פרשנותהקשיים הכלכליים בלבנון ובעזה מכתיבים את היקף העימות
פרשנות
הקשיים הכלכליים בלבנון ובעזה מכתיבים את היקף העימות
חמאס הוא הכוח המניע של גל הטרור אך הארגון אינו מעוניין בעימות ישיר עם ישראל כדי לא לפגוע עוד בתנאי המחיה הקשים ברצועה; השינויים האזוריים שמובילה איראן מחזקים את חיזבאללה אך משבר כלכלי עמוק בלבנון כובל את ידיו; אל העימות נשלחים ערביי יו"ש וערביי ישראל
ההערכות המוקדמות לגבי חודש רמדאן סוער ומדמם מתגשמות. מדובר בחלק מגל טרור משמעותי שהביא עד כה ל־18 הרוגים (שלושה מהם בסוף השבוע) ועשרות פצועים בפיגועים נגד ישראלים מאז תחילת השנה.
דווקא אחרי שבועיים רגועים יחסית בתוך הרמדאן, מוצאת עצמה ישראל החל מיום שלישי האחרון מותקפת בכל החזיתות - בצפון, בדרום וכן ביהודה ושומרון. התפתחות מדאיגה נרשמה בשישי בערב בתל אביב כשהפיגוע באזור הטיילת בוצע על ידי ערבי ישראלי מכפר קאסם. מכונת ההסתה הפועלת בצד הפלסטיני שואפת לצרף את ערביי ישראל למעגל האלימות מתוך הערכה כי זוהי "הבטן הרכה" של ישראל כפי שאירע באירועי שומר החומות לפני כשנתיים. בטרם הפיגוע בתל אביב ולאחריו נרשמו הפרות סדר במספר ישובים ערביים בתוך ישראל ובכלל זה אום אל פחם, נצרת, כפר מנדא, סכנין ובקה אל גרבייה אולם לא בהיקפים המוניים.
הכוח המניע של גל הטרור הנוכחי הוא חמאס. ההסתה הבלתי פוסקת ברשתות סביב נושא ירושלים ומסגד אל אקצא עשתה את שלה וחמאס ניצל סרטונים שהופצו ברשתות המראים עימותים בין מתפללים לכוחות המשטרה בלילה שבין שלישי לבין רביעי כדי לשגר מטח רקטות לעבר הדרום. מאז נורו עשרות רקטות מעזה לשטח ישראל.
מספר המועסקים בעזה גדל ב־10% ביחס ל־2021 בעיקר בשל תעסוקה בישראל. חמאס רוצה להרחיב את מקורות ההכנסה ועימות עם ישראל לא ישרת מטרה זו. לכן הוא מעורר זירות אחרות
עם זאת, חמאס ברצועה משיקולים פנימיים אינו מעוניין להיכנס לסבב לחימה רחב עם ישראל ועל כך יכולה להעיד העובדה שהוא נמנע משימוש ברקטות ארוכות הטווח שלו אלא הסתפק בירי לאזור הדרום. חמאס מעוניין להבעיר את הגדה המערבית כחלק מהיעד האסטרטגי שלו להשתלט עליה בעתיד. ספציפית, בתקופת הזמן הנוכחית חמאס מעוניין לסכל את ההסכמות להרגעת השטח שהושגו בין ישראל לרשות הפלסטינית בשתי הוועידות לפני הרמדאן בעקבה ובשארם א־שיח'.
החמאס בעל כורחו עסוק בסוגיות כלכליות שצריכות לתת מענה לכ־2 מיליון תושבים שתחת שליטתו. למרות שתנאי המחיה ברצועה קשים, חמאס מעוניין לשמר ואף להרחיב נכסים והישגים כלכליים. כך למשל לפי נתוני הפלסטינים עצמם, מספר המועסקים ברצועת עזה גדל בכ־10% בשנה שעברה בהשוואה ל־2021 בעיקר תודות לתעסוקה בישראל. עוד מועסקים משמעותם התרחבות בפעילות הכלכלית ברצועה וגם בהכנסות החמאס עצמו. יחיא סינוואר ואנשיו מבקשים בשלב זה להרחיב את מקורות ההכנסה שלהם וברור להם כי עימות נרחב עם ישראל עתה ברצועה לא ישרת מטרה זו ולכן הרצון לעורר זירות אחרות.
