ארבעה פגרי נשרים נמצאו השבוע - והמשרד להגנה"ס לא מעביר תקציב להצלתם
ארבעה פגרי נשרים נמצאו השבוע - והמשרד להגנה"ס לא מעביר תקציב להצלתם
בישראל נותרו 190 נשרים בלבד - והם הולכים ונכחדים בשל הרעלות לא חוקיות. למרות שהשרה סילמן התחייבה בספטמבר להשקיע כ-28 מיליון שקל בתוכנית להצלתם, הכסף טרם הגיע לרשות הטבע והגנים; המשרד: "הרשות אמורה להציג תיעדוף תקציבי"
במהלך סוף השבוע החולף, נאלצו פקחי רשות הטבע והגנים לפנות מהשטח את גופותיהם של נשר בוגר וגוזל צעיר. השניים הצטרפו לשני נשרים נוספים שהורעלו ונמצאו מתים בשיא תקופת הקינון רק ביום חמישי האחרון. רק 190 נשרים נותרו בישראל, והם הולכים ונכחדים.
בחודש ספטמבר, לאחר קמפיין להעלאת המודעות שערכה רשות הטבע והגנים, הצהירו הרשות והמשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן; 28.5 מיליון שקל יושקעו בתוכנית לאישוש והצלחת אוכלוסיית הנשרים ומניעת הרעלות. אולם עד היום, חודשים ארוכים לאחר אותה הכרזה, הכסף לא הגיע לרשות והנשרים ממשיכים למצוא את מותם.
השרה סילמן הופיעה בחודש מאי בכותרות הקמפיין הממומן של רשות הטבע והגנים להצלת הנשרים. ״כדי להציל את הנשרים צריך להרתיע את המרעילים״, אמרה, והתחייבה לפעול בנושא תוך הקצאת משאבים והעלאת המודעות. "אנחנו צריכים להיות שומרי הסף של הטבע, של השרשרת האקולוגית", אמרה. ״זה מי שנמצא תחת סכנת הכחדה מאוד גדולה. אנחנו רואים איך העופות הדורסים היפים האלה הולכים ונעלמים״. סילמן אף הבטיחה: ״במשרד להגנת הסביבה ננסה לסייע ככל שניתן, גם בתקצוב ובכל מה שעוד אפשר".
אלא שחודשים לאחר אותן כותרות, הכסף למימוש התוכנית עדיין לא הגיע לרשות הטבע והגנים. לא מדובר בכסף שמקורו בתקציב המשרד עצמו, אלא בתקציב ייעודי לתוכנית הנשרים שאושר על ידי קרן הניקיון בחודש יולי, והוראת השעה המאפשרת את ביצועו אושרה ב-6 בספטמבר. ברשות הטבע והגנים פנו לציבור ביום חמישי לאחר שלא הצליחו להניע את התהליך להעברת הכסף דרך משרדה של סילמן, למרות שכבר אושר: ״אירוע קשה וחמור של הרעלת שני נשרים. הנשרים נמצאו מתים בשיא תקופת הקינון, מה שיפגע גם בדור ההמשך. רשות הטבע והגנים גיבשה תכנית להצלת הנשרים מהרעלות, התוכנית אושרה בקרן לשמירת הניקיון, על סך 28 מיליון שקל. אנחנו ממתינים להעברת התקציב. בישראל נותרו כ-190 נשרים בלבד״.
הזמן שחולף פועל לרעת הנשרים בישראל. לפני כשני עשורים היו בישראל כ־120 קנים של נשרים – בנגב, במדבר יהודה, בכרמל ובגולן וכיום ישנם כ־40 קנים בלבד. הנשרים חשובים מאוד למערכת האקולוגית בישראל, שכן הם ׳מנקים׳ פגרים מהטבע. ללא הנשרים, הסיכוי להתפשטות מגפות בישראל ילך ויעלה. הסיבות המרכזיות להיכחדות הנשרים היא חיסול אזורי המחייה שלהם – יותר ויותר שטחים פתוחים נעלמים בשל מדיניות הפיתוח הממשלתית והקמת ישובים חדשים על חשבון הטבע.
אולם הסיבה הבוערת להיעלמותם, הגורמת למוות המוני שלהם בטווח הקצר, היא הרעלה לא חוקית של חיות בר. חקלאי בעלי חיים מבקשים לשמור על העדרים שלהם מפני טורפים טבעיים המסתובבים במערכות האקולוגיות בישראל, ומפזרים רעל בשטח. הנשרים לא מבחינים בהבדל בין מזול ופיתיון, עטים על הפיתיונות ונהרגים. ברשות הטבע והגנים מסבירים את הדחיפות; מוקדי ההרעלה שזיהו מאז תחילת המלחמה גבוהים לאין שיעור בהשוואה לעבר. למעשה, מה-1 בנובמבר ועד ה-22 בינואר, זוהו 16 מוקדי הרעלה שונים של נשרים לעומת 6 בתקופה המקבילה בשנת 2022.
למרות שהתקציב להצלת הנשרים אושר ככסף צבוע למטרה נקודתית על ידי קרן הניקיון, במשרד להגנת הסביבה תולים את האשמה במשבר התקציבי ברשות הטבע והגנים, עקב מלחמת חרבות ברזל.
מהמשרד נמסר בתגובה: ״בעקבות השלכות מלחמת חרבות ברזל וירידת ההכנסות העצמיות של רשות הטבע והגנים, הרשות נקלעה לגירעון מאוד משמעותי. רשות הטבע והגנים אמורה לגבש ולהציג תוכנית כוללת לצרכים הכספיים ותיעדוף התקציב, גם בהתייחס למלחמה. לאור הגירעון התקציבי שנוצר שהוצג על-ידי הרשות בסכום של כ-200 מיליון שקל לערך נדרשת חשיבה ברשות על הקצאת התקציבים ועמידה ביעדי התקציב הנדרש. עם קבלת התוכנית הכוללת מהרשות ואישורה מבחינה כספית גם על-ידי משרד האוצר, ניתן יהיה לבחון תעדוף וחלוקת משאבים, גם לנושאים הרבים שהוצגו על-ידי הרשות כנדרשים בתקופה זו בעקבות המלחמה והשלכותיה, וגם לנושא החשוב של הנשרים״.
