פרשנותנתניהו מנפץ את החינוך לרסיסים
פרשנות
נתניהו מנפץ את החינוך לרסיסים
במשאים ומתנים על הקמת ממשלה מקובל לדרוש מדיניות ולהניח שהשר הממונה, לא משנה מאיזו מפלגה, יישם אותה. בממשלה הזו אף אחד לא סומך על אף אחד, והתוצאה היא ניפוץ של משרדים לרסיסי רסיסים. דבר אחד ברור – אם ראש הממשלה לא יעצור את תהליך הפירוק, למדינת ישראל לא יהיו בקדנציה הזו משרד חינוך וגם לא מדיניות חינוך
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו יכול לרשום לעצמו הצלחה נוספת. הוא החדיר את הפלגנות והשנאה, שהן נשקו הפוליטי העיקרי, גם למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית להוראה בית ברל פרופ' יולי תמיר אמרה אתמול בכנס החירום שארגנה בכנסת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, ש"מורים יחיו בפחד מתמיד. מה שאבי מעוז ואורית סטרוק יעשו ייצור על המורים לחץ אינסופי".
אבל האמת היא, כמובן, שהמורים והמנהלים ייקרעו בין הקיצונים החרד"לים לבין הארגונים וההורים החילונים, שינסו לחסום אותם, ויפחדו משני הצדדים. קשה לזכור שרק בקיץ האחרון הנושא המרכזי על סדר היום של המדינה היה משבר מערכת החינוך והמחסור הקשה במורים. אם היה צריך עוד סיבה לא לרצות להיות מורה מחנך בישראל, נתניהו שפך אותה למדורה.
ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן אמר בכנס החירום שנתניהו הניח "משהו מתקתק מתחת לממשלה". סביר להניח שגם נתניהו יודע שמסירת היחידה לתוכניות חיצוניות לאבי מעוז מבטיחה אי־שקט מתמיד ומאבקים בלתי פוסקים. שאשא ביטון עצמה דיברה על מכירת חיסול של מערכת החינוך. הבעיה היא שזה לא דימוי אלא המציאות. נראה שנתניהו מסכים לכל דרישה, הזויה ככל שתהיה. הוא הרי יכול היה להשיב בשלילה לרוב הדרישות, למשל לדרישה לפירוק משרדים.
המצב כל כך לא הגיוני עד ששר המשפטים גדעון סער שאל אתמול את אנשי הליכוד: "התחרפנתם?". זה מביא להשערה שנתניהו מאמין שככל שיהיה יותר רע, בני גנץ ילחץ יותר להיכנס לממשלה. ואולי הוא פשוט בעמדה של "תמות נפשי עם סמולנים", כלומר הוא פשוט שורף את המועדון.
במשאים ומתנים על הקמת ממשלה מקובל לדרוש מדיניות ולהניח שהשר הממונה, לא משנה מאיזו מפלגה, יישם אותה. בממשלה הזו אף אחד לא סומך על אף אחד, וכולם דורשים את האחריות למה שחשוב להם, גם אם זה אומר לנפץ משרדים לרסיסי רסיסים. קשה להחליט לאיזה משחק ילדים להשוות את מלאכת הרכבת, כלומר פירוק, הממשלה. לגו? שבץ־נא? נראה שהמתאים ביותר הם המון כדורי סליים קטנים שבסוף לא מתחברים לכלום.
סביר להניח שדווקא אבי מעוז יזכה לניטור צמוד של ארגונים חילוניים והתקשורת, כולל רשימות שחורות של תוכניות לימודים חשוכות. אבל כל כך הרבה אגפים יוצאים למפלגות החרדיות ומעוררים פחות תשומת לב. למשל? למה יו"ר ש"ס אריה דרעי דורש את השליטה במתנ"סים של כולנו? רשת המתנ"סים המפלגתית אל המעיין כבר לא מספיקה לו? איך זה ישפיע על פעילות המתנ"סים בשבת? ועל התכנים?
דבר אחד ברור – אם ראש הממשלה לא יעצור את תהליך הפירוק, למדינת ישראל לא יהיו בקדנציה הזו משרד חינוך וגם לא מדיניות חינוך. כל זה בממשלה שאנשיה לא מפסיקים לדבר על משילות. מתברר שמשילות זה רק כשצריך לסרס את בג"ץ. מי אמר שאין אוטונומיות בישראל? לכל שבט תהיה אוטונומיה חינוכית חוץ מלזרם הממלכתי שבו כולם יתערבו.
שאשא ביטון אמנם קראה לחברי הכנסת מהליכוד לא להסכים לקבל את משרד החינוך שהפך למשרד החינוך הממלכתי (החלקי), אבל כידוע נתניהו הסחיט השאיר לח"כים של הליכוד רק שאריות והם כבר ייקחו כל פירור שהוא יזרוק להם. לכן ספק גדול אם תהליך הפירוק של המשרד הושלם. סביר שכשנתניהו יחפש נואשות תיקים לחברי הכנסת של הליכוד, יקום לתחייה גם הרעיון של משרד ההשכלה הגבוהה.