הדילמה של נסראללה
ואכן, חמאס אינו פועל לבדו בזירה. בחודשים האחרונים, ניכרת "התעוררות" של ארגון חיזבאללה הלבנוני. זו לא רק הרטוריקה המתלהמת מחדש כנגד ישראל מצד מנהיגו חסן נסראללה, אלא ישנן פעולות בשטח. הפיגוע בצומת מגידו היה איתות ראשון לכך שחיזבאללה חש מספיק בטוח לבחון את נחישותה של ישראל להגיב. פיגוע בסדר גודל שכזה, שכולל הכנת מטען קטלני ושילוח המחבל מעבר לגדר הגבול לעומק שטח ישראל, לא היה יכול להתרחש לפחות בידיעת חיזבאללה. ובחג הפסח מטח הרקטות מדרום לבנון היה חריג בהיקפו עם למעלה מ־30 קטיושות שנורו מדרום לבנון לעבר הגליל. השיגורים הללו מיוחסים לארגון חמאס הפועל ממחנות הפליטים בדרום לבנון, אך הם לא היו מתבצעים ללא אישור של חיזבאללה.
הנכונות של חיזבאללה לבצע מהלכים שיכולים מבחינתו להוביל לעימות רחב עם ישראל אחרי ש־17 שנים נחשב מורתע יכולה להיות מוסברת על ידי שתי סיבות עיקריות. האחת תחושה ב"ציר השיעי" במזרח התיכון, בראשות איראן, שישנם שינויים אזוריים המחזקים אותו ולכן ישראל תהסס לפעול כמו למשל הסכם הפיוס ההיסטורי בין איראן לבין סעודיה. סיבה שנייה קשורה באירועים הפנימיים בישראל והתחושה אצל מנהיגי איראן וחיזבאללה שישראל מוחלשת מבעבר ולכן תרצה להימנע מעימות משמעותי.
אבל המציאות מורכבת יותר. נסראללה התחייב רק באחרונה שכל תקיפה ישראלית בשטח לבנון בין אם כנגד יעדים לבנוניים או פלסטינים תצריך את ארגונו להגיב. נסראללה שמנסה לשוות לדמותו ולמנהיגותו אמינות לא התייחס עד כה לתקיפה הישראלית ועדיין לא ברור כיצד יורה לאנשיו להגיב. יש לזכור כי למרות הרטוריקה הלוחמנית כלפי ישראל, חיזבאללה נמצא תחת לחץ פנים לבנוני משמעותי.
לבנון מזה כחצי שנה מתנהלת ללא נשיא נבחר ותחת ממשלה זמנית. למבוי הסתום הפוליטי מתלווה משבר כלכלי עמוק שספק אם ניתן לצאת ממנו, אך כדי שיהיה סיכוי כלשהו לכך לבנון צריכה הנהגה פוליטית שתוכל לקבל החלטות. חיצי הביקורת נוכח המצב החמור מופנים בעיקר לחיזבאללה שהוא השחקן הפוליטי המרכזי בלבנון. נסראללה מבין שמלחמה כוללת עם ישראל בעיתוי הנוכחי היא הדבר האחרון שצריכה לבנון מאחר שהיא תרסק את המעט שעוד נותר מהכלכלה המקומית.
פלטפורמה של איראן
מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הביאה נזק אדיר לכלכלת לבנון. הממשלה בביירות העריכה בזמנו את הנזק הישיר מהמלחמה ב־2.8 מיליארד דולר בנוסף לאובדן תפוקה והכנסה בשווי של 2.2 מיליארד דולר. כמו כן, קרוב למיליון לבנונים נאלצו לברוח מבתיהם. לא בכדי הצהיר נסראללה בגילוי לב לא אופייני שאם היה יודע את תוצאות המלחמה לא היה נכנס אליה. לבנון על כל בעיותיה היום לא תוכל לשאת בנזקים של עוד מלחמה בסדר גודל שכזה ונסראללה לא רוצה להביא לחורבנה הסופי של המדינה. זו הסיבה שבימים האחרונים פוליטיקאים בכירים בלבנון הביעו תרעומת כנגד השימוש שעשה חמאס (באישור חיזבאללה) בטריטוריה הלבנונית. נסראללה מבין שישנם כוחות בלבנון שמסרבים להפוך את המדינה לפלטפורמה של איראן באזור לעימות מול ישראל.
מאז 2019 הכלכלה הלבנונית בצניחה משמעותית. מתוצר בשווי של כ־58 מיליארד דולר בשנה, צנח התוצר בלבנון לכ־20 מיליארד דולר. ערך הלירה הלבנונית שבתחילת המשבר היה כ־1,500 לירות לדולר נסחרת כיום סביב 100,000 ל־1 דולר. מאז החל המשבר הבנקים בלבנון לא מאפשרים ללבנונים גישה חופשית לחשבונות הבנק שלהם, דבר שמגביר את הזעם ברחובות ואת המצוקה הכלכלית. לפי הערכות בלבנון, כ־80% מתושבי המדינה חיים מתחת לקו העוני כשב־3 השנים האחרונות מעמד הביניים נמחק עקב קצב אינפלציה שנתי שבפברואר האחרון הגיע לכ־190%.
