית יותר על התשתיות והיכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש.
בעקבות הורדת הדירוג: ישראל בשורה אחת עם פולין וסלובקיה
בעקבות המהלך של מודי'ס, הדירוג של ישראל שהיה זהה לזה של סעודיה, סין, יפן וכוויית יהיה דומה לזה של ליטא, לטוויה, פולין, מלטה, סלובקיה וצ'ילה.
להורדת דירוג אשראי יש ארבע השלכות מיידיות. הראשונה היא זינוק של עלויות גיוס ההון עבור המדינה. מכיוון שהמדינה הופכת ל"מסוכנת" יותר, המשקיעים בה ידרשו "פיצוי" גבוה יותר עבור ההשקעה שהם מבצעים בה. כלומר, המדינה תצטרך לשלם שיעורי ריבית גבוהים יותר על כל הלוואה חדשה.
שנית, הורדת דירוג יכולה להגביר את הקושי בגיוס הון שכן מדינות בעלות דירוג אשראי נמוך יותר הן פחות אטרקטיביות ויותר מסוכנות, ולכן ישנם גופים או משקיעים שלא ירצו (או ממש לא יכולים - כגון קרנות פנסיה מסוימות עם מדיניות השקעה קשוחה) להשקיע בה, כך ש"הביקושים" לניירות ערך של אותה מדינה, עלולים לקטון (מה שגורם לירידת המחירים ולפיכך לעליה בתשואה). בזמן מלחמה, כאשר בפני ישראל עומדים אתגרים תקציביים עצומים, זו בשורה רעה במיוחד.
השלכה שלישית היא הפגיעה באמון הצרכנים באותה מדינה, דבר שעלול להוביל לקושי למשוך משקיעים נוספים, ואין מדובר במקרה הזה רק על אג"ח ממשלתיות: גם משקיעים באג"ח קונצרני וגם משקיעים בתחום הריאלי (רכישת חברות) עלולים להירתע ולדחות השקעות בישראל שכעת הופכת למקום מסוכן יותר ואטרקטיבי פחות.
האפקט הרביעי הוא פגיעה במוניטין: הורדת דירוג מבטאת חולשה או החלשה של הגוף שספג את ההורדה, במקרה הזה מדינת ישראל. כאשר קוראים את הדו"ח, מבינים שההיחלשות היא רחבה: הן ביטחונית, הן פוליטית, הן חברתית והן פיננסית.
ככלל, הסיכונים החברתיים בדירוגי אשראי כפי שהוגדרו על ידי מודי'ס כוללים מגוון גורמים לרבות יציבות חברתית ופוליטית, אי שוויון בהכנסה, אי שקט חברתי, שינויים דמוגרפיים, תנאי שוק העבודה, סוגיות של זכויות אדם וגישה לשירותי בריאות וחינוך.
מודי'ס מעריכה כיצד סיכונים חברתיים אלו יכולים להשפיע על יכולתה של מדינה לנהל אתגרים כלכליים ופוליטיים, לשמור על לכידות חברתית ולתמוך בצמיחה כלכלית בת קיימא. בנוסף, הסוכנות בוחנת כיצד גורמים חברתיים אלה עשויים להשפיע על יעילות קביעת המדיניות של הממשלה ועל היציבות לטווח ארוך.
בדוח הקודם שגיבשה הסוכנות – בה הודיעה על הכנסת ישראל לרשימת מעקב - הסוכנות הדגישה כי הסיכונים לגבי ישראל קשורים לפערים הקיימים בין אוכלוסיות השונות בנוגע לשיעור ההשתתפות שוק עבודה, בפריון, בהכנסות ובמיומנויות (הכוונה היא לחרדים וגם לערבים). כמו כן, כאתגרים חברתיים תחת מעקב הסוכנות גם כללה את המתח העמוק הקיים מול אוכלוסיוה הפלשתינית הן בעזהוהן בגדה.
ליברמן: "הממשלה מדרדרת אותנו לאסון כלכלי"
אף שכלכלני מודי'ס מדגישים כי אין צפי לעליית הדירוג בעתיד הנראה לעין, ראש הממשלה נתניהו בחר לטעון אחרי ההחלה: ״כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח".
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, שר האוצר לשעבר ח״כ אביגדור ליברמן אמר הלילה כי ״ההחלטה להוריד את דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי׳ס לא הגיעה כרעם ביום בהיר. אלא, היא תוצאה של צעדים פופוליסטיים ובלתי נסבלים שהממשלה קידמה מאז הקמתה. ממשלת החורבן ממשיכה לדרדר אותנו לאסון כלכלי בדיוק כפי שהביאה אותנו לאסון ביטחוני בשבעה באוקטובר. התקציב כפי שאושר בכנסת רק השבוע בקריאה ראשונה, הוא תקציב שפוגע בצמיחה, נותן תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ולרכישת מקצוע, ולא כולל בתוכו שום בשורה ושום מנועי צמיחה".
